מבוי סתום מחשבתי קורה, כאשר האדם מנסה להבין איזה דבר, אבל מגיע למצב שבו אין לו מושג איך להתקדם קדימה ומה בדיוק לחפש כדי לצאת מהתסבוכת. והשאלה היא, איך אפשר לצאת מכל מבוי סתום?

והתשובה היא, כי קודם כל צריך לדעת שאפשר לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי. משום, שבאמת המבוי הסתום קיים רק בתוך המחשבה של האדם עצמו, אך לא בצד של המציאות. נניח לדוגמא שהאדם מנסה להבין דבר כלשהו במציאות, אך לא מצליח להבין אותו. מה בעצם האדם לא מבין? האדם לא מבין איך יכול להיות ומה ההיגיון בכך שהמציאות היא בצורה כלשהי.

ולמרות שהאדם לא מבין איך זה יכול להיות שהמציאות היא כפי מה שהיא, עדיין המציאות היא כפי מה שהיא. ומכך שהמציאות היא כפי מה שהיא, ניתן להבין שאכן אפשרי הדבר שהמציאות תהיה כפי מה שהיא. דהיינו, שיש שכל כלשהו והיגיון כלשהו, שמאפשר למציאות להיות כפי מה שהיא. והמבוי הסתום מחשבתית, קיים רק אצל האדם. כך שאם קיים משהו במציאות, הרי שבוודאי יש דרך להבין אותו, כי עובדה שהוא קיים.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי המהות של המבוי הסתום שבו האדם נמצא, היא שהוא לא רואה את המציאות כפי מה שהיא, אלא מבין אותה רק בצורה חלקית. כי רק הראייה האישית והסובייקטיבית של האדם מגבילה אותו להבין את המציאות. וזה בעצם אומר, שכדי לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי, לשם כך על האדם לנסות להסתכל על הדברים בצורה יותר אובייקטיבית, ועל ידי זה לראות את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר ואמיתית יותר ולהבין אותם.

ואיך בפועל יכול האדם לנסות להסתכל על הדברים בצורה יותר אובייקטיבית? תשובה: מי שרוצה לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית, קודם כל עליו להתייחס בצורה יותר רצינית אל הערך של האמת. בגלל שראייה אובייקטיבית היא יותר אמיתית מראיה סובייקטיבית, לכן מי שרוצה להגיע לראיה אובייקטיבית בנושא כלשהו, עליו ללמוד להרגיל את עצמו להתייחס ביותר כבוד אל הערך של האמת.

ומה זה אומר בפועל? בפועל הדבר החשוב ביותר הוא, שעל האדם לנסות להיצמד אל האמת שאותה הוא כן יודע. על האדם לנסות להתבונן היטב על עצמו ולנסות לראות, באיזה דברים הוא יכול להתקרב יותר אל האמת שמוכרת לו. ועל ידי זה שהאדם מתחיל להתייחס ברצינות אל האמת בחייו בכלל, על ידי זה האדם מתחיל לראות את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית...