שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטת שכנוע, אוקי והנושא הוא כדלקמן בהנחה שבן אדם מוכר מוצר ובהנחה אפילו שהוא חושב שהמוצר יכול לעשות טוב ללקוח שלו אוקי אף על פי כן ישנם מצבים שבהם הבן אדם חושב שמנקודת המבט של לקוח הלקוח יכול לראות חסרונות במוצר למרות שאף על פי שהמוכר חושב שהמוצר טוב ללקוח בסך הכל הסופי אף על פי כן המוכר מבין שיכול להיות שהלקוח מנקודת המבט שלו יראה חסרונות מסוימים במוצר והשאלה הנשאלת היא ברמה העקרונית מה צריך לעשות כאשר המוכר חושב שיש חסרונות במוצר, המוכר חושב שיש חסרונות במוצר בהנחה שהוא צריך גם להציג את החסרונות האלה ללקוח, בהנחה שהוא מחויב מה שנקרא גילוי נאות לספר ללקוח על החסרונות איך בעצם להציג את החסרונות ללקוח.
אז יש בנושא הספציפי הזה הרבה מאוד היבטים אבל כרגע אני רוצה לתת היבט נוסף לכל ההיבטים שיש בעניין של איך לספר על חסרונות וההיבט אומר שאם בעצם רוצים לגרום ללקוח לא להתמקד בחסרונות מסוימים מה שבעצם צריך לעשות זה למקד את הלקוח בחסרונות אחרים. מה זאת אומרת? זאת אומרת לצורך העניין לוקחים את המוצר או את הרעיון או מה שזה לא יהיה ואז צריך לשאול איזה חסרונות הלקוח יכול לראות במוצר ולעשות רשימה בראש כמובן "הלקוח יכול לראות את החיסרון הזה והזה", אחרי שעשינו את הרשימה של החסרונות האלה עכשיו צריך לדרג המוכר צריך עבור עצמו לדרג בראש איזה חסרונות הוא חושב שהכי פחות בעיתיים עבור הלקוח, איזה חסרונות הכי פחות בעיתיים, ברגע שמוצאים את החסרונות הכי פחות בעיתיים אז מה שבעצם צריך לעשות זה לעטוף, כמטאפורה לעטוף את החיסרון הבעייתי יותר בחיסרון פחות בעייתי.
זאת אומרת אם לדוגמא נגיד יש שלושה חסרונות אז מה שצריך לעשות זה לדבר על החיסרון ונגיד שאפשר לדרג אותם 1.. 2.. 3 נגיד עד כמה זה מציק ללקוח החיסרון הזה אז לצורך העניין אפשר נגיד לדוגמא להציג את החיסרון שמציק ללקוח ברמה מספר 2 אחר כך להציג לו את החיסרון שעלול להטריד אותו ברמה מספר 3 ואחר כך לסגור את כל רשימת החסרונות בחיסרון שיכול להציק לו ברמה מספר 1. מה המהות של הרעיון? המהות של הרעיון היא שלצורך העניין נניח שבן אדם בא לקנות מוצר והוא חושב שאולי המוכר הולך לרמות אותו, אוקי מה זה אומר לרמות לקוח? לרמות לקוח זה אומר שבעצם מציגים ללקוח את היתרונות בלי להציג לו את החסרונות, בהנחה שהיתרונות נכונים יכול להיות שגם היתרונות לא נכונים אבל גם בהנחה שהיתרונות נכונים אז מציגים ללקוח את היתרונות בלי להציג לו את החסרונות.
זאת אומרת אוטומטית כשלקוח בא לקנות מוצר אוטומטית הוא שואל את עצמו "על איזה חסרונות לא מספרים לי, איזה דברים יכולים לגרום לי לא לרצות לקנות את המוצר שהמוכר לא מספר לי עליהם" ולכן בעצם המניפולציה אומרת ברגע שמספרים ללקוח על חסרונות שיכולים לגרום לו לא לקנות את המוצר אוטומטית רוכשים את האמון של הלקוח כי הלקוח אומר "הנה הוא מספר לי על חסרונות שיכולים לגרום לי לא לקנות את המוצר" והמניפולציה מתרחשת בזה שבעצם מדגישים לו או מנסים להעביר את הפוקוס את המיקוד של הלקוח אל החסרונות שאנחנו יודעים מראש שלא תהיה לו כל כך בעיה עם החסרונות האלה.
