עכשיו דבר שדיברנו עליו כמה פעמים נדבר עליו עוד פעם נושא של בן אדם שיש לו טראומה, מה זה אומר יש לו טראומה לדוגמא הוא מפחד ללכת ברחוב x למה הוא מפחד ללכת ברחוב x כי שדדו אותו שם, בסדר עכשיו השאלה איך מטפלים בזה אז יש הרבה דרכים לטפל בזה אבל בעיקרון חלק מהטיפול, אנחנו באחת הווריאציות של הטיפול זה בעצם לבדוק מה היה לך כל כך רע, הרי איך זה עובד הוא הולך ברחוב והוא נזכר כל פעם כשהוא רואה שם את האבן הוא נזכר שדדו אותו שם.

אנחנו רוצים גם לנתק לו את האבן מששדו אותו שם זאת אומרת שזה לא יקפוץ לו כל הזמן כ - popup שהוא יבין שאין קשר בין האבן עכשיו לשוד שהיה לו בעבר וגם שזיכרון שכשקופץ לו זיכרון של שוד שיהיה לו פחות רע מהזיכרון הזה, קודם כל שהוא ייזכר פחות בשוד 2 שגם כשהוא ייזכר בשוד שיהיה לו פחות רע מהשוד. עכשיו איך גורמים למישהו שיהיה לו פחות רע מהשוד אז בעצם צריך לבדוק למה רע לו מהשוד ולהסביר לו שזה לא רע השוד ואז בעצם אחד מהדברים שעושים זה ששואלים אותו "אוקי כששדו אותך מה הרגשת מה היה לך מה חווית".

אוקי ואז נגיד הוא אומר "כששדדו אותי הרגשתי חוסר אונים" ואז מתחילים לנתח איתו "מה חווית זה רק חוסר אונים מה רע בחוסר אונים" כל מיני כאלה אבל השאלה הנשאלת היא בעצם איך אנחנו גורמים לו להתחבר לחוויה שהייתה לו בזמן השוד כי יכול להיות שהוא יגיד "אני לא זוכר אני זוכר את זה במעורפל" ולכן מה שהשיטה אומרת זה שאם אנחנו רוצים, אתה יודע מה עושים? אוקי לכן מה שעושים זה צריך לעשות לו הצפה רגשית של מה שהיה באמצעות שמשחזרים כמה שיותר פרטים מהאירוע.

זאת אומרת פרקטית נגיד שאנחנו רוצים לדבר עם בן אדם על סיטואציה שקרתה לו או שהוא חושב שהולך לקרות לו אבל בא נתחיל מקרתה לו ורוצים להביא אותו שהוא יבין בדיוק מה עבר עליו באותו רגע אז לא אומרים "ספר לי מה הרגשת כששדדו אותך" אומרים לו "אוקי שדדו אותך? כן, אוקי ספר לי מה היה" ואז הוא מספר "הלכתי ברחוב ושדדו אותי, באיזה רחוב הלכת מתי הלכת תיזכר טוב מתי הלכת, מה עשית קודם לאיפה הלכת מה עשית תוך כדי שהלכת, מה ראית מה שמעת באיזה שעה זה היה מי היה ברחוב".

מנסים להציף לו כמה שיותר דברים ל - memory שהוא יציף אותם לתוכו ואז ממילא הרגשות שלו מתחילים להתעורר ומה האמת שהרבה פעמים בן אדם זוכר גם דברים שלא קרו אבל זה שזה לא קרה זה לא משנה מה שמשנה שהוא חושב שזה קרה, אנחנו בעצם מטפלים בזיכרון שלו במה שהוא חושב שקרה לא במה שקרה יכול להיות שהוא יגיד "הלכתי ברחוב והיו שמה שלושה סינים" ולא היו שמה סינים אבל בגלל שהוא זוכר שלושה סינים זה השפיע לו על החוויה אנחנו צריכים לטפל לו במה שהוא זוכר שקרה לא בהכרח במה שקרה.

