שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על אחד מהעקרונות החשובים ביותר בנושא של שכנוע, אם לא אולי אפילו החשוב ביותר שיש או אחד מהחשובים או אולי אפילו החשוב ביותר, זה עיקרון די בסיסי שצריך להבין אותו רצוי להבין אותו ולהשתמש בו החוכמה היא גם להבין אותו וגם לדעת להשתמש בו בזמן אמת בהמון דוגמאות ודרכים. בגדול על מה מבוסס שכנוע על מה מבוססת מכירה, על מה מבוסס להצליח במשא ומתן וכו' מי שישים לב מי שיבדוק יראה שכל הרעיונות בעולם, כל הרעיונות שיש בעולם ניתן לחלק אותם לרעיונות שהם וודאיים ורעיונות שהם מבטאים ספק, שימו לב רעיונות שמבטאים דבר שהוא בטוח ככה ורעיונות שהם מבטאים דבר שיכול להיות ככה.
מה זאת אומרת כל רעיון נגיד לקוח נגיד חושב שהמוצר טוב אז המחשבה שלו יכולה לבוא בתור "אני חושב שהמוצר טוב בוודאות" או "אני חושב שהמוצר אולי טוב אולי לא טוב", זה מאוד פשוט כל רעיון כל מחשבה בעולם או שהיא מבטאת את הדבר שהוא רק אפשרי שהוא יהיה ככה שהוא לא בהכרח ככה או שהיא מבטאת שהוא חייב להיות ככה. בן אדם אומר "או שאני בטוח שזה ככה" שזה נקרא מחויב שזה ככה או "אני לא בטוח שזה ככה", דהיינו, אפשרי שזה ככה או שהוא אומר "אני בטוח שזה לא ככה" שגם זה שייך לרובריקה שנקראת מחויב, מחויב ואפשרי מחויב פירושו חייב וודאי ואפשרי פירושו לא בטוח אולי.
עכשיו מי שישים לב יראה שבסופו של דבר מכירה מתבצעת ככל שהבן אדם חושב שהמכירה היא יותר מחויבת עבורו יותר הכרחית עבורו, יותר וודאית עבורו. אם עכשיו אנחנו ניקח את המחשבה שאומרת "אני צריך את המוצר" הלקוח חושב לעצמו בראש "אני צריך את המוצר", האם אתה מחשבה הזאת שהוא צריך את המוצר האם הוא צריך לחשוב אותה בצורה אפשרית דהיינו, "אני אולי צריך את המוצר" או שהוא צריך לחשוב אותה בצורה מחויבת "אני חייב את המוצר", מה התשובה תהיה? ככל שהוא יחשוב יותר "אני חייב את המוצר" כך יש יותר סיכוי שהוא יקנה. אז בגדול שימו לב אחר כך ניתן עוד דוגמאות, אבל בגדול שימו לב בשביל שהמכירה צריך לדחוף או בשביל שתבצר הסכמה צריך לקחת את מה שאנחנו רוצים שהבן אדם השני יחשוב.
אנחנו רוצים שהילד יחשוב שהוא יכין שיעורים אנחנו רוצים שהילד יחשוב שמשהו מסוים, אנחנו רוצים שהלקוח יחשוב שהוא רוצה לקנות את המוצר אנחנו צריכים לקחת את המחשבה הזאת שאומרת "אני רוצה לקנות את המוצר" ולגרום לה להציג אותה כמחויבת. זאת אומרת צריך לגרום לכך להתנסח בניסוחים ותכף אני אתן כל מיני דוגמאות, להתנסח בניסוחים שמבטאים שזה חייב לקנות את המוצר, שהבן אדם רק את המוצר הזה צריך שבטוח שהוא צריך את המוצר הזה שאין אפשרות שהוא לא צריך את המוצר הזה, אוקי מחויב. יחד עם זאת יש מקרים שבהם צריך לדעת לדבר בצורה של אפשרי, אפשרי פירושו לא וודאי לא הכרחי גם וגם, מה לדוגמא בכל פעם שיש התנגדות של לקוח בכל פעם שיש קונפליקט בכל פעם שיש אי הסכמה אז הדרך לפרוץ את האי הסכמה היא באמצעות אפשרי.
