אופטימיות / פסימיות - מה טוב / רע באופטימיות ובפסימיות? ומה הטוב ביותר? כאשר יש לאדם ספק לגבי מה שיקרה בעתיד, במצב כזה, אופטימיות היא, כאשר הוא מקווה לטוב ומאמין שיהיה טוב. ופסימיות היא, כאשר הוא מעדיף לחשוב שלא יהיה טוב. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לשתי צורות החשיבה האלו, יש יתרונות וחסרונות. האופטימיות, מאפשרת לאדם להרגיש טוב יותר בהווה, אך היא לפעמים מסתירה ... לאדם להרגיש פחות טוב בהווה, אך היא מאפשרת לו, לא לחיות באשליה, אלא לראות גם את הסיכונים ואת הצדדים הפחות טובים של המצב. והשאלה היא, מה טוב יותר, אופטימיות או פסימיות? תשובה: המצב האידיאלי הוא, לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת. על האדם לא להיות אופטימי ולא להיות פסימי, אלא להיות מציאותי. כאשר האדם לא רואה את האמת ... על ידי זה יש לו את ההתלבטות, האם לקוות לטוב או לא. והדבר הטוב ביותר הוא, שהאדם ינסה לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ואז ממילא הוא לא צריך להיות, לא אופטימי ולא פסימי, מאחר שהוא מציאותי. כמו כן יש להוסיף, כי העניין הנ"ל ... מה שהם באמת, על ידי זה הוא מקבל פטור מכל ההתלבטויות השונות, שנובעות אך ורק מחוסר ידיעת והבנת הדברים כפי מה שהם באמת. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי אופטימיות ופסימיות שייכות, רק כאשר האדם לא מספיק מרוצה מהמצב שלו ברגע הזה. כאשר יש לאדם ספקות וחששות לגבי העתיד, הדבר הזה גורם לו לכך שהוא לא יוכל להיות בשקט נפשי ברגע הזה. ואז הוא מנסה להיות אופטימי, כדי לחשוב שהכל יהיה טוב, וכדי להירגע ברגע הזה של ההווה. אך, ... על מצב הרוח שלו בהווה. וכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את חוסר הידיעה שלו לגבי העתיד, ולא לחשוש ממה שיקרה לו בעתיד, על ידי זה הוא לא צריך להיות, לא אופטימי ולא פסימי, אלא הוא יכול לראות את הדברים כפי מה שהם. כי כל זמן שיש לאדם חששות מהעתיד, הרי שיש לאדם אינטרס כלשהו, האם להיות אופטימי או פסימי. אך כאשר האדם חי בשלום עם המציאות, ויודע למצוא את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה הוא לא חושש מכך שבעתיד יקרה משהו נגד רצונו, וממילא הוא לא מנסה להיות אופטימי, כדי להרגיש יותר טוב, והוא גם לא צריך להיות פסימי, כדי להבין ...

אופטימיות / חשיבה אופטימית / חשיבה חיובית / שמחה / תקווה - מהי מהותן? השורש של החשיבה האופטימית ושל החשיבה החיובית הוא השכל. אופטימיות = האמונה שהכל לטובה ושהכל יתהפך לטובה. מהו רע? רע = חוסר שכל. מדוע רע לאדם? כי הוא לא מבין מה טוב. רע = חוסר ידיעה / חוסר שכל. השכל של האדם מבין כי לכל דבר יש ... עדיין את הסיבה הטובה של המציאות, אז הוא משתמש באופטימיות. אופטימיות = לחפש את מה שטוב. כל דבר נעשה למען תכלית כלשהי. התכלית הסופית היא שהאדם מרגיש טוב. אופטימיות מקרבת את האדם אל התכלית הסופית. ככל שיש לאדם יותר שכל אמיתי, כך הוא יותר אופטימי וחושב יותר בצורה חיובית. מי אינו צריך לחשוב בצורה חיובית ואופטימית? תשובה: מי שהשכל שלו שלם ומבין בשלמות את המציאות. כאשר האדם מבין בשלמות את המציאות, הוא רואה את הטוב שיש בכל דבר ודבר. וממילא הוא אינו נזקק להשתמש בחשיבה חיובית ואופטימית, משום שהוא רואה ומרגיש את השלמות בכל דבר. כאשר האדם מבין את המציאות, הוא חווה שמחה תמידית ואינו נזקק לאופטימיות משום שהוא חי את המציאות שאליו היא רוצה להגיע. ...

