... להעריך את מה שיש? איך לאהוב את מה שיש? הכל
לטובה, איך לא לקחת כמובן מאליו?
להודות על הנס, להודות על הקיים,
להודות על הטוב, להודות על הרעה, להודות על מה שיש, השגחה פרטית ש: נגיד אני לוקח באופן יחסי כמובן מאליו את זה שאני יש לי רגליים שיש לי רגל ואני משתמש בזה וזה משמש אותי, עכשיו אני לא נהנה מזה ... מישהו שאמרו לו שצריך להוריד לו את הרגליים ואז שמו לו רגליים או נגיד מישהו שנחתכו לו הרגליים והחזירו לו אותן, התשובה היא למה זה
טוב זאת אומרת מה זה משנה כאילו כי בסופו של דבר כדי ליהנות את צריך שבאמת שיהיה לך רצון ושהוא יתמלא אבל זה יכול להיות כל רצון זה גם יכול להיות משהו שכרגע אין לך אותו ושיהיה לך ... פשוט אתה צריך להפוך את המחשבה שאומרת שזה שיש לך רגליים זה מחויב לאפשרית, איך עושים את זה על ידי זה נגיד שתלך למקום קוטעים
לאנשים רגליים יש את המקום של
אנשים פצועים, המחויב הוא שהמחשבה שאומרת "מחויב שיהיה לי רגליים" תהפוך לאפשרית ואז אתה תהנה מזה שיש לך רגליים אבל מה החיסרון בזה שחלק מההנאה שלך נובעת מזה שאתה חושב שמחויב שיהיה ... שני אתה תהנה מזה שיש לך רגליים. ש: השאלה בדיוק הפוכה. אליעד: זה מה שרציתי שתביא שאלה הפוכה. ש: אם חותכים את הרגליים למה יהיה לי
רע מזה אם אני לוקח את זה כמובן מאליו שיש לי רגליים. אליעד: לא הבנתי. ש: אם חותכים לי רגל למה שיהיה לי
רע מזה אם כל החיים לקחתי את זה כמובן מאליו זה אני לא נהנה מזה. אליעד: לך יש רצון לא, הבנתי הוא שואל שאלה אחרת הוא אומר בשביל להרגיש
רע צריך שתהיה התנגדות רצון אבל אם ביומיום אתה לא חווה שמחה מזה שיש לך רגליים אז איך חווית את זה מזה שאין לך רגליים, אז מה האמת. ש: אם לא אכפת לי מזה שיש לי. אליעד: יש כמה ... אז הרצון הזה מתעורר מאיפשהו אבל כל הזמן שיש לך אתה לא מעריך אותו. ומה האמת שאם יגידו לך שצריך להוריד לך את הרגל ואז יגידו לך
"טוב לא צריך" אתה פתאום תהנה מזה שיש לך רגל. ש: זה נכון אבל שגם הרצון מתלבש בצורות כל מיני צורות זה שאתה אולי לא שמח ספציפית שיש לך רגליים אבל זה יכול להיות חבוי בתוך דברים ... ש: בדיוק כלומר. אליעד: זה המשחק מה לעשות אם לא תהיה בחרדה לא תוכל לשמוח מכך, עובדתית אם אתה רוצה ליהנות מזה שאתה בריא לך תראה
אנשים חולים ואתה יותר תשמח מזה שאתה בריא אתה גם יותר תפחד להיות חולה אבל אתה גם יותר תשמח מזה שאתה בריא כי אם אתה מזעזע את המחשבה שאומרת "אני חייב להיות בריא" אז 1. נהיית מחשבה "אולי אני אהיה חולה ואז
רע לי", 2. "אני בריא ואז
טוב לי" זאת האמת. ש: או שבכלל תרגיש רגשי אשמה שאתה בריא אם אתה רואה את כולם חולים. אליעד: או שבכלל תרגיש רגשי אשמה ובכלל תרגיש רגשות ערך "איך
אלוהים אוהב אותי ולא אותם" או נגיד פיגוע שאחרים נפגעים ואתה לא אתה אומר "תראה איך
אלוהים אוהב אותי איזה
נס הוא עשה" כמו כלב נגיד שאתה נותן לו מכה, בא נגיד ניקח כלב נגיד אתה הולך לכלב ואתה נותן לו מכה עם מקל עכשיו אם הכלב ראה שאתה נתת לו את המכה עם המקל הוא ישנא אותך אבל נניח נגיד ... מחזיק את המקל הוא לא ידע שזה אתה אבל אז הוא עוד יכול להגיד לך תודה על זה שכאילו הצלת אותו מזה שהרבצת לו קודם. אוקי זה כאילו כמו
דתיים נגיד שקורה איזה
נס. ש: מכה מהשמיים. אליעד: בדיוק זה בדיוק הדתיים, מה הדתיים עושים אותו דבר אם יש איזה פיגוע "וואלה איזה
נס קרה תראה רק שלושה הרוגים, תראה היה
נס איך ניצלתי" זה כאילו הפיגוע זה לא
מאלוהים ההצלה זה
מאלוהים" אדוני גם הפיגוע
מאלוהים וגם ההצלה
מאלוהים אז הוא גם נתן לך וגם הרג את השלושה הפצועים, הוא גם פצע אותך והוא גם החליט לא לפצוע אותך קשה. אם בא מחבל ודוקר אותך ואומר לך "אני משאיר אותך בחיים" אתה תגיד "איזה מחבל רחמן ... רוצה שיצילו אותך אחר כך" אתה תגיד "תודה רבה למחבל איזה מחבל צדיק". "מה פתאום הוא דקר אותי הוא לא היה צריך לדקור אותי בכלל אבל
אלוהים שעשה לך אבל
אלוהים נגיד לו תודה שהמחבל לא דקר אותי עשרים פעמים רק עשר" ומי שלח אותו לדקור אותך עשר פעמים לא
אלוהים, אז אם הוא יהיה
דתי הוא יסובב את זה "לא זה בגלל העוונות שלי בכלל בגל העוונות שלי המחבל דקר אותי בגלל העוונות ו