וכאן יתבאר, כי תיאורטית העסקה הטובה ביותר, היא עסקה של win win situation. דהיינו, עסקה שבה כל הצדדים מרוצים / שני הצדדים מרוצים / שני הצדדים יוצאים מרווחים מהעסקה וכולי. וכאשר שני הצדדים מרוצים, הרי שכמובן הרבה יותר קל לסגור את העסקה.

יחד עם זאת צריך לומר את האמת, והיא שלעולמי עולמים, לא יכולה להיות עסקה של win win situation במאה אחוז. דהיינו, באופן יחסי יכולה להיות עסקה שבה שני הצדדים מרוצים מהעסקה, יותר מאשר בעסקאות אחרות, שבהן אחד מהצדדים מרוצה יותר והשני פחות. אבל מצד האמת, לעולם לא אפשרי באמת מצב של win win situation בשלמות. ולמה?

משום שתמיד קיים ניגוד אינטרסים כלשהו בין הצדדים. כי מצד האמת, אם המוכר היה באמת באחדות ובהרמוניה מוחלטת עם הלקוח, דהיינו, אם המוכר היה באמת אוהב בלב שלם את הלקוח ואם הלקוח היה באמת אוהב בלב שלם את המוכר, האם באמת הם היו מבצעים את אותה העסקה בדיוק, באותם התנאים בדיוק?! ואם הלקוח / מוכר, היה הבן / בת / אהוב שלך, האם תנאי העסקה היו זהים?! או שבגלל הזרות של המוכר מהלקוח, לכן תנאי העסקה מבטאים את זה שכל אחד מהצדדים מפסיד קצת.

בקיצור, גם בעסקה של win win situation, עדיין המצב האידיאלי של הלקוח לא בא לידי ביטוי. כגון לדוגמא הרצון לא לשלם בכלל. וגם הרצון האידיאלי של המוכר, לא בא לידי ביטוי בשלמות, כי המוכר תמיד היה מעדיף לשפר את תנאי העסקה וכולי.

כך ש win win situation, זאת נקודת מבט, שבה שני הצדדים מרגישים שהם מרוצים מהעסקה. אבל מצד האמת, בכל עסקה יש חיסרון כלשהו...