וכאן אבאר, נקודת מבט שחשוב לאיש מכירות לדעת אותה, והיא נקודת המבט על עד כמה הלקוח צריך / רוצה את המוצר שאתה מוכר לו. כי כל מיני סוגים של לקוחות. לדוגמא יש לקוח שרוצה את מה שאתה מוכר לו, ויש לקוח שצריך את מה שאתה מוכר לו, ויש לקוח, שאומר שהוא רוצה, אבל הוא לא צריך וכולי.

והעניין הוא, שיש אנשי מכירות שמנסים להיות "מוסריים", והם מרגישים רע כאשר הם מוכרים ללקוח מוצר שהוא לא צריך אותו, לפחות בעיניהם כאנשי מכירות. ולפעמים איש המכירות לא מאמין במוצר שאותו הוא מוכר, והוא עצמו לא חושב שהוא היה רוצה את המוצר, ואז הוא מרגיש רע למכור ללקוח מוצר שהוא (איש המכירות), חושב שהלקוח גם לא צריך / רוצה אותו.

וכבר הסברתי במקום אחר, על איך באפשרותך למכור מוצר שאתה לא מאמין בו. כי צריך לראות את הדברים, מנקודת המבט של הלקוח. אבל כאן ברצוני להוסיף עוד נקודת מבט, לגבי האם ועד כמה הלקוח צריך / רוצה את המוצר.

והעניין הוא, שעל איש המכירות לדעת, שמצד האמת הלקוח לא באמת צריך / רוצה את המוצר שלך, גם אם מדובר בחולה סופני, שאתה מוכר לו תרופה מצילת חיים שתציל את חייו. כי מצד האמת, אף אחד לא באמת צריך שום דבר. כי יש נקודת מבט שאומרת, ששום דבר לא באמת משנה. ולכן לא באמת צריך שום דבר. ובנוסף, שום בן אדם בתוך תוכו, לא באמת רוצה משהו כלשהו. כי בתת מודע בנקודה הפנימית ביותר, הבן אדם לא באמת רוצה משהו ספציפי. כפי שהסברתי את הרעיונות האלו במקומות אחרים.

והמסר הוא, שעליך כאיש מכירות לזכור, שלא מחוייב למכור ללקוח רק מוצר שהוא אומר שהוא צריך / רוצה אותו. כי הרצון והצורך יכולים להיווצר עם השימוש של הלקוח במוצר. או יכולים להיווצר אצל הלקוח, בעתיד. ובאפשרותך להתמקד בתועלת היחסית שהלקוח מקבל מהמוצר, גם אם הלקוח לא רוצה / צריך אותה במאת האחוזים.

בנוסף עליך לזכור, כי הלקוח גם לא באמת לא רוצה / לא צריך את המוצר. דהיינו, גם אם הלקוח אומר שהוא לא רוצה ולא צריך את המוצר, מצד האמת, זה אף פעם לא נכון במאה אחוז. כי האדם אף פעם לא באמת לא רוצה / רוצה משהו, במאת האחוזים. כי בכל דבר יש יתרון וטוב כלשהו וכולי (הוסבר במקומות אחרים)...