שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של יצירת הזדהות עם לקוח האם ליצור הזדהות עם הלקוח או לא ליצור הזדהות עם הלקוח והנושא הולך כדלקמן זה מאוד פשוט, בן אדם מה רוצה? להרגיש טוב לקוח יקנה את המוצר כי הוא חושב שהמוצר הזה יעשה לו יותר טוב מרע ולקוח לא יקנה את המוצר כי הוא חושש "האם המוצר הזה באמת יעשה לי טוב אולי המוצר הזה יעשה לי רע ורק המוכר רוצה למכור לי אותו כי זה עושה טוב למוכר ולא לי כלקוח". עכשיו בן אדם חושב שהוא רוצה לעשות לעצמו טוב יותר ממה שאחרים רוצים לעשות לו טוב ולכן אם בן אדם, לכאורה המסקנה המתבקשת מכך היא שבעצם צריך ליצור הזדהות הלקוח.

מה זאת אומרת ליצור הזדהות עם הלקוח? הלקוח בראש שלו חושב שהוא רוצה לעשות לעצמו טוב יותר ממה שאחרים רוצים לעשות לו טוב, הלקוח מעניין אותו האינטרס של עצמו המוכר מעניין אותו האינטרס שלו כמוכר ולכן לכאורה אם המוכר רוצה להצליח למכור ללקוח הוא בעצם צריך לשדר ללקוח שהוא באותו ראש של הלקוח. זאת אומרת אם לדוגמא נגיד הלקוח אומר "אני גר בירושלים" אז מוכר טוב בהנחה שהוא גר בירושלים יגיד לו "וואלה גם אני גר בירושלים", "גם אתה גר בירושלים?" אז הלקוח בתת מודע שלו אומר "גם אתה גר בירושלים מה אתה כמוני? וואלה כמוני דומה לי" ואז הלקוח אומר "אתה יודע אני בבחירות מצביע לזה ולזה" ואז המוכר אומר "גם אני מצביע בבחירות לזה ולזה" וכן הלאה.

בהנחה כמובן שהמוכר לא משקר את הלקוח שזה גם נושא אחר לשקר לא לשקר זה עניין אחר אבל בגדול לכאורה המטרה היא שהמוכר ישדר ללקוח שהוא דומה ללקוח ואז הלקוח אומר "רגע אז זה אני בכלל", זאת אומרת כשהוא מסתכל על המוכר הוא רואה את עצמו זה כאילו הוא מסתכל במראה ואם בן אדם היה רואה מישהו בדמותו ובצלמו ואומר לו "תעשה את זה, זה טוב לך" אז הוא אומר "מה כנראה שזה טוב לי כי הרי אני רוצה לעשות לעצמי טוב ואני מאמין לעצמי ואני לא אשקר את עצמי אז כנראה שאם ההוא שהוא בדיוק כמוני אומר לי 1... 2... 3 אז כנראה שזה נכון" ולכן לכאורה המסקנה האופרטיבית המתבקשת היא לשדר ללקוח שאתה כמוהו שזה גם הצעה בפני עצמה.

זאת אומרת תשדר ללקוח שאתה כמוהו תבדוק במה אתה דומה לו תשדר לו שאתה כמוהו ואז זה מגדיל את הסיכוי שלך למכור לו ואם כבר הוזכר הנושא הזה אז אני אוסיף פה עוד איזה אלמנט שצריך לבדוק אם נגיד בן אדם רוצה לשדר ללקוח שהוא כמוהו הוא גם יכול לשדר ללקוח שהוא כמוהו בדברים ייחודיים ללקוח. זאת אומרת אם לדוגמא נגיד נשאל את הלקוח "תגיד לי אתה שותה מים? וואלה גם אני שותה מים" אתה כמו הלקוח נכון אבל עוד הרבה אנשים שותים מים אבל אם לדוגמא נגיד אתה יודע על הלקוח שהוא שותה מים רק מינרלים של חברה מסוימת בכוס מסוימת ואתה גם כזה ואתה אומר לו "וואלה אני כמוך בדיוק בנושא הזה והזה" מהיבט הזה בעצם משדרים ללקוח יש יותר יצירת הזדהות עם הלקוח, יותר יצירת אחדות עם הלקוח יותר יצירת הרמוניה עם הלקוח.

ואז כביכול זה מגדיל את הסיכוי שהלקוח בעצם ירצה לקנות ממך כי הוא לא חושב שיש ניגוד אינטרסים הוא אומר "וואלה אתה בדיוק כמוני אנחנו באותו ראש, אותו הדבר בוא תמכור לי מה אתה רוצה". ועכשיו אני רוצה להסביר בעצם מתי לא לשדר הזדהות עם הלקוח, מתי אסור לך לשדר ללקוח שאתה כמוהו ומתי אתה חייב לשדר ללקוח שאתה לא כמוהו אתה הפוך ממנו וזה כמובן קשור לנושא של האם בן אדם נמשך, דומה נמשך לדומה או אדם נמשך לשונה ממנו והתשובה היא שבן אדם נמשך למה שחסר לו לפעמים בן אדם נמשך, או למה שהוא חושב שחסר לו לפעמים בן אדם רוצה יותר ממה שיש לו ואז הוא דווקא ימשך למי שכמוהו לפעמים בן אדם רוצה את ההפך ממה שיש לו ואז הוא דווקא ימשך למי ששונה ממנו.

בין כך ובין כך מהדבר הזה אנחנו יכולים ללמוד לגבי הנושא של מכירות, ברגע שלקוח אומר שהוא משהו מסוים בהנחה שאתה כמו הלקוח אתה אחיו התאום הוא רק לא יודע שאתה אחיו התאום, האם צריך לשדר לו שאתה כמוהו כן או לא? והתשובה היא פשוטה צריך לשאול את עצמך, המוכר צריך לשאול את עצמו "האם אני חושב שהלקוח אוהב את מה שהוא סיפר לי על עצמו?" וכמובן שגם פה התשובה יכולה להיות לא תמיד שחור ולבן כי יכול להיות שהלקוח לא אוהב את זה והוא אמר שהוא אוהב את זה, יכול להיות שהוא אוהב את זה והוא אמר שהוא לא אוהב את זה יכול להיות מלא וריאציות אבל בא נלך קודם כל על הפשוט.

החוק הפשוט אומר כזה דבר אם הלקוח סיפר על עצמו משהו שהוא לא אוהב אצל עצמו אסור לך להגיד לו שאתה כמוהו כי אז הוא דווקא לא ירצה לקנות את המוצר כי הוא אומר "תראה אם הוא חושב שהוא עצמו חרא של בן אדם אז הוא יגיד מה גם הוא כמוני, מי ירצה בכלל לקנות ממנו", נגיד שבן אדם לדוגמא אומר "אתה יודע אתמול שתיתי אני שיכור אני לא מרוכז" וגם אתה אתמול שתית אתה שיכור אתה לא מרוכז ותגיד לו "וואלה גם אני אתמול שתיתי שיכור לא מרוכז איפה שאתה באותו מועדון שהיית גם אני הייתי", עכשיו לכאורה וואלה אנחנו בדיוק באותו ראש אותו דבר אבל מצד שני מהצד שהלקוח חושב שהוא שיכור ולא מרוכז מהצד הזה הוא גם לא סומך על שיכול דעתו אז למה שהוא יסמוך על שיכול דעתך כמוכר.

ולכן זה דווקא דבר שהלקוח אתה לא אמור להביע איתו הזדהות לגבי הדבר הזה לעומת זאת אם נגיד הלקוח אומר "אתה יודע אני למדתי באוניברסיטה הזאת והזאת אני מאוד מבין בתחום מסוים" דווקא את הדבר הזה הלקוח אוהב את זה על עצמו, הלקוח סומך על שיכול דעתו בגלל שהוא למד במקום הזה והזה באוניברסיטה הזאת והזאת את התואר הזה והזה אז אם למדת כמוהו אם למדת יותר ממנו תגיד "אני למדתי כמוך, למדתי יותר ממך את הנושא הספציפי הזה". ולכן צריך לשים לב כשלקוח מספר לכם סיפור כשאנחנו יודעים משהו על הלקוח לא תמיד צריך ליצור הזדהות עם הלקוח, כן צריך ליצור הזדהות עם הלקוח בהנחה שההזדהות היא עם תכונות חיוביות שהלקוח אוהב בעצמו, תכונות שהלקוח סומך עליהן בתהליך המכירה.

נגיד שלקוח חושב שהוא משהו מסוים ואז צריך המוכר לשאול את עצמו "האם זה שהלקוח חושב שהוא כזה האם מהצד הזה הלקוח", נגיד שבתוך הלקוח יש שני כוחות כוח פזרן וכוח שמרן כוח כזה וכוח כזה כל מיני כוחות, כל מיני ישויות האם הלקוח היה שומע לדמות הזאת שבתוכו כן או לא? אם הלקוח אוהב את הדמות הזאת שבתוכו והוא סומך עליה והוא אוהב אותה ונותן בה אמון בחלק הזה שבתוכו תשדר לו שאתה כמוהו הוא ייתן בך גם כן אמון אבל אם הלקוח דווקא לא אוהב את הדמות הזאת שבתוכו הוא לא מקבל את הדמות הזאת שבתוכו...