עכשיו למה לחנך ילדים זה קשה למה זה קשה בהנחה שזה קשה, למה להורים קשה לחנך ילדים מה המהות של העניין?
ש: הם פחות חווים כל דבר.
אליעד: נניח אז הנושא כדלקמן יש זווית שאומרת ככה למה זוגיות זה קשה למה מערכות יחסים זה קשה מה הסיפור, הסיפור הוא שיש בעולם שלנו אהבה עם תנאים ואהבה בלי תנאים עכשיו לדוגמא נגיד בזוגיות מצד אחד זוגיות זאת אהבה בלי תנאים כי אם זה יהיה עם תנאים אז אין משמעות לזוגיות אם זוגיות הייתה אהבה רק עם תנאים אז אין משמעות לזוגיות לכן זוגיות יש בה את המקום של בלי תנאים מצד אם זה היה בלי תנאים בכלל גם אין משמעות לזוגיות לכן זה עם תנאים.
ולכן לפעמים הקושי בזוגיות שנגיד אשתך רבה איתך אתה אומר "רגע האם עכשיו אני אמור להכיל את זה על התקן של הבלי תנאים או אני אמור להתווכח איתה על התקן של העם תנאים" ומתווכחים "אוקי עכשיו כשהיא לא אוהבת אותי היא לא אוהבת אותי מהמקום שזה עם תנאים או זה לא בסדר שהיא לא אוהבת אותי כי היא אמורה לאהוב אותי בלי תנאים" יש פה בעיה, עכשיו אבל עדיין מדובר על אנשים בוגרים שמבינים שיש פה בעיה.
עכשיו מה קורה עם ילד ילד מצד אחד זה הילד שלך אתה רוצה לשדר לו שאתה אוהב אותו בלי תנאים אתה רוצה שהוא ילמד לאהוב את עצמו בלי תנאים, אתה רוצה שכשהוא יהיה גדול אתה תגיד לו "אתה יודע אתה צריך לאהוב את עצמך גם בלי תנאים אתה צריך לאהוב את עצמך גם כשאתה נכשל, אתה צריך לאהוב את עצמך גם אם לא הצלחת אל תפחד מכישלון אם תפחד מכישלון לא תוכל לחיות" אז מצד אחד אתה רוצה גם לשדר לו שאתה אוהב אותו בלי תנאים גם לשדר לו שיאהב את עצמו בלי תנאים גם לשדר לו שאם הוא נכשל זה לא סוף העולם.
אבל מצד שני אם תגיד לו "תקשיב הכל בסדר בלי תנאים" מבחינתו לעשות תוהו ובוהו אין שום משמעות לכלום אבל אתה רוצה גם לחנך אותו אתה רוצה שהוא ילמד לרצות להצליח ושהוא לא יפחד להיכשל שהוא יאהב את עצמו עם תנאים ובלי תנאים וזה דבר שהוא ממש קשה אפילו בן אדם מול עצמו לא יודע מתי לאזן את עצמו "מתי אני צריך להגיד שזה משנה ומתי אני צריך להגיד זה לא משנה" לכן מול ילד זה די בעייתי.
ש: בגלל שהוא לא בוגר.
אליעד: כי אתה עצמך מעביר לילד כל הזמן מסרים סותרים אם לא היה לך שום רגש כלפי הילד והיית אומר "אני אוהב אותו רק עם תנאים" לא הייתה בעיה "רק עם תנאים לא מתאים לי זהו וואלה הופך להיות רובוט" אבל מצד שני יש גם את המוטיב שאתה רוצה להגיד לו "אני אוהב אותך איך שאתה ואני תמיד אהיה שם לצדך ואתה יכול לסמוך עלי ואני מקבל אותך", מצד שני אבל אתה גם רוצה לשדר לו שיש תנאים שהוא צריך לעשות שיעורים שהוא צריך זה וזה וזה קונפליקט כי בית ספר זה גם רע וגם טוב לעשות שיעורים זה גם רע וגם טוב זה העניין.
ואתה גם מצד אחד רוצה להכניס את הילד לחוויה של צמצום של חוקים והגדרות ומצד שני אתה גם רוצה לשדר לו שהוא מצומצם שלא ירגיש מוגבל וזה יוצר צרה צרורה לאזן בין הצמצום ללא צמצום. עכשיו מי שלא מבין את זה משתגע מזה לגמרי מי שמבין את זה שזאת בעיה בלי פתרון או בלי פתרון מוגדר אז הוא יותר קל לו אז הוא יודע יותר טוב לנווט אבל הרבה מאוד הורים נופלים למלכודת של "טוב איך אני משדר לילד שאני אוהב אותו רק בלי תנאים" ואז מתי שהוא הבלי תנאים הזה מתחיל להתנקם בהם ואז הם אומרים "טוב עכשיו נשדר לו שזה עם תנאים" ואז הילד אומר "אתה לא אוהב אותי אתה שונא אותי" ונהיה בלגן ועניינים.
או ההפך שאתה משדר לו שזה עם תנאים ואז הוא אומר לו "טוב אתה שונא אותי אתה לא אוהב אותי" מה שלא תעשה זה לא טוב, אם תגיד לו "אני אוהב אותך בלי תנאים" הוא יגיד "אתה לא אוהב אותי מספיק יש לי עוד דברים שאני רוצה להוציא ממך" אם תגיד לו "טוב אני אוהב אותך עם תנאים, אתה לא אוהב אותי מספיק למה זה עם תנאים" ואתה בן ערובה כי אתה חייב שהוא יאהב אותך ואתה לא מוכן שהוא לא יאהב אותך וסיפורים ועניינים ולכן זה מסובך.
המהות של התסבוכת היא האיזון בין אהבה עם תנאים לאהבה בלי תנאים זה שורש הקונפליקט שאתה גם רוצה לשדר לו להצליח במבחן ואתה גם רוצה בו זמנית לשדר לו "אל תפחד להיכשל", אתה גם רוצה לשדר לו "אתה חייב ללכת לבית הספר" וגם רוצה לשדר לו "גם אם יזרקו אותך...