לדוגמא נגיד בן אדם בא למכור דירה ולדירה יש חיסרון מאוד גדול והוא יודע שאם הוא יציג את זה ללקוח יכול להיות שהלקוח יגיד לו "לא רוצה לקנות את הדירה", עכשיו אז בא נניח שמצד החוק או מצד מה שזה לא יהיה הוא מחויב לספר ללקוח על החיסרון כל שכן אם הוא בכלל לא מחויב לספר ללקוח על החיסרון ואז במקרה כזה מה שבעצם עושים זה נניח שהוא סיפר ללקוח על החיסרון אז בעצם הוא צריך לדבר על זה יחסית מהר וישר לספר לו על חיסרון נוסף על חסרונות נוספים שבהם ללקוח אין בעיה, לא כל כך בעיה ולנסות למקד את הלקוח בחסרונות שבהם הלקוח אין כל כך בעיה או שאין לו ממש בעיה כל שכן אם בכלל הוא לא מחויב לספר ללקוח על החיסרון אז במקרה כזה הוא יכול פשוט כדי ליצור אמון מול הלקוח כאילו הוא לא מסתיר חסרונות פשוט לספר ללקוח על חסרונות שהוא יודע שללקוח לא תהיה איתם בעיה.
אוקי גם אם לדוגמא נגיד בדוגמא של הדירה ונגיד שיש איזה חיסרון מאוד גדול פשוט סתם תמציא איזה חיסרון או איזה "אתה יודע יכול להיות שתהיה לך בעיה לפעמים פעם בחודש יש פה ליד הבניין ככה וככה", סתם בעיה שהיא כאילו "טוב אין לי בעיה עם זה" ואז בעצם רוכשים את האמון של הלקוח בכך שמספרים לו חיסרון שלא בעצם אמור להציק לו ובכך בעצם מסתירים חיסרון אחר. עכשיו למשל למה הדבר דומה? הדבר דומה למה שנקרא הגנב הנאמן, מה זה הגנב הנאמן? יש פרק בספר "להיות אלוהים" שעליו כתבתי פרק על הנושא של הגנב הנאמן מעוד היבטים והגנב הנאמן זה הולך ככה בן אדם גנב איזו גנבה ואז באים לבית שלו לחפש את הגנבה והוא לא יודעים שהוא הגנב עדיין והוא כאילו אומר "מה פתאום אני לא גנבתי" ואז הוא עוזר למחפשים לחפש את הגנבה בבית שלו, כמובן שהוא עוזר להם ועושה ועוזר "הנה בא תראה אולי פה, בוא אני אראה לך זה לא בשום מקום" אבל איפה שהגנבה נמצאת שמה הוא מסתיר את הדבר שם הוא אומר "לא", כאילו הוא עוזר לך לחפש את הגנבה כדי להסתיר את הגנבה במקום אחר, דהיינו, הוא רוכש כאילו את האמון אבל בעצם הוא מרמה במקום אחר.
ניתן עוד סתם דוגמא מהפרקטיקה של היומיום, אוקי לדוגמא נגיד ניקח את ביבי בנימין נתניהו נגיד שלצורך העניין שאנשים לא ירצו להצביע לו מסיבות כאלה ואחרות כי אין ביטחון כי הכלכלה לא משהו, כי מחירי הדיור ככה וכו', מה עושה אותו בן אדם הוא אומר "בוא נעשה מניפולציה בוא נבוא לקהל ונגיד להם אתם יודעים אני יודע שאתם חושבים אולי לא להצביע לי בגלל ששרה אשתי עושה ככה וככה, אבל מה אתם טיפשים בגלל ששרה אשתי עושה ככה וככה אתם לא תצביעו לי? זאת לא מהות הדיון מהות הדיון זה מי ילחם באיראן". מה הוא בעצם עשה? הוא כביכול הנה הוא גבר אמיתי הוא אפילו חשף סיבה למה לא להצביע לו הוא אמר "בגלל שרה אשתי, מה בגלל מה ששרה עושה אתם לא תצביעו לי?" וכו' והוא כביכול לא מפחד מביקורת אפילו הוא אומר אפילו "מה לא תצביעו לי בגלל שרה?" ואז הוא בעצם חושף חיסרון אבל בעצם זה גם מסתיר את כל שאר החסרונות האחרים.