אז מה שאני מחדד זה שאם רוצים לעזור לבן אדם לטפל בסיטואציה שקרתה ורוצים להציף לו את הרגשות צריך להציף לו כמה שיותר מידע למוח על מה שקרה מידע שכביכול נראה סתמי "באיזה שעה מה לבשת מה היה מזג האוויר באותו יום, מה שמעת ברדיו מה אכלת בבוקר" ואז ברגע שהוא מתחיל להיזכר בין אם הוא נזכר בזה ובין אם הוא מדמיין את זה אז הוא נכנס יותר לחוויה וכשהוא נכנס יותר לחוויה "אוקי ומה אתה מרגיש עכשיו ומה השודד אומר לך ואיך הוא תפס אותך ומה בדיוק הוא עשה".

למרות שבשביל לתחקר מה הרגש לא צריך את זה מצד האמת לא צריך את זה, מה זה משנה שאתה שואל אותי איך הוא החזיק אותי בחולצה לגבי מה הרגשתי, מה זה משנה שאתה שואל אותי מה הייתה הטמפרטורה באותו יום לגבי מה הרגשתי מה זה משנה" זה לא משנה אבל כששואל אותך מה הייתה הטמפרטורה זה כדי שתיזכר בסיטואציה, תיזכר בסיטואציה זה ייזכר יותר טוב מה הרגשת.

ש: אוקי למה הצפת רגשות עוזרת?

אליעד: כי אז הוא זוכר מה היה וכשהוא זוכר מה היה אפשר לטפל בזה נגיד לו "אוקי אז מה אם זה קרה מה הבעיה מה הרגשת, זה נכון זה לא נכון".

ש: בסדר אבל מספיק הזיכרון למה הצפת הרגשות זה הדבר החשוב?

אליעד: כי אנחנו רוצים שהוא יוציא מה מפריע לו כדי לטפל בזה אבל הוא אומר "לא זוכר" הוא זוכר במעורפל הוא מפחד אבל הוא לא יודע בדיוק מה, הוא זוכר שזה היה רע הוא לא זוכר בדיוק מה הוא הרגיש.

ש: בסדר אני מבין שהוא יזכור אירועים "ירד גשם החלקתי הוא תפס אותי פה בצוואר".

אליעד: כן.

ש: אבל אתה מדבר על זה שזה הסיבה או הגורם לזה שרגשות יעלו לו.

אליעד: נכון זה עוזר לכך שהרגשות יעלו לו.

ש: למה כשרגשות עולים זה מקל או לא מקל זאת השאלה.

אליעד: אני לא אמרתי שכשרגשות עולים שזה מקל על הכאב כשהרגשות עולים זה מכביד על הכאב זה יוצר לו כאב יותר חזק ואז אנחנו יכולים לבדוק מה הייתה הבעיה מה הוא בדיוק הרגיש.

ש: ואז שואלים אותו מה הרגשת אז איך זה עוזר.

אליעד: ואז מכאן ממשיכים את הטיפול לפי מה שרוצים לטפל לפי מה שרוצים להגיע.

ש: למשל הוא יגיד "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה".

אליעד: יפה נגיד שבתת מודע שלו הוא מרגיש כאילו הוא זוכר שאז הוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה נגיד שזה מה שיושב לו בתת מודע ונניח שאתה לא תחזר איתו בדמיון מודרך את כל מה שקרה לו ותגיד לו "ומה הרגשת? אני הרגשתי מושפל" ואז אתה תגיד לו "טוב מה זה משנה שאתה מושפל מה זה פה מה זה שם" וטיפלנו אבל מה לא טיפלנו בתת מודע שלו הוא זוכר שהוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה, אנחנו רוצים שהוא יגיד את זה כדי שיהיה אפשר לטפל בבעיה להציף את הבעיה אבל הוא לא זוכר הוא מדחיק הוא לא זוכר הוא לא בחוויה.

לכן אנחנו נעשה לו דמיון מודרך נשחזר איתו את הסיטואציה כדי שהוא יחווה כאילו עכשיו זה קורה לו נגיד לו "עכשיו נכון שאתה מרגיש שזה קורה לך מה אתה מרגיש עכשיו תגיד לי, הנה הוא עושה לי ככה אני מרגיש ככה, מה הבעיה תסביר לי מה הבעיה בזה מה אתה מרגיש למה זה מפריע לך, זה חייב להפריע לך זה לא חייב להפריע לך אתה מפרש פירוש נכון מפרש פירוש לא נכון".

ש: ואז יודעים בדיוק כאילו מה הסיבה שלו.

