הרצון של האדם בנקמה, נובע מכך שהנקמה גורמת לו להרגיש טוב יותר. ולמה הנקמה גורמת לאדם להרגיש טוב יותר? מאחר שהיא גורמת לאדם להרגיש שנעשה משפט צדק, שהאמת יוצאת לאור, ושעושה הרע קיבל את עונשו וכולי. ומאחר שהאדם רוצה להרגיש טוב, לכן הוא נוקם.

יחד עם זאת הנקמה היא גם בעייתית. וזאת משום, שהיא ממלאת את האדם בכעס. ולפעמים גם, נקמה אחת יוצרת נקמה אחרת, עד שנוצר מעגל נקמה שלא נגמר. ובנוסף, גם לא תמיד אפשר לנקום, ואז האדם נשאר עם רצון לנקמה שאינו ממומש. ובנוסף לכל זה, לנקום גם כרוך במאמץ. וטוב יותר יהיה, אם תהיה דרך להשיג את אותה תחושת הטוב שהנקמה מספקת, גם בלי לנקום.

והשאלה היא, האם ואיך אפשר להשיג את אותה תחושת הטוב שנותנת הנקמה, גם בלי לנקום? והתשובה היא, כי כדי להגיע לאותה תחושת הטוב של הנקמה גם בלי נקמה, לשם כך על האדם להתמקד בעניין של אהבה עצמית. כי באמת מי שיתבונן בעניין יראה, כי המניע העיקרי של האדם לנקמה, הוא האגו שלו. כאשר האגו נפגע, על ידי זה האדם רוצה לנקום. וכאשר האדם נפגע ולא נוקם, אז האגו שלו נשאר פגוע. וכאשר האדם נוקם, האגו שלו מרגיש טוב יותר.

וזה אומר, שאם יצליח האדם לאהוב את עצמו טוב יותר, גם בלי קשר למה שקורה סביבו, הרי שזה ימנע מהאגו שלו להיפגע. וממילא הוא יוכל לחיות טוב יותר בלי רצונות מיותרים לנקמה. ולא רק שהוא יחסוך מעצמו את הצורך בנקמה, אלא הוא גם לא יפגע מלכתחילה. והכל בזכות האהבה העצמית החזקה של האדם לעצמו, עד כדי כך שהוא לא נפגע ולא מרגיש פגוע מאף אחד.

וכמובן שיש להבהיר, כי יש נקמה שהיא רק נראית כנקמה, אך היא הכרחית לצורך הרתעת הצד השני וכיו"ב. אך אנחנו כאן מדברים על נקמה שמגיעה מהצד של האגו הפגוע. שבמקרה כזה, אם יצליח האדם לאהוב את עצמו יותר, ממילא האגו שלו יפגע פחות, והרצון לנקמה יעלם.

ועוד נוסיף ונעמיק: על ידי אהבה עצמית חזקה של האדם לעצמו, על ידי זה, הוא גם לא נפגע מאחרים, וגם חוסך מעצמו את הרצון לנקום...