פרדוקס האבן /
פרדוקס הכול יכול / טיעון התכונות הסותרות - מהו
הפרדוקס? ומהי
האמת? פרדוקס האבן. פרדוקס הכל יכול. טיעון התכונות הסותרות.
פרדוקס תאולוגי. לוגיקה. תורת הצמצום. אומניפוטנטיות.
אלוהים. פילוסופיה. מהו שורשו של
פרדוקס האבן? ומהי התשובה
האמיתית? פרדוקס האבן בגרסתו המקורית הוא: האם ישות שהיא
כל יכולה, יכולה ליצור אבן שאותה היא לא תוכל להרים? לשאלה הזאת סגנונות שונים, כגון: האם מישהו שהוא
כל יכול, יכול להפסיק להיות
כל יכול? או, האם כוח אין סופי
יכול לצמצם את כוחו? או, האם פוטנציאל אין סופי מסוגל לא להיות בעל פוטנציאל אין סופי? או, האם שלמות יכולה להיות חסרה ולא מושלמת? וכיו"ב בצורות שונות. בד"כ השאלות האלו מופנות כלפי
אלוהים הכל יכול. אך כפי שכבר ביארתי,
אלוהים הכל יכול, הוא המציאות
הכל יכולה כך שצריך לברר את
האמת לגבי העניין הנ"ל. בטרם נשיב על השאלה, נשאל עוד מספר שאלות, שמי שיבין את השאלות הבאות, יבין ... יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו...
אלוהים הוא אותה הוויה / ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר לשאול היא, ... להישאר המציאות היחידה? אפשר גם לשאול, האם המציאות מסוגלת לקחת את המהות האחת שלה ולהוות ממנה דברים שונים שיראו כשונים זה מזה? אפשר גם לשאול,
האם אפשרי שרצון אחד יצור המון רצונות שונים זה מזה? אפשר גם לשאול,
האם אפשר שדבר אחד יהיה בשני מקומות בו זמנית (סופרפוזיציה) ואף על פי כן הוא יהיה אותו הדבר ממש ולא שתי ישויות שונות? מי שהבין את השאלות הנ"ל, הבין ממילא גם את התשובה לשאלת
פרדוקס האבן. השאלה היא התשובה של עצמה. עצם זה שקיימת שאלה כלשהי בעולם, זה עצמו התשובה לשאלה על
פרדוקס האבן. התשובה כמובן היא, שכל השאלה של
פרדוקס האבן, קיימת רק בתוך שכלו האנושי המצומצם של האדם, שאינו מסוגל להבין ששני דברים שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל מהות אחת. לא רק
שפרדוקס האבן אפשרי, אלא שהוא קיים ממש בכל רגע מחדש. בכל רגע ורגע המציאות עצמה יוצרת אבן שהיא
לא יכולה להרים אותה. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות מהווה ויוצרת שכל כ"כ קטן שחושב שיש לו שאלה גדולה כמו
פרדוקס האבן, זה בעצמו התשובה
לפרדוקס האבן. ונסביר: המהות של המציאות היא אין סופית. היא חסרת צורה. חסרת זמן. וחסרת מקום. ... שנמצא ומחייה כל דבר, המהות הזאת היא נצחית ואין אפשרות שהיא לא תהיה קיימת או שיהיה משהו שהוא אינו היא. יחד עם זאת, במקביל לכך שהדבר היחיד
שיכול להיות קיים זאת כמובן המהות שמהווה את כל מה שקיים, תוך כדי זה אותה המהות מסתירה את עצמה בתוך ... אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא כ"כ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד
האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא כ"כ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה
האמיתי ואת מי שהיא