וכאן אבאר את המנגנון של ההתמכרות. איך נוצרת התמכרות? איך ליצור התמכרות? איך לא להתמכר? איך כן להתמכר? איך למנוע התמכרות? איך להפסיק התמכרות? איך להיגמל מהתמכרות? איך נוצרת התאהבות חזקה? איך נוצרת התאהבות? איך ליצור התאהבות? איך למנוע התאהבות? איך לגרום לעצמך לא להתאהב? ועוד.

אז כידוע, האדם רוצה להרגיש טוב, ומשום כך הוא אוהב את מה שעושה לו טוב. וכאשר משהו עושה לבן אדם טוב, נוצרים התניה ועוגן בתת המודע של האדם, שגורמים לו לאהוב את הדבר שעושה לו טוב.

וכאשר תחושת הטוב שהאדם מקבל מדבר כלשהו, כאשר התחושה הזאת מאוד מאוד חזקה, וכאשר תחושת הטוב המאוד מאוד חזקה הזו, קורית וחוזרת על עצמה, פעם אחרי פעם, כך נוצרת אצל האדם, התמכרות כלפי אותו הדבר, שעושה לו מאוד טוב, פעם אחרי פעם.

וכאן כמובן ההתייחסות היא להתמכרות במובן הרגשי ומההיבט הרגשי. ולא מההיבט הפיזי, של חומרים ממכרים וכולי.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי התמכרות היא בעצם ביטוי ועוצמה מאוד חזקה של התאהבות. ז"א אהבה מאוד חזקה כלפי משהו. ונכון שבד"כ בהתמכרות יש תחושת תלות רגשית ובד"כ התמכרות עושה רע לבן אדם, ונכון שהתמכרות יכולה להיות בעלת השפעות שליליות והיא יכולה ליצור תחושת מצוקה ועוד בעיות נוספות, אבל אעפ"כ מדובר בעצם באהבה מאוד חזקה, גם אם האהבה הזאת יצאה מפרופורציה.

וההתאהבות וההתמכרות הזאת, נוצרת בגלל הרגעים של תחושת הטוב המאוד גדולים, שהאדם חווה מהדבר שהוא התמכר אליו. כי יש הרבה דברים שעושים לאדם טוב. אבל כאשר משהו עושה לבן אדם ממש ממש טוב, ביחס לשאר הדברים שהאדם מכיר, זה גורם לאדם להתמכר לדבר שעושה לו ממש טוב.

וזה בעצם אומר, שכאשר משהו עושה טוב לבן אדם, בתוך הזמן שהדבר עושה לאדם טוב, יש שם רגעים ספציפיים, שבהם יש סוג של פיק של עוצמה רגשית, שבהם האדם מרגיש מאוד מאוד טוב (סוג של אורגזמה) ושהם אלו שיוצרים את חווית ההתמכרות.

לדוגמא, נניח שמישהו נהנה מאכילת עוגת קצפת. ונניח שבמהלך האכילה, יש רגע ספציפי, שהוא הרגע עם החוויה העוצמתית ביותר, הביס הטעים ביותר, הדובדבן שבקצפת, הרגע הנחשק ביותר, הרגע עם העוצמה הרגשית הטובה ביותר, הרגע החזק ביותר, זהו גם ממילא, הרגע הממכר ביותר, שיוצר את חווית ההתמכרות.

והרעיון הוא, שהאדם מתמכר, בגלל פיקים של עוצמה רגשית, שהוא מקבל מהדבר שהוא מתמכר אליו. והפיקים האלו, אלו רגעים ספציפיים, דברים ספציפיים שקורים, שבהם האדם מרגיש ממש טוב, ושזה מה שיוצר לו את ההתמכרות.

ואחרי שמבינים את זה, ממילא ניתן לגזור מכך מספר דברים. לדוגמא, אם אתה לא רוצה להתמכר למשהו, באפשרותך ליהנות ממנו, אבל להשתדל לא ליהנות ממנו יותר מידי. להימנע מהרגעים הטובים ביותר שהוא מספק לך.

ואם אתה כבר מכור למשהו וברצונך להפסיק את ההתמכרות, תנסה להימנע מהרגעים הטובים ביותר שהדבר מספק לך. לדוגמא, נניח שאתה מעשן, תנסה להימנע מהרגעים הספציפיים במהלך העישון, שעושים לך ממש טוב. דהיינו, תהנה מהעישון, אבל לא יותר מידי. נסה ליהנות מהעישון, אבל פחות, בצורה פחות ממכרת.

ולמתקדמים, יש כאן טכניקת מניפולציה ושכנוע עצמית (ושניתן להפעיל אותה כמובן גם על אחרים, רק שזה עוד יותר מורכב), שאומרת שבאפשרותך לזהות את הרגע הספציפי שבו אתה ממש מרגיש טוב, ובאפשרותך להשתמש בו, לא רק כדי לנטרל אותו כדי לא להתמכר למשהו, אלא באפשרותך להשתמש בו כדי לשתול לעצמך מחשבה, כדי כן להתמכר למשהו. ואיך?

את זה עושים על ידי זה שממנפים את תחושת הפיק החזקה, כדי לשתול שם משהו אחר שאותו רוצים לאהוב ושאליו רוצים להיקשר ולהתמכר. כי המוח לא תמיד יודע לזהות את המקור ואת הסיבה האמיתית של תחושת הטוב. ומבחינת המוח, הוא נקשר לדבר שהוא זוכר שקרה / שהוא ראה, כאשר הוא היה בפיק של הטוב, גם אם הדבר הזה הגיע לשם באופן אקראי ושלא הוא יצר את תחושת הטוב המקורית. וכמו שכבר הסברתי את הנושא הזה במקום אחר.

לדוגמא, נניח שאתה אוכל עוגה עם קצפת ודובדבן. ואז כאשר אתה מגיע לביס הטעים ביותר, אז באפשרותך לדוגמא לאכול אחריו / לפניו / במקומו, ביס ממשהו בריא, לדוגמא ירק כלשהו. ואז המוח ממנף את תחושת הטוב שיש לך מהביס הכי טעים ומחבר אותה לדבר הנוסף שאכלת באותו הרגע.

או לדוגמא נניח שאתה מעשן, אז במקום לקחת את השאיפה שעושה לך ממש טוב, את התחושה הזאת של הרגע הזה, תמיר ותחליף אותה, לדוגמא בלנשום אוויר צח. ואז המוח מקבל התניה שאומרת, שהאוויר הצח, הוא זה שיצר לך את תחושת הטוב.

או לדוגמא שאתה נמצא באיזה מקום וממש טוב לך. ואז באפשרותך להיזכר במקום אחר, שאותו אתה רוצה לנסות לאהוב, באמצעות העתקת התחושה הטובה מדבר...