... של רצונות או אפילו שלושה. והסוג הראשון, הוא רצון רגיל, שבו האדם רוצה איזה
רצון מוגדר. כי כל רצון, הוא מוגדר בצורה כלשהי. שהאדם רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, או שלא תהיה בצורה כלשהי, שגם זו כמובן הגדרת הרצון. ורצון כזה נקרא, רצון סופי ומוגדר. ויש גם רצון ... רוצה את המציאות, גם זה לא יהיה נכון. אלא, שבמצב כזה האדם "נהנה" (עם / בלי
רצון מוגדר) מכך שרצונו לא מוגדר, ומכך שאין שום תחושת חיסרון כלל. וזהו סוג של חווית שתיקה, שהרצון של האדם שותק. ויש גם עוד מצב נוסף, שבו, כאשר האדם נמצא בשעת ביטול לשכל של האחדות, אז ... ושום חווית רצון כלל. וכפי שכבר ביארתי, הסבל של האדם נובע, רק משום כך שיש לו
רצון מוגדר. שהאדם רוצה, שיהיה כך ולא אחרת. כי כל הסבל שבעולם, הוא רק בגלל שיש לאדם
רצון מוגדר, על פי תפישת הטוב והרע שלו. ואם אין לאדם שום
רצון מוגדר, אין שום סבל כלל. ונכון, שאין גם שום הנאה סופית, ממילוי
רצון מוגדר, אבל יש הנאה אין סופית, מהעדר
רצון מוגדר וסופי. ובנוסף, הנאה של מילוי רצון סופי, היא גם שקר. כי היא יותר רע, מאשר טוב, והחיסרון, גדול מהיתרון, ביחס לשלמות. כי תמיד יש בתת מודע רצון לאין סוף עוד יותר טוב, ותמיד יש ... כלל. והאדם סובל, רק בגלל ההנאות הסופיות שלו. דהיינו, הנאות שנובעות ממילוי של
רצון מוגדר. ובלי ההנאות השקריות האלו, לא היה האדם סובל כלל. והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם להגיע למצב של רצון שאינו מוגדר, או לביטול הרצון כלל? ואיך יכול האדם להגיע למצב, שבו יהיו ... האדם להבין, שהסבל שלו הוא רק בגלל הרצון העצמי המוגדר שלו. ועל האדם להבין,
שהרצון המוגדר שיש לו, הוא תוצאה של תפישת הטוב והרע שלו. ועל האדם לשאול את עצמו, מה האמת? האם באמת הדבר הזה שנדמה בעיני כרגע כטוב, האם הוא אכן באמת לאמיתה, טוב יותר מאשר הדבר שנדמה כרע? ... אז על ידי זה האדם מקבל שכל, רואה את האמת שהכל אחד, והרצון שלו מתפרק והופך
מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. וכל זה ברמה הפנימית. כי עדיין יש רצונות חיצוניים וכולי... ונזכיר: כי בפועל, אי אפשר לא להיצמד לשום רצון כלל. כי גם לרצות לבטל את הרצון, גם זה עצמו רצון. ...