וכאן יתבאר, מהו האיזון הרגשי, שאותו צריך איש מכירות בתהליך של מכירה? ומהן שתי המחשבות המנוגדות שסותרות אחת את השנייה, שאיש המכירות צריך לחשוב את שתי המחשבות האלו בו זמנית, באיזון מסוים, כדי להצליח בתהליך המכירה?

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בתהליך מכירה יש שתי מחשבות מנוגדות וסותרות אחת את השנייה. שכל אחת מהן, אם איש המכירות חושב אותה במינון הלא נכון, המחשבה הזאת תהרוס לו את תהליך המכירה. והמחשבה הראשונה היא, המחשבה שאומרת לאיש המכירות שהוא רוצה להצליח למכור / חייב למכור. והמחשבה השנייה היא, המחשבה שאומרת, שלא אכפת לו לא למכור, שלא מעניין אותו לא להצליח למכור.

ואיש מכירות שיותר מידי יחשוב שהוא רוצה למכור, הוא לא יצליח למכור. כי הרצון של איש המכירות למכור, עלול לשתק אותו ולהכניס אותו ללחץ ולחרדה מול הלקוח. כי מרוב הרצון למכור, נוצרת חרדת מכירות וחרדת כישלון. שאיש המכירות מפחד להיכשל ולא להצליח למכור, ואז איש המכירות לא מצליח למכור, כי הוא לא מצליח להתרכז במכירה ללקוח. וכל שכן, אם איש המכירות כבר נכשל היום ולא הצליח למכור / אחרים מוכרים יותר ממנו. שזה יגרום לאיש המכירות לא להצליח להתרכז בתהליך המכירה.

והמחשבה הנגדית היא, המחשבה שאומרת, לא אכפת לי אם אצליח למכור או לא. לא אכפת לי אם לא אמכור בכלל. לא אכפת לי אם לא ארוויח כסף וכולי. שמצד אחד המחשבה הזאת מסוגלת לאזן את המחשבה שיוצרת לחץ ורצון למכור בכל מחיר, אבל מצד שני, גם המחשבה הזאת, גם לחשוב אותה יותר מידי, גם זה לא טוב, כי גם אז יורדת המוטיבציה למכור.

כי הרצון למכור, יוצר גם מוטיבציה וחשק למכור, אבל גם יוצר חרדה מכישלון וחרדת מכירות. והרצון למכור בא עם הפחד מכישלון לא למכור. אלא שצריך להיות מאוזן רגשית. מספיק לרצות למכור, ולא יותר מידי לרצות למכור.

ואיך יכול איש המכירות להביא את עצמו לאיזון? ואיך יכול איש המכירות למכור לעצמו את הרעיון, שהוא לא חייב / כן חייב להצליח למכור, זה כבר ביארתי במקומות אחרים, לגבי איך משנים מחשבות. אבל העיקרון הוא, שצריך להיות באיזון, שמספיק רוצים להצליח, אבל לא יותר מידי רוצים להצליח, גם אם קשה / לא מצליחים למכור וכולי. ורק כשלומדים את זה, רק ככה באמת אפשרי להצליח למכור...