עכשיו יש מושג שנקרא טיפול בחשיפה, מה זה אומר טיפול בחשיפה מה אתה יודע על זה?

ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו לאט לאט עד שהוא יתרגל.

אליעד: תן דוגמא.

ש: נניח שידבר מול קהל או משהו כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם.

אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת מפחיד, אם הוא מפחד ללכת לעשות איזה משהו בוא ניתן לו לעשות את זה ואז הוא לא יפחד. אוקי עכשיו איך זה מתחבר למה שדיברנו קודם כי גם מה שדיברנו קודם סוג של חשיפה נגיד אתה לא אוהב משהו מסוים בא תראה אנשים שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמא כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ואז מה עושים ואז התשובה תהיה אולי בא ננסה לחשוף אותו בהדרגה אבל זה לא בדיוק עובד.

אוקי למרות שתאורטית עדיין אפשרי לעשות אבל בא נניח שזה לא עובד, בן אדם מפחד לעלות על טיסה בוא ניתן דוגמא נגיד בן אדם מפחד לשחות במים מפחד להיכנס למים נגיד לו "בוא נשפוך עליך טיפת מים, עכשיו שתי טיפות עכשיו נכניס אותך מה אכפת לך אם המים עליך מבחוץ או אתה בתוך המים נגדיל את הגיגית" אבל בא נגיד שזה מצב של יש ואין, בן אדם נגיד בטיסה אם אתה טס אתה טס אתה לא טס אתה לא טס הוא לא מפחד לשבת במטוס הוא מפחד כשהמטוס ממריא אי אפשר להגיד לו "טוב תעשה טיסה קצרה" הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא.

בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז הוא עוד יותר יגיד "לא עכשיו אני בטוח שאני לא רוצה לעשות את זה, ראיתי כמה רע זה עשה לי בחיים אני לא חוזר לזה".

ש: אז דיברת גם על "התפוז המכני" עם הדילמה ביניהם.

אליעד: וזה קשור למה שאמרתי לפני רגע לגבי נגיד בן אדם שלא אוהב משהו מסוים והוא רואה אחרים שעושים את זה שזה גם לא בהכרח מחייב את זה שהוא יאהב את זה. בקיצור מה שאני רוצה להגיד אז זה ככה זה נכון שאם מישהו יעשה משהו הרבה פעמים והוא יראה שלא קורה לו מזה שום דבר רע אז מחויב שזה יחליש לו את המחשבה את הפחד מזה כי הפחד אומר "אם תעשה את זה יהיה לך רע" אז אם הוא יעשה את זה הרבה פעמים ולא יהיה לו רע אז הוא פחות יפחד מזה שיהיה לו רע, השאלה היא זה בדיוק איך גורמים לו לעשות את זה הרבה פעמים ולראות שזה לא עושה לו רע.

נגיד בן אדם עם חרדה חברתית אז מה הוא אומר הוא אומר "טוב אני אלך אני אדבר עם אנשים" אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את הדבר אלא בא תנסה להבין למה אתה מפחד מזה ואחרי שעשית את זה מה אתה חושב על המחשבות שחשבת קודם זה יותר עובד.

לדוגמא בא נגיד נדבר עוד פעם נגיד בן אדם עם פחד קהל בהנחה שנגיד שאומרים לו "טוב בוא עכשיו אני אתן לך בדיחה תספר בדיחה לאנשים" אוקי אם אנחנו רוצים שזה יעבוד עוד יותר אז זה לא מספיק רק להגיד לו "אוקי בא תגיד עוד בדיחה ועוד בדיחה ואז אתה לא תפחד להגיד בדיחות, לא בא תגיד בדיחה אוקי עכשיו בא תגיד מה חווית מה הרגשת מה חשבת קודם ממה פחדת, אוקי מה מתוך מה שעשית עכשיו משפיע על מה שחשבת, עכשיו עשית משהו איך אתה ביחס למה שעשית עכשיו אתה בודק את הפחדים שלך" כאילו לא מספיק רק לעשות את הדבר.

אם לדוגמא נגיד בן אדם חושב נגיד שלאכול בשר זה רע נניח והוא רואה אנשים שאוכלים בשר זה לא בהכרח יגרום לו לאכול בשר אבל אם הוא יראה אנשים שאוכלים בשר ואז נשאל אותו "למה אתה חושב שלאכול בשר לא טוב?" הוא יגיד "כי...", "ולמה אתה חושב שהם אוכלים בשר? כי..." אז הדו שיח הזה משנה לו את המחשבה. זה לא, מה שאני מנסה להגיד חשיפה לכשעצמה או התנסות לכשעצמה לא תמיד עוזרת כי אם בן אדם יש לו התניות מסוימות לפעמים דווקא קודם כל יהיה לו קשה להגיד לחשיפה ודבר נוסף גם יכול להיות שהחשיפה אפילו תשיג את התוצאה ההפוכה.

אני אומר שבנוסף כי חשיפה זה כמו להגיד, זה כמו שדיברנו אולי בהתחלה מה אמרנו אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את המוח שאתה לא מפחד ממנו, סבבה יש בזה היגיון אבל מצד שני זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק "טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה את זה כנראה שאני אוהב את זה, כנראה שאני לא מפחד מזה".

אוקי ולכן בן אדם צריך לבדוק גם את הנחות היסוד שלו וכשהוא חושף את עצמו לדבר נגיד בן אדם מפחד מג'וקים "אוקי אז בוא תתקרב לג'וק, אוקי בא תראה שהוא לא יעשה לך כלום" נניח אבל אז לא מספיק בא תנסה להגיד למה אתה מפחד מהג'וק "פחדתי שהוא יקפוץ עלי, הנה והוא קפץ עליך ומה קרה לא קרה כלום נכון יפה" אז זאת אומרת גם צריך לנסות להבין את ההתניות לא רק החשיפה, חשיפה היא יכולה להיות עזר להתבוננות אם אתה חושף את עצמך לדבר שאתה מפחד ממנו אז אתה יכול מזה אחר כך להשתמש במידע החדש שצברת באמצעות ההתנסות כדי להתבונן על המחשבות שלך אם הן נכונות או לא כי ההתנסות מראה לך שהמחשבות שלך לא בהכרח נכונות אבל צריך גם לבדוק את המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר?

ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה היא מטפלת ברצון, נגיד כי חשיפה בעצם מה שאתה אומר זה הוא נחשף לזה זה חושף אותו ללמה הוא לא רוצה את זה כאילו ה - "למה" נחשף לו נכון ההתבוננות.

אליעד: אוקי.

ש: נכון אז אם הוא נמנע ממשהו אז יעלה לו הסיבה שהוא ירצה יותר הוא ימנע ממה שהוא רוצה.

אליעד: לא בהכרח אבל אם הוא כבר נמנע, בן אדם מפחד לטוס תגיד לו אם לא תטוס איך פתאום תרצה לטוס?

ש: לא זאת החשיפה.

אליעד: אז לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר.

ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה.

אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה?

ש: לא זה מטפל בהפך מפחד.

אליעד: תן דוגמא תלביש את זה בדוגמא.

ש: נגיד הוא רוצה לטוס.

אליעד: רוצה לטוס.

ש: נגיד רע לו מזה שהוא רוצה.

אליעד: אוקי.

ש: אז הוא כאילו גם הוא צריך לבדוק.

אליעד: אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמא מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק לעשן, אוקי סליחה זה למשהו...