מה זאת אומרת? בן אדם לדוגמא נגיד אומר "זה יקר לי" נגיד אז הוא אומר "זה יקר לי" הוא אומר את זה בצורה מוחלטת, הוא אומר "יקר לי" אבל מה שאפשר לעשות להגיד "אוקי תראה זה נכון שזה גם יקר אבל זה גם משהו אחר, תראה יכול להיות שזה רק נראה יקר" במקום להגיד "זה יקר" להפוך את זה ל - "זה נראה יקר" או "זה יכול להיות יקר", או "נראה לך שזה יקר" או "בעיניך זה יקר" או כל מיני דברים כאלה ואחרים. בגדול כשרוצים שמישהו יעשה משהו צריך לדחוף אותו למקום של ה - "רק" מה אנחנו רוצים שהוא יעשה רק זה מה שצריך לעשות, לעומת זאת אם מישהו מתנגד יש התנגדות אפשרי לא בהכרח צריך אפשרי להחליש את ההתנגדות בפרט אם זאת התנגדות קשה אז אפשרי להחליש את זה על ידי "גם וגם", "תראה אני מבין שזה ככה וככה אבל גם ככה וככה".
בן אדם רוצים שהוא נגיד לדוגמא יעשה שיעורים "לך תעשה שיעורים" במוחלטות, אוקי ואם לדוגמא נגיד הוא אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים אני רוצה ללכת לשחק", "אוקי אז גם תלך לשחק וגם תעשה שיעורים" לדוגמא אוקי גם וגם. עכשיו צריך לשים לב אם בן אדם בטעות מנסה למכור את המוצר שלו באמצעות דיבור של אפשרי, מה זאת אומרת? שהוא יגיד ללקוח "אתה יודע המוצר הזה יכול להתאים לך, המוצר זה נראה לי שהוא טוב לך, המוצר הזה יש אפשרות שהוא מתאים לך זה יכול לעזור לך" כל מיני מילים כאלה שהן לא מוחלטות אז המוכר דופק לעצמו את המכירה, למה כי הוא מדבר בצורה אפשרית.
אותו דבר גם לגבי התנגדות אם בן אדם מביע התנגדות ומשתמשים נגדו במחויב, זאת אומרת בן אדם אומר "אני לא רוצה את זה, זה לא מתאים לי", "לא נכון אתה כן רוצה זה כן מתאים לך" הרבה פעמים הראש בראש לא מצליח, אוקי מחויב מול מחויב לא עובד בן אדם אומר "אני בוודאות לא רוצה משהו, אני בוודאות לא מעוניין" ואז אתה אומר לו "לא בוודאות הפוך" הדבר הזה יכול להרוס את המכירה. עכשיו כמובן שיש מקרים יוצאי דופן כמובן שיש מקרים שבהם בן אדם מביע התנגדות בצורה מוחלטת אומר "בשום פני ואופן לא" וכמובן שיש מקרים שבהם הדרך הטובה ביותר לטפל בהתנגדות היא על ידי שאומרים לו "בשום פנים ואופן אתה אומר שלא ובשום פנים ואופן לא נקשיב לך בוודאי שכן".
