וכאן אבאר, את הלוגיקה מאחורי פיתוח שיחה ואיך לפתח שיחה ואיך באפשרותך לרכוש את המיומנות של פיתוח שיחה

ומהי בעצם שיחה? שיחה היא שני בני אדם, שמחליפים ביניהם רעיונות באמצעות דיבור. ופיתוח שיחה, זה בעצם היכולת לקחת רעיון כלשהו, ולפתח אותו לרעיונות נוספים, שהם אלו שיוצרים את השיחה.

וכאשר מפתחים שיחה, כמובן שיש גם את השיקול של לדעת איך לפתח שיחה טובה, איך להימנע משיחה לא טובה וכולי, אבל לפני שיודעים איך ליצור שיחה טובה או רעה, לפני כן צריך לדעת איך לפתח שיחה באופן כללי.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי השיחה מתפתחת דרך השאלות שיש בה. כי כל שאלה ששואלים, היא מאפשרת להוסיף מידע אל תוך השיחה. בפרט כמובן שאלות פתוחות, דהיינו, שאלות שהתשובה עליהן, היא לא תשובה של כן או לא, שאלו נקראות שאלות סגורות, אלא שאלות שהתשובה עליהן היא לא תשובה של כן או לא.

והשאלה הנשאלת כמובן, היא כיצד באפשרותך ללמוד לשאול שאלות כדי לפתח שיחה?

והתשובה לכך היא, שהיכולת של האדם לפתח שיחה עם מישהו אחר, היא תלויה בראש ובראשונה ביכולת של האדם לפתח עם עצמו. ומה ז"א היכולת של האדם לפתח שיחה עם עצמו?! הכוונה היא, היכולת של האדם, לקחת דברים ולהעמיק בהם, היכולת של האדם לקחת נושא משעמם שנראה שאין בו שום עניין וללמוד ולדעת למצוא בו עניין.

כי מי שמשתעמם מהר מדברים ומי שלא מוצא עניין בדברים עם עצמו ומול עצמו, כנראה שגם כאשר הוא מדבר עם אנשים, השיחות יהיו משעממות. אבל מה שבטוח זה, שמי שמסוגל להסתכל על קיר, ולפתח בראש שלו שיחה שלמה, על הקיר, לשאול שאלות על הקיר, להמציא דברים על הקיר, למצוא עניין בקיר ולפתח עם עצמו שיחה על הקיר, בן אדם כזה בוודאי ידע יותר טוב לפתח שיחה אפילו עם מישהו יבש, כמו קיר.

וממילא השאלה הנשאלת היא, איך יכול בן אדם ללמוד לפתח שיחה עם קיר? ואיך בעצם ניתן לפתח שיחה על כל דבר ואיך ניתן ליצור יש מאין, שיחה מעניינת על כל דבר?

והתשובה לכך היא, שבכל רגע בעולם, האדם חושב על משהו. וגם כאשר האדם מסתכל על קיר, בראש של הבן אדם יש מחשבות כלשהן. ותמיד מופיעים גם רגשות כלשהם. ועל האדם לקחת את המחשבות שלו, ולשאול את עצמו, מהן, והאם הן נכונות במאה אחוז? ואולי ההפך שלהן הוא הנכון? ועד כמה הן נכונות?

לדוגמא, נניח שאתה מסתכל על קיר, מה זה אומר לך? נניח שזה לא אומר לך כלום. ז"א שהמחשבה שלך היא, 1 - הקיר לא אומר לי כלום. מה עוד זה אומר לך? 2 - שזה משעמם אותך ו 3 - שאתה רוצה לעשות משהו אחר. עכשיו לדוגמא מצאנו כאן 3 מחשבות וכמובן שיש עוד המון מחשבות, אפילו מלהסתכל על קיר, שניתן להגיע אליהן לדוגמא דרך השאלה, מה ההסתכלות על הקיר גורמת לך להרגיש ולמה אתה מרגיש את זה.

בכל מקרה, קח לדוגמא את ה 3 מחשבות האלו ושאל את עצמך לדוגמא, האם באמת הקיר לא אומר לי כלום, אולי הוא אומר לי משהו חשוב? למה אני חושב שהקיר לא אומר לי כלום? האם באמת הקיר לא אומר לי כלום? אולי למרות שהוא לא אומר לי כלום, אני יכול ללמוד ממנו משהו? האם באמת זה שהקיר לא אומר לי כלום, האם הכרחי שזה ישעמם אותי? למה אני לא רוצה שזה ישעמם אותי? מה רע בלהשתעמם? האם באמת זה רע? למה אני רוצה לעשות משהו אחר? וכמובן שכל תשובה לכל שאלה כאן, תוביל לעוד שאלות נוספות. וממילא פיתחנו שיחה עצמית, מלשבת מול קיר.

והדוגמא של הקיר, היא דוגמא קיצונית. אבל יש עוד מיליון ואחד דברים שניתן לתת דוגמא, כיצד ניתן לקחת כל נושא פשוט, ולשאול עליו המון שאלות. כאשר המהות של השיטה איך לשאול שאלות, היא די פשוטה. פשוט קח את מה שאתה מבין / חושב, ותברר עם עצמך, האם זה באמת נכון? למה זה נכון? כמה זה נכון? מה הנחות היסוד שלך ומה הנחות היסוד שלהן?

והרעיון הוא, שככל שהאדם יודע לשאול את עצמו יותר שאלות, כך ממילא האדם יודע יותר לפתח שיחה עם עצמו וכך ממילא הוא ידע לפתח שיחה יותר טוב עם אנשים אחרים...