ובו יתבאר העניין של שעמום וחוסר עניין. ומהותו של השעמום היא, חוסר ההתחברות הרגשית, של האדם, למצב שבו הוא נמצא. כאשר האדם נמצא באיזה מקום ועושה איזה דבר, שהוא לא מפיק ממנו הנאה כלשהי, אז האדם מרגיש שעמום. ואם האדם עושה משהו, שגם לא כיף לו לעשות אותו, ושבנוסף הוא גם כרוך במאמץ, הרי שאז תחושת השעמום, קשה עוד יותר. בקיצור, שעמום נובע, מכך שהאדם לא מוצא איזה משהו טוב, ליהנות ממנו ברגע הזה.
ואיך מתמודדים עם שעמום? תשובה: באפשרותו של האדם להתמודד עם שעמום, על ידי זה שהוא מנסה לחפש ולמצוא איזה משהו טוב, שיש ברגע הזה ובמצב הזה. ועל ידי זה הוא יכול ליהנות מהרגע הזה, ובכך להעלים את השעמום. לא ממש משנה, מהו הדבר הטוב שאותו ימצא האדם. זה יכול להיות, כל דבר שיגרום לאדם להרגיש יותר טוב ברגע הזה. העיקר, שהאדם יגרום לעצמו להרגיש בצורה כלשהי, טוב יותר ברגע הזה. ועל ידי זה שהאדם מוצא איזה משהו טוב שיש ברגע הזה, על ידי זה האדם מתחיל ליהנות מהרגע הזה כפי מה שהוא, ועל ידי זה השעמום עובר.
ועוד נוסיף ונעמיק: שעמום נובע, מכך שהאדם לא מוצא שום דבר של הנאה ברגע הזה. ועל ידי זה שהאדם משתדל למצוא משהו טוב שיש ברגע הזה, ושבאפשרותו ליהנות ממנו, על ידי זה השעמום עובר...