... חיובית, אמונה עצמית, אופטימיות, ביטחון עצמי, חשיבה שלילית, חוסר אמונה עצמית, פסימיות ובו יתבאר, כיצד והאם חשיבה חיובית / פסיכולוגיה חיובית / אופטימיות / להאמין בעצמך וכיו"ב, האם הדברים האלו באמת ... וכיו"ב. אך בתוך תוכו, האדם יכול לסבול מחוסר ביטחון עצמי ומחוסר אמונה עצמית, למרות שהוא מנסה להיות אופטימי ולחשוב בחשיבה חיובית ולהאמין בעצמו וכיו"ב. כי ... באמת יכולות לעזור לאדם באופן מוחלט. ולא רק שחשיבה חיובית לא תמיד עוזרת, אלא שלפעמים, חשיבה חיובית / אופטימיות / אמונה עצמית וכיו"ב, רק מגדילה לאדם את הפרעות ... עצמית. שהאדם מתכחש לכך שהמצב שלו באמת גרוע מבחינת המציאות, והוא משקר לעצמו וחושב בחשיבה חיובית ואופטימית, שיהיה לו רק טוב וכיו"ב, למרות שלא כך הוא הדבר. ... שלו. כי הלב של האדם יודע את האמת, שהאדם רק משקר את עצמו וחושב חשיבה חיובית ומאמין בעצמו וחושב בצורה אופטימית ומעמיד פנים שיש לו בטחון עצמי. והלב שיודע את ... להאמין בעצמו עם ביטחון עצמי גבוה, או לא להאמין בעצמו עם בטחון עצמי נמוך, ועל האדם להפסיק להיות אופטימי או פסימי לגבי המצב שלו ולגבי המציאות. ובמקום כל ...

אופטימיות, פסימיות, חשיבה ריאלית, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, חשיבה אופטימית, חשיבה פסימית ובו יתבאר העניין של אופטימיות וחשיבה אופטימית (חצי הכוס המלאה / חשיבה חיובית וכיו"ב), מול פסימיות וחשיבה פסימית (חצי הכוס הריקה / חשיבה שלילית וכיו"ב). ואופטימיות פירושה, שהאדם חושב שהדברים יסתדרו לטובה. אך פסימיות לעומתה, פירושה, שהאדם חושב שהדברים יסתדרו לרעה. כגון לדוגמא, אדם שיש לו ספק לגבי איזה עניין, והוא חושש האם הדבר הזה הוא לרעתו או לטובתו. והאדם האופטימי יאמר, שהדבר הוא לטובה, ושצריך לחשוב בצורה חיובית, ושהכל לטובה, ושצריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, והעיקר הבריאות, ותגיד תודה ... חושב שיגרם לו נזק, ושזה לא עוזר לו שהוא בריא, כי הוא לא מאושר בשלמות וכולי. והרעיון הוא, פשוט, כאשר יש ספק לגבי איזה דבר, האם הוא טוב או רע. אז האופטימי יאמר, שהדבר הוא לטובה ויסתכל על היתרונות של הדבר. והפסימי יאמר, שהדבר הוא לרעה, ויסתכל על החסרונות של הדבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש יתרונות וגם חסרונות, גם בחשיבה אופטימית וחיובית, וגם בחשיבה פסימית ושלילית. ולמה? כי מי שחושב חיובי וחושב בצורה אופטימית, הוא בעצם מצליח לדחות את הרע, לזמן מאוחר יותר. כי גם מי שחושב בצורה אופטימית, גם הוא לא תמיד מצליח להשיג את המטרות שלו. ואם המציאות היא לרעת האדם, החשיבה האופטימית שלו, לא תעזור לו. אלא, שבטווח המיידי, החשיבה האופטימית עוזרת לאדם, לא להתאכזב כבר עכשיו מהרע שקורה לו, אלא לדחות את הרע הזה לזמן מאוחר יותר, אם הוא יקרה, כאשר הוא יקרה. כי מי ... מהרע שאולי יקרה לו בעתיד, כבר עכשיו בהווה. והוא בעצם מקדים, את הרע של העתיד. ובנוסף, הוא מרגיש רע בהווה, מכך שרק אולי יקרה לו רע בעתיד. והחשיבה האופטימית, דוחה את הרע, כמה שיותר. וזה נראה כיתרון של החשיבה האופטימית והחשיבה החיובית. אבל בחשיבה אופטימית, יש גם חיסרון גדול מאוד. והוא, הגודל של האכזבה ושל הרע, כאשר