עכשיו עוד דבר נניח בן אדם קרתה לו טראומה, מה קרה לו?

ש: תאונת דרכים.

אליעד: תאונת דרכים אוקי תאונת דרכים שהוא ניצל בה נכון. עכשיו יש שיטה עכשיו להחליש את הסבל של הטראומה נניח שבאים לבן אדם, קודם כל מה ההגדרה של להחליש את הסבל של הטראומה להביא את הבן אדם למצב שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים עוד פעם", אוקי נניח שהבן אדם עשה תאונת דרכים ועכשיו בגלל זה הוא לא מוכן לנסוע בכביש לא מוכן לראות כלי רכב הוא שומע צליל של רכב והוא נכנס לסטרס.

אוקי אחד הדברים זה להגיד לו "אדוני תאונת דרכים זה לא חיים ומוות", אוקי אני אומר את זה בהומור כן כי זה כן חיים ומוות אבל הכוונה היא להגיד לו "גם אם תמות לא קרה כלום". עכשיו השאלה היא זה איך מביאים את הבן אדם למצב שהוא יגיד "אוקי בסדר אז אני אעשה תאונת דרכים עוד פעם לא אכפת לי", עכשיו אני לא אומר שהוא צריך באמת להגיד את זה אבל הוא צריך פחות לחשוש מלעשות תאונת דרכים.

כי אם הוא ממש חושש מלעשות תאונת דרכים אז כל דבר שמזכיר לו תאונת דרכים עושה לו חלחלה, אוקי נגיד לדוגמא הוא רואה את שר התחבורה והוא נכנס לחלחלה בגלל שזה מזכיר לו תאונת דרכים.

ש: שר התחבורה של ירדן.

אליעד: שר התחבורה של ירדן דרך אגב הסיבה שאין תחבורה ציבורית בשבת זה כדי להקטין את הסיכוי לתאונות דרכים למרות שזה בהפוך על הפוך בדיוק לא נכון. אוקי ולכן הדרך היא מה הדרך?

ש: להגיד לו מה הסיכוי שזה יקרה לו.

אליעד: יושב מולך בן אדם אנחנו רוצים לגרום לו, לא מה הסיכוי אנחנו רוצים לגרום לו שיגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים" לא מה הסיכוי.

ש: טוב בסדר אני כאילו קראתי את הדרך כאילו להראות לו שזה קרה אחת ל...

אליעד: אתה נמצא פה בכלל מה אני שאלתי?

ש: מה עושים עם בן אדם שהוא.

אליעד: אני לא שאלתי את זה.

ש: איך גורמים לו להגיד "לא אכפת לי עוד פעם".

אליעד: יפה תשובה מה יגרום לו לחשוב לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים?

ש: אז אני אומר באופן כללי המהות היא להקטין את הסיכוי שזה יקרה.

אליעד: אתה נמצא פה?

ש: לגרום לו שהוא יחשוב.

אליעד: כן.

ש: שתאונת הדרכים הזאת לא קרתה נניח בגללו.

אליעד: איך גורמים לו להגיד "לא אכפת לי שתקרה תאונת דרכים".

ש: שהוא יסכים שיהיה לו תאונת דרכים.

אליעד: יפה איך, לא אתה הסברת איך לצמצם את הסיכוי שיקרה התאונה לא איך יקרה הסיכוי איך אומרים לו שהוא יגיד "לא אכפת לי" אז התשובה היא פשוטה יותר ממה שנדמה, למרות שזה נראה בלתי אפשרי התשובה היא כזאת תאונת דרכים זה מקרה פרטי של "אני לא רוצה שיהיה נגד רצוני" כל בן אדם בעולם אם אנחנו ניקח איתו דברים שהם נגד רצונו ואנחנו נתרגל אותו שהוא ידע ללמוד לקבל אותם מתישהו ככל שנעלה את הרף הוא יגיע למצב שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים", אם זה טוב אם זה רע זה לא נושא השיחה אבל זה אפשרי.

אוקי עכשיו זה לא חייב רק שנתרגל אותו בלקחת דברים שהם נגד רצונו ושהוא יקבל אותם אלא אפילו דברים שהוא לא מסכים איתם, לדוגמא נגיד מישהו בטלוויזיה אומר "אני חושב שצריך לעשות x" ואנחנו נגיד לו נדבר איתו נגרום לו לראות שהוא יכול לשנות כשהוא אומר "אני לא מסכים למה הוא אומר את זה אני חושב הפוך" ואנחנו נראה לו "לא נכון אתה יכול לחשוב הפוך" הדבר הזה מוביל אותו לתרגל שהוא יכול לחשוב הפוך ואז הרף היותר גבוהה זה "מה שאני רוצה לא חייב לקרות" ואז הרף היותר גבוהה "גם לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".

ש: איך עושים את זה?

אליעד: אתה היית פה ולא היית פה גם כשאני מסביר את התשובה אתה לא פה?

ש: לא, הבנתי את התשובה.

אליעד: אתה נותנים לך משימה המשימה שלך להביא את הבן אדם ההוא להגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".

ש: כן את זה הבנתי.

אליעד: יפה עכשיו איך אנחנו מתחילים אם נגיד לו "תגיד היית מוכן לעשות תאונת דרכים?" הוא לא מוכן לשמוע על זה הוא יהרוג אותך, קודם כל מדברים איתו סתם על החיים ואז אומרים לו "מה אתה אומר על התמונה הזאת?" הוא אומר "תמונה יפה, למה אתה אומר שהיא יפה אני חושב שהיא מכוערת" קודם כל בוא נגרום לו שמה שהוא חושב שהוא לא יהיה בטוח בזה "זה לא יפה זה גם מכוערת זה גם יפה נכון" מתחיל לראות.

אוקי הלאה אחר כך לוקחים משהו שהוא בטוח שזה ככה "מה אתה אומר אבל" נגיד לדוגמא "זה כן זה" לוקחים דבר שהוא יותר בטוח בו מורדים אותו, אחר כך עוברים לרצונות כבר דברים של אינטרס "מה אתה רוצה? אני רוצה שקט, למה אתה רוצה שקט אולי עדיף רעש? בא נעשה רעש" אחר כך משהו יותר קשה ויותר קשה עד שהבן אדם מתרגל לחשוב שונה מההרגלים שלו ואז היכולת שלו משתפרת ל - "וואלה אז מה אכפת לי אני אעשה תאונת דרכים".

ש: זה תהליך נכון?

אליעד: נכון.

ש: זה לא משהו של.

אליעד: נכון עכשיו אני רוצה להסביר יותר מזה בן אדם שעשה תאונת דרכים יש לו טראומה אנחנו לא באמת שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים" אנחנו רוצים שיהיה לו פחות אכפת לעשות תאונת דרכים, אנחנו לא רוצים שהוא יגיד "בוא נעשה תאונה אנחנו רוצים שהוא יגיד "פחות אכפת לי לעשות תאונה" זה מה שאנחנו רוצים. ולכן אם אנחנו באופן כללי מרגילים אותו בלקבל את זה שהמציאות נגד רצונו ממילא זה מוריד לו את ההתנגדות שלו לעשות תאונת דרכים כי אנחנו לא באמת חייבים להגיע איתו לרף שהוא יגיד "אני רוצה לעשות" או "לא אכפת לי לעשות...