ש: אנורקסיה.

אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה.

ש: איך מטפלים בזה.

אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת.

ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל יורדת ויורדת, לוקחים אותה לטיפולים ולזה ושוקלים אותה שוב עוד שבעים גרם ירדו.

אליעד: אוקי ולמה היא לא רוצה לאכול כי מה, איזה מחויב נכנס לה לראש?

ש: לא חקרתי את זה.

אליעד: אוקי אז מה השאלה באופן כללי מה לעשות?

ש: איך מטפלים.

אליעד: אז בגדול באופן יחסי נגיד שאנשים יש להם את ההתניה במוח שלאכול זה טוב כי ככה לימדו בן אדם לאכול זה טוב אתה בדיכאון תאכל, משעמם לך תאכל לאכול זה טוב אחר כך נלחמים בלא לאכול יותר מדי אבל אצלה יש התניה הפוכה לאכול זה רע היא מחויב לה שלאכול זה רע. ככה אני מניח שכאילו אם זה קשה היא תגיד "אני אוכלת אני מרגישה שאני עומדת למות, לא יכולה להכניס את האוכל לגוף התחושה לא נעימה לי" לא יודע משהו כלשהו. מה שצריך לעשות זה כמובן לבדוק, קודם כל לבדוק לשאול אותה "תמיד היית ככה?" קודם כל להראות לה שזה לא מחויב.

איך מראים לה שזה לא מחויב? "מאיזה גיל התחלת להיות אנורקסית? אין בעיה שאת אנורקסית הכל בסדר בואי נבדוק אבל מה ההיגיון בזה כדי שנשכנע את ההורים שלך שזה בסדר שיתנו לך להמשיך להיות אנוקסית, אוקי איך זה התחיל מה היה, מה את מרגישה, למה את חושבת שעדיף להיות אנוקסית" קודם כל מזהים את המחויבים שלה. עכשיו כשהיא מספרת את הסיפור אז גם רואים איך זה נוצר ואז היא בעצם רואה שהיה תהליך של היווצרות שזה לא מחויב אלא שזה נוצר.

כשאומרים לו "איך הבעיה התחיל?" כשהוא מספר איך היא התחילה תוך כדי שהוא מספר איך היא התחילה הוא בעצם גם מבין שהיא לא תמיד הייתה, הוא גם מבין שזה משהו שעכשיו הוא בתוצאה של משהו שהתחיל לא שהוא נולד כזה. ואז מנסים להבין מה ההתנגדות שלה לאכול בגדול מה ההתנגדות, להגיד להורים תשאלו את הילדה למה את לא אוכלת, מה היא תגיד יש לך מושג כלשהו?

ש: אמרתי אני אשאל קודם כל.

אליעד: בגדול צריך לבדוק מה המחויבים כי היא מפחדת שאם היא תאכל ישנאו אותה כי אם היא תאכל היא תהיה לא בריאה, כי מה?

ש: היא בעיקר מפחדת מלהשמין היא הייתה כנראה מלאה.

אליעד: ואז הלכה לכיוון ההפוך למה היא כל כך מפחדת מזה אז זה דבר ראשון, דבר ראשון צריך למצוא את הסיבות שהיא לא רוצה לאכול ולהחליש אותן ולמצוא את הסיבות הפנימיות גם כן כי כנראה היא גם לא תחשוף את כל הסיבות צריך לחשוף את הסיבות הפנימיות ודבר נוסף אחר כך צריך להגדיל את הסיבות שהיא כן רוצה לאכול. צריך לגרום לה שבמוח שלה תיווצר התניה שהיתרונות שיוצאים לה מלאכול גדולים מהחסרונות שיוצאים לה מלאכול, שיתרונות שיוצאים לה מלאכול גדולים מהחסרונות שיוצאים לה מלאכול.

ואם שכנענו אותה שהיתרונות בלאכול גדולים מהחסרונות בלאכול והיא הבינה את זה וממשיכה להיות אנורקסית זה אומר שלא חשפנו את כל החסרונות שהיא חושבת שיש בלאכול, יש דברים שלא דיברנו עליהם או שלא פתרנו באמת את הבעיות שלה. זה מחויב במאה אחוז זה פשר העניין, הפשיטות זה כמו כל התנהגות טורדנית אחרת מה המחויב אבל אלא מה כשההורים רואים שהבת שלהם אנורקסית הם לא תמיד רואים את זה כאיזו מהות הם אומרים "טוב היא אנורקסית יש לה בעיה, כואב לה הרגל יש לה בעיה כואב לה הראש יש לה בעיה" אבל לראות את זה כמהות יש לה מחויב יש לה אמונה מאוד חזקה שיש לה כל מיני הנחות יסוד שאומרות לה שלאכול זה רע.

מה הנחות היסוד האלה אומרות למה לאכול זה רע, עכשיו אם באים אליה בקטע של "את חייבת לאכול" רוב הסיכויים לא יודע אם זה רוב הסיכויים, הרבה מאוד מקרים היא תתנגד ותגיד עוד יותר "אני לא רוצה לאכול לא משתפת פעולה, לא מדברת איתכם" אבל בהנחה שרוצים לעזור לה אז לא צריך לבוא מהקטע של "את חייבת לאכול" מהקטע של "אין בעיה שאת לא אוכלת אך אנחנו רוצים להבין למה, רוצים לדעת מה לכתוב במצבה מתה למען מה, רוצים לדעת למה מה ההיגיון אולי יש דרך לפתור לך את זה בדרך אחרת לדעת מה ההיגיון". מה שאני מנסה להגיד שזה לא לבוא בקטע של לשלול אותה, אם באים בקטע של לשלול אותה יהיה לה רע צריך לבוא בקטע של לנסות להכיל אותה.

ש: כמו הפרעה...