להתפשר / להתעקש - יכול להיות טוב ויכול להיות לא טוב, הכל לפי ההקשר. יחד עם זאת ברמה העקרונית צריך להבין, האם באמת על האדם להתפשר? אם כן, אז למה לא להתפשר על הכל? למה בכלל להתעקש על משהו? ואם צריך להתעקש, אז למה לא להתעקש על הכל? האם מצד המהות של העניין, ראוי להתעקש או דווקא להתפשר?

ולכאורה, מצד אחד הכי טוב זה להתפשר. כי כאשר האדם מתפשר, על ידי זה הוא חוסך מעצמו מאבקים מיותרים. וא"כ לכאורה, על האדם לשאוף להתפשר על כמה שיותר דברים. אלא שמהצד השני אם האדם יתפשר על יותר מידי דברים, אז כבר אין ממש משמעות לחייו. כי עיקר ההנאה של האדם בחיים, מגיעה דווקא כאשר הוא משיג את הדברים שעליהם הוא לא מתפשר. וככל שהאדם יותר מתעקש ופחות מתפשר, כך הוא יכול להגיע ליותר מצבים של סיפוק רגשי. אז מה היא האמת?

ויש כאלו שיאמרו, תתעקש רק על מה שאתה יכול להשיג. דהיינו, אם אינך יכול להשיג משהו, אז אל תתעקש עליו. אלא שמהצד השני, אם האדם לא יתעקש להשיג גם את מה שהוא חושב שהוא לא יכול להשיג, הרי שלפעמים הוא לא ישיג גם את מה שהוא כן יכול להשיג. כגון במצבים שבהם הוא לא מודע ליכולות שלו. ודווקא זה שהאדם לא מתפשר למרות שנדמה לו שאין לו סיכוי, דווקא זה מאפשר לאדם לגלות פתאום יכולות חדשות של עצמו. אז מה בעצם עושים? מה נכון יותר?

תשובה: הדרך הטובה ביותר להחליט האם להתפשר או להתעקש, היא על ידי היצמדות אל האמת. מצד האמת לא צריך לוותר על שום דבר, אבל גם לא צריך להתעקש על שום דבר. מצד האמת צריך להיצמד אל האמת. דהיינו, מצד אחד לקחת את הכל בפרופורציות הנכונות בכל מקרה, ומהצד השני לבדוק תמיד האם ועד כמה ראוי להתעקש או לא.

כאשר האדם לוקח את הדברים בפרופורציות הנכונות, דהיינו, זוכר תמיד את הדברים שבאמת חשובים, ולא מוציא דברים מהקשרם, ולא מנפח דברים קטנים, ולא שוכח את הדברים הגדולים וכולי, על ידי זה קודם כל האדם מרגיש טוב יותר. בין אם הוא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, ובין אם לא. כאשר האדם רואה את הדברים כפי מה שהם באמת בפרופורציות הנכונות, ומסתכל עליהם כפי מה שראוי להסתכל עליהן, על ידי זה קודם כל הוא מרגיש טוב...