אליעד: ומשם מתקדמים לאיפה שרוצים המהות של מה שאמרתי היא לא איך לטפל בטראומה המהות של מה שאמרתי היא שאם אתה רוצה להציף למישהו את הרגשות תשחזר איתו פרטים על הסיטואציה זאת המהות. עכשיו אותו דבר על פחד עתידי אם מישהו אומר "אני מפחד שיום אחד ישדדו אותי" אוקי זה מעורפל "מה בדיוק אתה מפחד דמיין לי ספר לי מה קורה, אני הולך ברחוב וקורה ככה זה וזה ואז שודדים אותי, לא איך שודדים אותך מה קורה תספר תפרט".

ככל שהוא מפרט יותר ככה החוויה שלו הופכת להיות יותר ממשית, הופכת להיות יותר ממשית ככה יותר קל לו להגיד ממה הוא מפחד כי לפעמים זה אבסטרקטי מעורפל והחידוש הוא שלכאורה כלפי חוץ השאלות הן מיותרות כי מה אכפת לי באיזה שעה זה היה "באיזה שעה מה הייתה השעה איזה צבע איזה נעליים לבשת מה זה וזה, מה זה משנה? זה משנה כי אני רוצה שתיזכר בחוויה שתיכנס לתוכה כדי שאז שאני אגיד לך מה רע לך ממה אתה מפחד שזה יהיה כמה שיותר קרוב למקור ושזה לא יהיה משהו שלא קשור למקור".

ש: בקשר לטראומה יש מצבים שבן אדם עובר טראומה והוא מדחיק אותה כל כך שהוא לא זוכר ששדדו אותו הוא לא זוכר שום דבר מהאירוע הזה אבל הוא כן זוכר שאבן עושה לו להרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה.

אליעד: יפה זה מה שהוא אומר שהוא זוכר ולכן אנחנו עכשיו נשחזר איתו בדיוק מה קרה כדי שהוא ייזכר טוב מה קרה.

ש: איך תביא אותו לזיכרון זה מודחק אצלו זה לא קיים לא שדדו אותו הוא רק יודע שכשהוא רואה אבן אז הוא.

אליעד: את מדברת על משהו שקרה לך?

ש: אני מדברת שבאופן כללי.

אליעד: אני יודע שלא.

ש: כאשר יש לבן אדם טראומה ועוד יש לו איזשהו זיכרון מהטראומה אתה יכול לעבוד איתה וכשבן אדם קרתה טראומה ופתאום אין כבר זיכרון מהטראומה יש רק דברים אבסטרקטיים אבן שגורמת לו זה "חולצה כחולה עושה לי" אז איך אתה מביא בכלל שהוא משחזר את הטראומה.

אליעד: אם אנחנו מגיעים בעצם למצב שבן אדם אין לו אפשרות לשחזר את הטראומה מה אנחנו עושים, זה מה שאת שואלת?

ש: כן.

אליעד: אז אין אפשרות.

ש: ועדיין יש לו וכשעדיין כשהוא הולך ברחוב.

אליעד: את נמצאת פה בכלל את פה?

ש: כן.

אליעד: את שאלת מה עושים עם בן אדם שאין אפשרות לשחזר אצלו את הטראומה איך נטפל בה נכון?

ש: כן שיש לו טראומה.

אליעד: אז אין אפשרות לשחזר את הטראומה את מדברת במוחלטות אז זאת התשובה שתקבלי את החלטת שאין אפשרות שזה שנמחק לו מהמוח שהוא לא זוכר אם זאת האמת אז אין אפשרות באמת, אני עוד לא נתקלתי בכזה מקרה לא יודע אם אני אתקל אני אגיד לך תודה שאמרת לי כשאני אתקל במקרה כזה אני ישר אזכר בך ואני אגיד טוב זה לא שאני לא יודע איך להוציא ממנו את המידע זה פשוט יש מקרים שלא ניתן ואז אני אזכר שאת אמרת לי שיש מקרים שלא ניתן בינתיים עוד לא נתקלתי במקרים כאלו תמיד הצלחתי להוציא ממנו את המידע.

תמיד אולי זה לקח x פעמים אולי לפני כן היה צריך לרכך אותו אולי היה צריך...