עוד פעם יש גם מקרים כאלה ויש גם מקרים שבהם בשביל למכור ללקוח את המוצר אי אפשר להגיד לו "אתה חייב את זה" צריך לשדר לו שזה יכול להתאים לו, אוקי אבל זה מקרים יוצאי דופן שהם כרגע לא נושא השיחה. העיקרון הוא בגדול ברגע שרוצים שמישהו יעשה משהו חייבים שמה שרוצים שהוא יעשה יראה בראש שלו כמחויב, בסוף כדי לסגור את הדבר הוא צריך לחשוב שהוא צריך כי אם בן אדם יחשוב "אני אולי צריך אולי לא" יש אפשרות שהוא ילך על ה - "לא צריך" ואם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הדבר צריך לדחוף אותו לזה שהוא צריך. ולכן החוק אצבע בעיקרון של איך לגרום לבן אדם לקנות איך לשכנע אותו במשהו הוא תהפוך את הרעיון שלך למחויב בעיניו שהוא יהיה בטוח שהוא צריך לעשות את זה ולא להציג את זה בצורה של אפשרי לעשות את זה אלא בצורה של מחויב לעשות את זה.
וזה נכון שיש מקרים שצריך לדעת איך להוביל את זה, איך להוביל את המהלך לכך שהוא בסוף יחשוב שהוא חייב אולי כן בהתחלה צריך להגיד לו "תראה זה אולי יכול לעזור לך" ואחר כך להפוך את זה ל - "זה בטוח יעזור לך" זה נכון אבל בסוף בשביל שהעסקה תתבצע 100% חייב שהוא יחשוב שהוא חייב לעשות את זה. מה זאת אומרת? כי אם הוא יישאר ברמת הפוטנציאל ברמת הזה שאולי הוא יכול לעשות את ואולי לא למה שהוא יעשה את זה הוא כבר נמצא בלא לעשות את זה, ברירת המחדל שלו בן אדם נגיד נמצא מחוץ לבית ואנחנו רוצים שהוא יכנס בשביל שהוא יכנס הוא צריך לחשוב שהוא חייב להיכנס שהוא צריך להיכנס כי אם הוא יחשוב "אני אולי יכול להיכנס ואולי לא" והוא יראה את זה באופן שווה את להיכנס ולא להיכנס באופן שווה אז למה שהוא יכנס, כאילו הוא בחוץ יגיד "נכון שאני אולי יכול להיכנס אבל למה שאני אכנס אני אשאיר את עצמי במצב הקיים".
בשביל שהוא יכנס לבית הוא חייב לחשוב לפחות ב - 51% שהוא צריך להיכנס יותר מאשר ה - 49% שהוא חושב שהוא לא צריך להיכנס, דהיינו, ה - 1% הזה הוא בעצם האחוז של המחויב הוא בעצם האחוז שאומר "אדוני אתה חייב להיכנס", ה - 1% הזה זה מה שהכניס אותו לבית. שזה בעצם יש לנו פוטנציאל ומה קורה בפועל בפוטנציאל כל האפשרויות שוות ובפועל יש אפשרות אחת שהיא קוראת יותר מאפשרות אחרת, לדוגמא בפוטנציאל כדור הארץ יכול היה להיות עגול משולש מרובע בפועל הוא אפשרות אחת. זאת אומרת יש את הפוטנציאל ויש מה קורה בפועל בן אדם יכול לראות בפוטנציאל "אני יכול לקנות יכול לא לקנות, זה כדאי לי זה לא כדאי לי" בפוטנציאל אבל בפועל בשביל שתתבצע עסקה אם אנחנו רוצים לשנות מצב קיים לשם כך צריך שלפחות ב - 1% יותר הוא יחשוב בפועל שהוא חייב לעשות את הדבר וזה 100% נכון.
אוקי בשביל שבן אדם יבצע את הפעולה בפרט אם מדובר על שינוי שהוא צריך לשנות פעולה, אם בן אדם צריך לשנות פעולה אז הוא חייב לחשוב שהוא חייב לעשות את זה הוא לא יכול לראות את זה כאפשרי הוא חייב לראות את זה כמחויב ותכף אני אתן עוד דוגמאות. ואותו דבר לגבי התנגדות בעיקרון ברמה העקרונית יותר קל לבן אדם לחשוב "גם וגם" מאשר לחשוב "רק", מה זאת אומרת? אם בן אדם חושב רק משהו מסוים "מעכשיו רק קר" הרבה יותר קל לשכנע אותו שעכשיו גם קר וגם חם מאשר לשכנע אותו שעכשיו רק חם, למה כי המוח יש פחות התנגדות ברמה הלוגית יש פחות התנגדות, הוא אמר "רק קר" יותר קל לו לחשוב שגם קר וגם חם מאשר לחשוב שרק קר או רק חם, אוקי כי יש פה התנגדות וכמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל כרגע אני מסביר את הבסיס של המחויב והאפשרי.
