... בשלמות, תמיד יש חיסרון, אין שום חיסרון, תמיד יש שאלה, אין שום שאלה, חיים בלי שום חיסרון, שלמות בלי שום חיסרון, מהי השלמות? אושר אמיתי, מהו אושר? אושר מוחלט אליעד: אם מישהו בא אלי בבעיה, אני מנסה להכניס לו הבנה שאומרת שתמיד יש חיסרון. מחוייב המציאות שיש חיסרון כי זה לא השלם. ולכן שימשיך לחיות כרגיל עם החיסרון ויפסיק לבלבל את המוח. מה השכל שבדבר? כל השיטות הרוחניות מלמדות אותך, כמו שלמה המלך שאמר, ... ותהנה מהחיים. אין תשובות, אז תראה מה הכי טוב עבורך ותעשה זאת. כשאני אומר לאדם, תמיד יש חיסרון, מה מלובש באמירה הזאת? תמיד יש נפרדות, המהות של המציאות היא נפרדות, העולם קדמון, הנפרדות היא השורש. כשאני אומר שתמיד יש חיסרון זה לא אמת. אבל אני אומר שתמיד יש חיסרון, כי אם אסביר לו מעבר לזה הוא לא יבין בכלל. אז כשאומרים לו שתמיד יש חיסרון, ותסתכל על היתרון, זה מרגיע אותו, ואז הוא חי. אבל השכל שאומר שתמיד יש חיסרון הוא לא שכל אמיתי. כי להגיד שתמיד יש חיסרון זה אמת בתנאי שאתה פועל במסגרת השכל. אם אתה במסגרת השכל אז תמיד מחוייב המציאות שיהיה חיסרון ויתרון. אבל בהבנה הזאת אי אפשר להיות מאושר במאה אחוז. ולמה זה לא אמת, כי יש אפשרות להסתכל על המציאות גם בלי השכל שמפריד, ואז זה לא נכון שתמיד יש חיסרון, וגם אין אפשרות לדעת מה החיסרון. כשאני אומר שתמיד יש חיסרון, זה אומר תמיד יש שאלה ואין תשובה, כי בכל תשובה יהיה לך חיסרון, תמיד על כל תשובה אפשר יהיה לשאול ולמה זה כך? ולכן להמשיך לחיות כרגיל. אבל מי שימשיך לחיות כרגיל, בסוף התהליך מה שהוא ירצה מכל, זה להיפטר מזה שתמיד יש חיסרון. או אני רוצה להגיע למצב שאף פעם אין חיסרון, או שפעם אחת לא יהיה חיסרון. אם באמת היה מחוייב שתמיד יש חיסרון, אז האדם לא היה מתנגד לזה, אבל לא באמת תמיד מחוייב שיהיה חיסרון. רק מהצד של השכל מחוייב שתמיד יש חיסרון, אבל אם אתה בן אדם רציני שתוקף את השכל בשורשו, אז אין שום חיסרון. מי יחשוב שבלי שכל אין חיסרון, אף אחד, אבל בתת מודע יש את האפשרות הזאת ולכן הוא אף פעם לא מצליח להיות שלם למרות שהוא מבין שתמיד יש חיסרון, משהו חסר לו. כי בלב הוא יודע שיש את ההיפוך שלו. ובהיפוך זה שבאין שכל אף פעם אין חיסרון. אם החיסרון היה מחוייב, לא יכולת לרצות להיות בלי שום חיסרון. האדם בטוח שיש