הוא מגיע, אם הוא מגיע. כי הרע, מוכרח שהוא יגיע מתי שהוא. ואם ... דבר רע שיקרה לו, ממילא הוא לא חווה הפתעה גדולה ממנו, ולא חווה אכזבה גדולה כאשר הוא קורה. כי, כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. וככל שהאדם הוא יותר אופטימי, כך הוא יותר סובל, כאשר המציאות טופחת על פניו, וקורים דברים נגד רצונו. ונכון שהאדם האופטימי שרואה את חצי הכוס המלאה וחושב בחשיבה חיובית, נכון שהוא נהנה יותר לשתות את כוס המים שמלאה עד החצי שלה. אבל הוא יסבול יותר, ... חצי הכוס המלאה. וגם אם נראה שהיא תהיה מלאה יותר, הרי שבכל מקרה האדם יתאכזב יותר בעתיד, כאשר הוא יתקל בכוס מים שתהיה כ"כ ריקה, שהוא לא יצליח להיות אופטימי ולחשוב חיובי. ונחדד: בחוש ניתן לראות, כי מי שחושב יותר, חשיבה חיובית ויותר חשיבה אופטימית, הוא מצליח יותר בחיים שלו, להשיג את המטרות שלו. כי כאשר קשה לאדם באיזה דבר, אם הוא אופטימי שהוא אולי יצליח להשיג את המטרה שלו, אז הוא מתאמץ יותר, ואז הוא מגדיל את הסיכוי שלו להצליח. ועל פניו נראה, שדווקא להיות אופטימי, זה מגדיל את הסיכוי של האדם להצליח בחיים. וזה דווקא מקטין את כמות הרע שיש לאדם בחיים, ומגדיל את כמות הטוב שיש לאדם בחיים. אך, לא כך הוא הדבר! כי מי שחושב בחשיבה אופטימית, הוא לא באמת מקטין את הרע שיש לו בחיים, גם אם הוא כן מצליח להשיג את המטרות שלו טוב יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחוייב המציאות, שיהיה גם טוב וגם רע. וכאשר האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, אז זה נכון שהוא מגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים מבחינה כמותית. אבל, הוא גם מגדיל את כמות הרע שיש לו בחיים, מבחינה איכותית עוצמתית. כי החשיבה האופטימית מרגילה את האדם, להיות שמח ולהתחבר לרגשות חיוביים, ולא להיות עצוב, ולא להתחבר לרגשות שליליים. וכאשר קורה דבר רע לאדם שמח שהוא רגיל להיות אופטימי, אז הוא חווה את הרע, בצורה הרבה יותר חזקה וקשה, מאדם שבכל מקרה רגיל לחשוב בצורה פסימית, ושרגיל לחוות רגשות רעים. ז"א, החשיבה החיובית והחשיבה האופטימית, מרגילות את האדם, להתכחש לכך שהמציאות יכולה להיות רעה, בדיוק כמו שהיא יכולה להיות טובה. ואז, כאשר המציאות היא כבר רעה, אז ממילא קשה יותר לאדם להכיל את זה שהמציאות היא רעה. כי הוא אדם אופטימי, שרגיל לראות רק את הטוב. ויש מצבים, שהמציאות מכריחה את האדם, לראות את הרע. ואז הרע הוא הרבה יותר קשה. כי אדם פסימי, אומנם ... ביותר בעולם, הוא להיצמד לאמת כפי מה שהיא, בלי להוסיף ובלי לגרוע ממנה. את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת. או במילים אחרות, הכי טוב, זה לא להיות אופטימי, ולא להיות פסימי, אלא להיות אמיתי. ולא לייפות את המציאות מעבר למה שהיא, ולא לכער את המציאות מעבר למה שהיא. אלא להסתכל על ... לרצון של האדם, האדם, תמיד לא מרוצה ממשהו. ותמיד, הוא גם כן מרוצה מדבר כלשהו. ומי שיכיר באמת כפי מה שהיא, בלי לנסות לשנות את המציאות, ובלי להיות אופטימי או להיות פסימי, ובלי להסתכל על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה, אלא להסתכל גם על חצי הכוס המלאה, וגם על חצי הכוס הריקה. ...