עכשיו ניתן דוגמאות לצורך העניין מי שיעמיק בזה יראה שכל הרעיונות מתחלקים ל - "רק וגם", כל רעיון בעולם או שהוא מבטא רק משהו או שהוא מבטא גם משהו. לדוגמא שמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום, כשמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא בעצם שולל שעכשיו לילה, עכשיו כשהוא אומר "עכשיו יום" הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום ולא לילה אם הוא אומר "עכשיו לילה" עכשיו רק לילה ולא יום, בן אדם אומר "יש פה שולחן" הוא בעצם מתכוון להגיד יש פה רק שולחן כאילו במקום של השולחן נמצא רק שולחן לא נמצא דבר אחר. לעומת זאת יש משפטים שמבטאים "גם" נגיד שמישהו אומר "עכשיו קריר" מה זה קריר הוא לא אמר קר הוא לא אמר קפוא, הוא אמר קריר מה זאת אומרת קריר לא כל כך קר גם קר גם לא קר, נגיד לדוגמא אומרים על משהו "זה נחמד" מה זה "זה נחמד" זה לא מדהים אבל זה לא גרוע נחמד.
אוקי זה נקרא "גם" יש משפטים שמבטאים "רק" ויש משפטים במבטאים "גם", וזה לדוגמא אחד הדברים שצריך לשים לב כשבאים למכור את המוצר צריך לדבר לשים לב שכל המילים, בגדול אני מסביר את העיקרון לשים לב לזה שכל המילים שמדברים על המוצר מדברים ב - "רק" לא מדברים במילים של "גם", זאת אומרת אסור לבטא שהלקוח לא צריך את המוצר. יש לנו "גם" יש לנו "רק" בן אדם מביע התנגדות אומר "אתה יודע אני לא צריך את זה", "אוקי אתה גם לא צריך את זה אבל אתה גם כן צריך את זה" כשהוא מתנגד כשהוא אומר "אני לא רוצה" תנסה לפרוץ את זה דרך "גם" אל תנסה לפרוץ את זה דרך "רק", מישהו אומר "לא בא לי לאכול" אל תגיד לו "אתה חייב לאכול" זה "רק" תגיד לו "אוקי נכון גם לא בא לך לאכול אבל גם משהו אחר", תשים את מה שהוא אמר ולצדו תשים עוד משהו לא במקום מה שהוא אמר תשים משהו אחר, קח את מה שהוא אמר תגיד "אוקי מה שאמרת זה נכון אבל" בלי לסתור את מה שהוא אמר, לא "אני מבין שאתה חושב ככה אבל זה לא נכון לגמרי" לא זאת התנגדות גדולה מדי.
