תקציר⬅
הדרכה למטפלים, מבוא לטיפול בחרדות, מבוא להתמודדות עם פחד, שיטה לטפל בחרדות,
איך לטפל בפחדים? נוסחא לטיפול בתחושות רעות, נוסחא לטיפול ברגשות רעים,
הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים, דוגמא לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל,
איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות וכאן אבאר
איך בעצם מטפלים בתחושות רעות מסוגים שונים? מהי דרך הטיפול בסוגים שונים של תחושות רעות? מהן תחושות רעות? מהם הסוגים השונים של התחושות הרעות?
איך נוצרות תחושות רעות?
ואיך עובד המנגנון של הטיפול בתחושות הרעות באופן כללי? ועוד. ובאופן יותר ספציפי, אתן דוגמא
לאיך לטפל בפחד וחרדה, עד שהם נעלמים. כאשר הניתוח הוא ניתוח לדוגמא בלבד. ז"א, שיכול
להיות שאתה לדוגמא עם אותו הפחד בדיוק, תצטרך לנתח אותו אחרת, וכל אדם לגופו. ועבור זה יש את האפשרות של הפגישה האישית והטיפול האישי. אבל אעפ"כ זוהי דוגמא לדרך חשיבה ולאיזה שאלות ניתן לשאול כדי להבין את תת המודע של הפחד
ואיך לטפל בחרדה ובפחד וכולי. ולצורך העניין הפעם ננתח לדוגמא את אחד הסוגים של החרדה החברתית, שבא לידי ביטוי ב: פחד לנאום / חרדת קהל / פחד במה / פחד מעמידה בפני קהל / חרדת במה. אז
איך ניגשים לנושא הזה? ומה היא שיטת הטיפול בפחד הזה, כפחד לדוגמא. אז ראשית כל יש להבין, מה זה בעצם פחד? פחד, זה סוג של תחושה רעה. והדרך להבין ולטפל בפחד, היא בדיוק כמו שמבינים ומטפלים בכל תחושה רעה אחרת.
ואיך מטפלים בתחושה רעה? אז ראשית יש להבין, מהי תחושה רעה? אז זה הולך כך: יש 2 סוגים של תחושות, תחושות טובות ותחושות רעות (ויש גם תחושה של לא משנה / לא אכפת לי / אפאטיות, שלא נתייחס אליה כאן). אך מהן תחושות טובות / רעות, ממה הן נובעות? אז זה הולך כך: כל בן אדם בזמן ... רוצה הווה אחר, שבו לא מרביצים לך כרגע = רע מהווה / כעס / לחץ וכולי. או לדוגמא, אתה חושב שירביצו לך בעתיד + אתה חושב שאתה לא רוצה שירביצו לך בעתיד = רע מהעתיד / פחד / חרדה וכולי. ואחרי שהבנו את זה, אז
איך בעצם מטפלים בתחושה רעה באופן כללי? אז כפי שהבנו, יש 2 גורמים שאחראים לתחושה הרעה שלך. מה שאתה חושב שקרה / קורה / יקרה, ומה שאתה היית רוצה שיקרה בעבר / הווה / עתיד. ולכן, בשלב הראשון לפני הכל, כאשר רע לך, שלב ראשון עליך לאתר, את התנגדות הרצון, דהיינו, להבין, מה אתה חושב שקורה ומה אתה חושב שאתה רוצה שיקרה. או במילים אחרות, מהי תפישת המציאות שלך ומהי תפישת הרצון שלך.
ואיך לדעת לאתר את התנגדות הרצון שיוצרת את תחושת הרע? ומי אמר שתמיד יש התנגדות רצון, אולי בעצם התחושה הרעה היא אקראית ובלי סיבה? ומה לעשות אם אתה לא יודע מהי התנגדות הרצון שלך? את כל זה כבר הסברתי במקומות אחרים. ואבהיר, שבלי שתמצא את תפישת המציאות שלך שמתנגדת ... באיתור שלך את הסיבה שבגללה רע לך, דהיינו, אם לא תענה תשובה נכונה באופן מלא, ל - מהי תפישת המציאות שלך (מה שאתה חושב שקורה) שמתנגשת בתפישת הרצון העצמי שלך (מה שאתה חושב שאתה רוצה), הרי שיתכן שגם לא
תצליח לטפל בתחושה הרעה שלך, ועליך ללמוד למצוא את התנגדות הרצון שיוצרת אצלך את התחושה הרעה. ואחרי שמצאת את מה שאתה חושב שקורה ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה, עכשיו הדרך לטפל בתחושה הרעה, היא לבדוק, מהי האמת?! ולברר את האמת ואת כל האמת ורק את האמת, עד שהתחושה הרעה ... ש X, פירושה, האם ועד כמה זאת האמת ש X. ומה לשאול קודם, האם קודם להטיל ספק ברצון או קודם להטיל ספק במציאות? תשובה: יש יתרונות לזה ולזה. והסברתי את זה במקומות אחרים. אז לצורך העניין כרגע, לא זה לא משנה.
ואיך מטילים ספק?
ואיך ללמוד להטיל ספק? ואיזה שאלות לשאול כאשר מטילים ספק?
ואיך לדעת מה ההפך המוחלט של המחשבה שלך? את כל זה הסברתי במקומות אחרים ואחרי שמטילים ספק במציאות וברצון, כמובן שמתקבלות תשובות כלשהן. כגון לדוגמא שיכולה להתקבל תשובה שאומרת, שכן, לא אוהבים אותי. וכן, אני רוצה שיאהבו אותי. אלא שמכאן מתקדמים עוד יותר פנימה, ... האם אני חייב לרצות שיאהבו אותי?! האם אני יכול להרגיש טוב גם בלי שיאהבו אותי?! ולמה בכלל אני רוצה להרגיש טוב?! וכך הלאה עוד שאלות נוספות, שגם אותן צריך לדעת לשאול, בעיקר ע"פ הנוסחא הבאה, שהולכת כך:
איך מנתחים סיבתיות של סיבה ותוצאה. אם מישהו חושב ש X הוא הסיבה של Y, עליו לשאול את עצמו. 1 - האם X מחייב את התוצאה Y, או שאפשרי ש X יוביל לתוצאה שונה / הפוכה מ Y. 2 - האם Y הוא בהכרח תוצאה של X, אולי הוא תוצאה גם של X וגם של משהו אחר, או רק של משהו אחר. 3 - מה הסיבה של X עצמו, האם X הכרחי. ועכשיו נעבור לצורך העניין
לאיך מנתחים פחד באופן כללי. אז פחד, הוא בעצם רע, עתידי. אז כמו שברע של ההווה, אנחנו אמורים להטיל ספק ברצון ולהטיל ספק במציאות כפי שהוסבר לעיל, כך גם לגבי פחד עתידי. אמורים שלב ראשון לזהות את התנגדות הרצון. ושלב שני להטיל ספק ברצון ובמציאות. ז"א, שאם בהווה אני שואל, ... כן! מאחר שאם אני חושב שיקרה משהו שאני לא רוצה שיקרה, אז מחוייב שארגיש פחד. 2 - האם זה שאני מפחד לדבר לפני קהל, האם זה באמת נובע מהסיבה שצוינה לעיל, או שמא יש סיבה אחרת / נוספת / שונה? תשובה: כאן יכול
להיות שהתשובה תהיה שכן, דהיינו, שזאת הסיבה היחידה. אבל יכול
להיות שתהיה עוד תשובה, כגון לדוגמא, אני חושב שיצחקו עלי ואני לא רוצה שיצחקו עלי. אני חושב שאני אתבלבל ואגמגם ואני לא רוצה להתבלבל ולגמגם. וכיו"ב עוד סיבות שיכולות לגרום לחרדת במה ולפחד מפני קהל הזה. וכרגע נתייחס לעניין כאילו זאת אכן הסיבה היחידה. אבל במציאות, אם יש ... כך שזה יקרה + שאני לא רוצה שזה יקרה? האם זאת כל האמת וכולי? תשובה: גם כאן כמובן יתכנו תשובות שונות. אבל נניח לצורך העניין שהתשובה תהיה, כן, אני חושב שארגיש לחץ, ואני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ.
ואיך מתקדמים מכאן? עכשיו בעצם נמשיך לחקור את הסיבה של הסיבה. ונשאל: 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? 2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? והתשובות שיתקבלו יהיו: 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? תשובה אופיינית לדוגמא: כי ... ולכן אני ארגיש לחץ כאשר אדבר בפני קהל. 2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? תשובה לדוגמא: כי אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ואזכיר שוב, שאם חוקרים משהו ולא יודעים מה התשובה, מה לעשות?
ואיך לדעת לשאול את השאלה המדויקת? את זה הסברתי במקומות אחרים וצריך ללמוד את זה מסודר. אבל כאן מוצג תהליך לדוגמא באופן כללי. ועכשיו בעצם נציב את התשובות בנוסחא הקודמת, ונמשיך לחקור את הסיבתיות שהוצגה כאן. כי בעצם קיבלנו כאן 2 משפטים חדשים של סיבה ותוצאה. משפט 1: ... אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ונשאל גם עליו את 3 השאלות הבאות: 1 - האם זה ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ, מחייב את זה ש - אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? או שאולי יכול
להיות שלמרות שאני מפחד שיראו שאני לחוץ, עדיין לא בהכרח שלא ארצה להרגיש לחץ מול קהל? כי אולי יש דרך וסיטואציה כלשהי, שלמרות שאני לא רוצה שיראו שאני לחוץ, עדיין אפשרי שבכל זאת אני כן ארצה או שלא ישנה לי אם אני ארגיש לחוץ מול הקהל. ואבהיר: כל רצון ניתן להסתכל עליו בצורה ... כן! כי בעצם להגיד אני מרגיש לחוץ ואני ארגיש לחץ, זה אותו הדבר בדיוק. או במילים אחרות, המשפט הזה, שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. הוא משפט מטופש, והוא
טעות קלאסית נפוצה, או אפילו אחת
מהטעויות הנפוצות ביותר כאשר באים לחקור תהליך של סיבתיות. כי הוא בעצם לא אומר שום דבר. אלא הוא לוקח את התוצאה, ומציג אותה כסיבה של עצמה, במילים נרדפות כלשהן. ניקח לדוגמא את המשפט הבא: מה הסיבה שאני לא אוהב חתולים, כי אני לא אוהב חתולים. האם זה משפט הגיוני שאומר ... / לא רוצה לאהוב חתולים / שונא חתולים / כועס על חתולים / חתולים עושים לי רע, או כל ניסוח אחר שבעצם הוא צורה נרדפת לומר שאתה לא אוהב חתולים, ולכן בעצם הוא לא אומר לנו שום דבר. וכפי שאמרתי, זאת אחת
הטעויות הנפוצות ביותר אצל אנשים, שחוקרים סיבתיות של דברים, מה שנקרא: טיעון מעגלי / הנחת המבוקש / הנחה טעונת הוכחה. או דוגמא נוספת
לטעות כזו: למה X עושה לי רע, כי אני לא נהנה ממנו / הוא לא עושה לי טוב / אני לא אוהב אותו / הוא עושה לי רע / אני שונא אותו / אני לא מרוצה ממנו / אני סובל ממנו, כאשר בעצם כל הניסוחים האלו, אלו משפטים שלא אומרים מאומה. וזה בעצם כמו לומר, X עושה לי רע, כי X עושה לי רע. ... תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ששאלנו עליו 3 שאלות. 1 - האם זה ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ, מחייב את זה ש - אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? או שאולי יכול
להיות שלמרות שאני מפחד שיראו שאני לחוץ, עדיין לא בהכרח שלא ארצה להרגיש לחץ מול קהל? תשובה: כנראה תינתן כאן תשובה שאומרת, שכן, בגלל שאני לא רוצה שיראו שאני לחוץ, לכן אני לא רוצה להרגיש לחוץ על הבמה. 2 - האם זה ש - אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה באמת רק בגלל ש ...⬅לחץ כאן
לקריאת המאמר המלא...