קח את מה שהוא אמר תשאל את עצמך "איך אני יכול שגם מה שהוא אמר זה נכון אבל גם מה שאני אומר זה נכון", בן אדם אומר "אני מפחד לעשות משהו מסוים" אפשר להגיד לו "אל תפחד" זה כמו להגיד לו "רק", "אל תפחד" זה "רק" הוא אמר "אני מפחד", "לא אל תפחד אסור לך לפחד, מה אתה מפחד זה טיפשי לפחד". אפשר להגיד לו "אוקי נכון שאתה מפחד אבל תראה כדאי לך ככה וככה, תראה תפחד פחות אתה יכול לפחד אבל בנוסף לזה", "גם ורק" כשיש התנגדות ורוצים לנטרל אותה צריך לשים לב בן אדם צריך לשים לב כשמישהו מתנגד לו למשהו אומר לו "אני לא רוצה לא מעוניין, לא חושב כמוך לא מסכים איתך, לא בא לי על זה" כל התנגדות, אתה אומר "אני רוצה שהוא יסכים איתי" בתור התחלה תדחוף תתחיל מ - "גם" קח את מה שהוא אמר אל תשלול את מה שהוא אמר תוסיף על מה שהוא אמר, תגיד "מה שאתה אומר זה נכון אבל גם בנוסף לזה 1.. 2.. 3.. 4.." את מה שאתה רוצה ואז קודם כל הבן אדם יתנגד נכניס לו את מה שרוצים ב - "גם".
עכשיו אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אם הוא רואה "גם וגם" אז הוא עדיין יכול להישאר בדעה שלו, "תראה אני מבין שאתה חושב ככה אבל אפשר גם לחשוב אחרת", אוקי אז למה שבסוף הוא יחשוב איך שאנחנו רוצים פה כבר צריך לדחוף את זה ל - "רק" אנחנו צריכים להפוך את ה - "גם וגם" ל - "רק", "אתה רק חושב ככה". אם בן אדם מציג נושא והוא רוצה שיסכימו איתו והוא אומר "אתה יודע אפשר לחשוב ככה אבל אני מבין שיש כאלה שחושבים ככה אבל אפשר לחשוב גם אחרת", "אוקי אז למה שנסכים איתך כאילו למה שלא נשאר בדעה שלי כאילו, אם אני חושב אחרת אני אחשוב אחרת" כי הבן אדם מציג את דעתו ב - "גם" בן אדם שרוצה שיסכימו איתו צריך להציג את דעתו ב - "רק", "מי שחושב ככה וככה הוא טועה אפשרי לחשוב אך ורק ככה, מי שהולך לעשות את זה וזה הוא לא בסדר בכלל חייבים לעשות רק ככה".
אוקי "רק" מה שבסוף דוחף את הפעולה זה "רק", יש לך התנגדות "גם וגם" מי שאומר "צריך לעשות ככה וככה" ואתה חושב שלא צריך אתה חושב שצריך לעשות הפוך "אז נכון שאתה חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה אבל אתה יודע אני גם חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה", לא שללנו את מה שהוא אמר אמרנו "גם" הבענו עוד דעה אמרנו שזה גם ככה אבל מי שבסוף יבצע את הפעולה צריך להגיד, אחרי שכבר הסכמנו שהאפשרות שלנו היא גם לגיטימית עכשיו בוא נהפוך אותה ל - "רק לגיטימית" שרק היא נכונה ואת האפשרות השנייה נהפוך ללא לגיטימית. אותו דבר לדוגמא מי שיסתכל על זה מי שיבין את המהות של מה שאני אומר אז זה הולך ככה יש לנו את המושג מחויב ואת המושג אפשרי, עכשיו מה המקבילים של מחויב ואפשרי לדוגמא "רק" מבטא מחויב "גם" מבטא אפשרי "גם וגם" אפשרי ככה ואפשרי ככה, מחויב זה רק ככה רק מחויב.
עוד דוגמא נוספת לדוגמא נגיד אובייקטיבי וסובייקטיבי, דבר שהוא נכון בצורה אובייקטיבית הוא מבטא דבר מחויב ודבר שהוא מוצג כנכון באופן סובייקטיבי הוא בעצם מבטא אפשרי, מה זאת אומרת בן אדם לדוגמא מביע התנגדות תהפוך את ההתנגדות שלו לסובייקטיבית "בעיניך לדעתך, כרגע זה נראה לך אם ככה וככה רק אז מה שאתה אומר זה נכון, יש כאלה שחושבים כמוך" זה נקרא להפוך את זה לסובייקטיבי אישי. לעומת זאת אם אתה רוצה להציג שהרעיון שלך נכון אל תגיד "אני חושב בעיני, כרגע נראה לי" מה פתאום מה שאתה רוצה להגיד שזה נכון דבר במוחלט במחויב, בצורה אובייקטיבית "צריך לעשות ככה וככה כולם מבינים שככה וככה, ברור שככה וככה תמיד ככה וככה" אובייקטיבי לא סובייקטיבי.
עוד פעם כשיש התנגדות אז מה שצריך לעשות תהפוך את הדעה של הבן אדם לסובייקטיבית תגיד לו "בעיניך זה ככה" ותהפוך את הדעה שלך גם לסובייקטיבית תגיד "בעיני זה ככה", אם מישהו אומר "צריך ככה וככה" תגיד לו "אוקי אבל בעיני ככה וככה אני לא אומר שלא צריך, אני אומר לך שבעיני זה ככה וככה", שזה כמו להגיד לו "הדעה שלך היא רק בעיניך" כי אם אני אומר בעיני זה אחרת זה כמו להגיד "ומה שאמרת קודם זה רק בעיניך כי בעיני זה אחרת", אוקי תהפוך את שתי הדעות לסובייקטיביות ואז דעה סובייקטיבית יכולה לחיות לצד דעה סובייקטיבית אחרת. לעומת זאת אם אתה רוצה בסוף לדחוף את הבן אדם לביצוע פעולה אז אי אפשר להישאר בסובייקטיבי, צריך להפוך את זה לאובייקטיבי "חייב ככה צריך ככה, מוחלט ככה", אוקי אובייקטיבי "מכירי הדיור צריכים לרדת" זה לדוגמא נגיד אובייקטיבי.
אם לדוגמא מישהו אומר "יש הרבה אנשים שרוצים שמחירי הדיור ירדו" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת שיש הרבה אנשים זה כמו להגיד "יש הרבה אנשים שלא רוצים", זה בעצם לקחת את הרעיון ולהגיד שהוא "נכון ביחס ל..." זה נקרא סובייקטיבי ולהגיד שהוא תמיד נכון זה נקרא אובייקטיבי להגיד "אם ככה וככה אז ככה וככה" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת הרעיון רק אם וזה גרוע, זה טוב אם מישהו מתנגד אומר "לא נכון בשום פנים ואופן לא" תגיד לו "אוקי אבל אם ככה אז ככה כאילו כל מה שאתה אומר זה נכון אבל במקרה שככה וככה יש יוצא דופן מה שאנחנו אומרים זה נכון", אוקי לא סותרים את מה שהוא אמר מוסיפים על מה שהוא אמר. לעומת זאת אם רוצים בסוף שהדבר יבוצע צריך לדבר אותו בצורה אובייקטיבית "ככה וככה צריך לקרות" לא "אם" לא "כאשר", לא "בשביל" אתה אומר "בשביל" עוד פעם אתה מחליש את מה שאתה אומר בלי "בשביל", ככה זה אובייקטיבי מוחלט אין פה ספקות.
אותו דבר לדוגמא המחויב והאפשרי אותו דבר נגיד וודאי וספק כשאתה רוצה למכור מוצר כשרוצים לסגור עסקה, כשרוצים לבטא רעיון כשרוצים שמישהו ילך אחריך דבר בצורה וודאית "בוודאות ש..., מוכרח ש..." וודאי, מה זה ספק? "יכול להיות ש..., אולי ככה וככה" מישהו אומר "אתה יודע אני לא חושב ככה וככה" עכשיו תגיד לו "אבל אולי ככה וככה אולי אחרת, תראה אני מבין שאולי אתה חושב ככה אבל אולי ניתן לחשוב גם אחרת", יש "אתה חושב ככה זה לא נכון צריך לחשוב אחרת" ויש "אני מבין שאולי אתה חושב ככה" לקחנו את הדעה שלו הצגנו אותה כ - "אולי", "אולי אתה חושב ככה אבל אולי אפשר לחשוב אחרת" במקום להגיד לו "אני חושב אחרת" להגיד לו "אתה יודע אבל אני נראה לי שאולי אפשר לחשוב גם אחרת", אולי אמרתי אולי לא אמרתי בוודאי אמרתי אולי. אוקי בן אדם מתנגד מתנגדים להתנגדות שלו באמצעות "אולי", "אולי מה שאמרת זה רק אולי נכון וגם מה שאני אומר זה רק אולי נכון, מה אתה רוצה לא אמרתי שוודאי אמרתי שאולי".
לעומת זאת כאשר רוצים לסגור בסוף את העסקה ורוצים שהבן אדם בסוף יבצע את הפעולה לדבר "בוודאי, זה בהכרח ככה" אין "אולי", אל תגיד "אתה יודע נראה לי שאולי כדאי ש..." לא, אתה רוצה שהוא יבצע את הדבר "כדאי ש..." לא "אולי" אין "אולי", אין ספקות "חייב ש..." אין ספקות לא לבטא ספק. המהות היא כשבן אדם רוצה לדבר במוחלטות לסגור את העסקה, לדחוף את הלקוח לחתימה לשכנע את האנשים לבצע את הפעולה דבר במוחלטות לא בספקות אסור לבטא ספק, יש התנגדות תבטא ספק קח את הדעה שלך ותגיד שאתה אולי חושב ככה תגיד שאולי אפשרי לחשוב ככה, תגיד שיש לך ספק אולי זה ככה, קח את הדעה של היריב ותגיד "זה נכון אבל זה רק אולי נכון" כאילו קח את הדעה ותציג אותה כדעה שהיא אולי נכונה ואז בעצם החלשנו אותה מבטוח נכונה הפכנו אותה לאולי נכונה וגם לדעה שלנו לא אמרנו שהיא בטוח נכונה אמרנו שאולי היא נכונה ועכשיו צריך להציג את הדעה, אחרי שכבר הסכימו שהדעה שלנו אולי נכונה עכשיו בוא נציג אותה כבטוח נכונה.
אותו דבר לדוגמא נגיד דברים שקורים בפועל ודברים שיכולים לקרות, אוקי אפשרי הכל אפשרי לעומת זאת יש לנו אפשרי ומחויב אז נגיד ברמה של האפשרי הכל אפשרי הכל יכול להיות, יש משהו שלא יכול להיות בדמיון הכל יכול להיות לעומת זאת יש את הרובד של מה שקורה בפועל לכן לדוגמא אם רוצים נגיד שבן אדם מביע נגיד התנגדות אז איך אפשר לטפל בהתנגדות לקחת את מה שהוא אמר נגיד הוא אומר "אני צריך את זה היום", נגיד אומרים לו "נוכל לספק לך את זה בעוד שבועיים" הוא אומר "לא אבל אני צריך את זה היום" הוא דיבר במוחלט "צריך את זה היום", אפשר להגיד "אני מבין שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל אתה יודע יש גם אפשרות שזה יוכל להיות לך טוב בעוד שבועיים". שימו לב הוא אמר "אני צריך את זה היום" כמשהו שבפועל קורה אנחנו אומרים לו "אני מבין שאתה אומר שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום", מה זאת אומרת יש אפשרות? כאילו מה שאמרת זה לא "בהכרח ככה" זה רק כאפשרות נכון, "יש אפשרות שאתה צריך את זה היום, זה נכון שאתה צריך את זה היום אבל זאת רק אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל יש גם אפשרות שאתה לא צריך את זה היום".
כל תחום ותחום אוקי בגדול אני אסכם את הסיפור, יש לנו מחויב ויש לנו אפשרי מחויב פירושו מה שקורה בפועל, בפועל בסוף קורית אפשרות אחת או שזה ככה או שזה ככה או שיש משהו או שאין משהו. לעומת זאת...