לבנימין נתניהו נגיד אין אומץ להגיד "תראו מה לא תצביעו לי בגלל שמחירי הדיור עלו בפי שתיים, הדירות עולות כפול ולמרות שהבטחתי עוד לפני שנהייתי פעם ראשונה ראש ממשלה למרות שהבטחתי שאני אלחם בזה ולמרות שזה אף על פי כן המחירים עלו, מה בגלל זה לא תצביעו לי?" לזה אין לו תשובה. לכן הגנב הנאמן מה הוא עושה? הוא כביכול אומר "לא מה פתאום" הוא מציין איזה חיסרון אחר כדי שמהחיסרון האחר הזה לתעתע באנשים להגיד להם "לא, נכון אבל נכון שהחיסרון הזה אין לו משמעות אז יאללה תשכחו את שאר החסרונות". כמובן שאני לא מנסה בהכרח להגיד שהאלטרנטיבות שלו בהכרח יותר טובות ממנו וזה לא שאני אומר שהם לא יותר טובים ממנו אני רק אומר שהם לא בהכרח יותר טובים ממנו שזה כבר נושא אחר אבל זה היה כדוגמא שכשבן אדם מציג הרבה פעמים הוא מציג חיסרון כדי להסתיר חסרונות אחרים.
ולכן עוד נוסיף ונעמיק את עניין ההיבט הספציפי הזה מהנקודה הבאה, אוקי וכפי שאמרתי איך מציגים חסרונות של מוצר יש בזה המון מה ללמוד, אוקי וכרגע דיברתי על היבט מסוים וההיבט אומר אם רוצים להציג חיסרון של מוצר של רעיון ללקוח צריך לשאול מה הסיבות שבגללן הוא לא יסכים עם הדבר, איזה סיבות יכולות להיות לו להתנגד לרעיון להתנגד למוצר להתנגד לרכישה להתנגד לעסקה, אוקי ולקחת דברים שאנחנו יודעים שבגללם הוא עלול להתנגד לעסקה ושהוא לא ממש יתנגד להם כאילו סיבות מטופשות כאלה, אוקי וכשמזכירים לו את כל הסיבות או כשמציינים את הסיבות או כשמה שזה לא יהיה לנסות למקד המהות היא לנסות למקד את הבן אדם השומע, הלקוח לנסות למקד את הלקוח בסיבות ובחסרונות שאנחנו יודעים מראש שלא באמת יציקו לו ובכך בכלל להסתיר את החסרונות האחרים שיכולים להציק לו.
אוקי ועכשיו אותו דבר מהצד של השומע דהיינו, מהצד של הבן אדם הרגיל כאשר מישהו מספר לך על חסרונות שיש במוצר והוא כביכול כנה איתך והוא כביכול אומר לך "אתה יודע תראה יש לי חיסרון כזה וכזה" אוטומטית המוח אומר "הנה הוא חושף לי הוא מספר לי על החסרונות שלו אפשר לתת בו אמון, החסרונות האלה לא באמת מציקים לי או מציקים לי אבל אני אסתדר איתם", כי אם בן אדם אומר "החסרונות האלה מציקים לי ואני לא אסתדר איתם" ממילא זה לא משנה שיסתירו ממנו חסרונות נוספים כי בכל מקרה הוא לא ייפול בפח כי כבר החסרונות האלה ירחיקו אותו מהעסקה או מהרעיון, אבל בהנחה שהבן אדם מגיע לאיזה רעיון נתקל באיזה רעיון נתקל באיזה עסקה נתקל בכל מחשבה שהיא והוא אומר לעצמו "כן אני חושב שזה הגיוני למרות שככה וככה" הרבה פעמים בן אדם צריך לדעת שזה שמישהו מספר לך על חסרונות יכול להיות שבזה הוא בכלל מנסה להסתיר ממך חסרונות עוד יותר גדולים.
אוקי זה כמו לדוגמא בא נגיד ניקח את הדוגמא הדתית הדת לצורך העניין מעודדת מחקר ושאלות, כל ספרי היהדות הם רובם ככולם או חלקם הגדול הם ספרים של שאלות ותשובות תשאל שאלות תקבל תשובות ועוד שאלות ועוד תשובות ומה שאתה רוצה תשאל יש לך מיליוני ספרים של שאלות ותשובות "ומי אמר שזה ככה ואולי זה ככה", וכביכול מה שמדברים לבן אדם "הנה אנחנו פה" שאלות ותשובות כל מה שאתה רוצה תשאל אבל מה לא מספרים בשושו שיש איזה כמה שאלות ספציפיות שאותם אסור לשאול זה שאלות שמי שישאל אותם ראוי לו שלא בא לעולם, כל השאלות שקשורות לאלוהים כל הדברים שקשורים לבסיס של הבניין לדוגמא "האם אלוהים הוא טוב למה הוא עשה רע?", לדוגמא "האם אלוהים עושה הכל איך יכול להיות שבן אדם יש לו בחירה חופשית?" כל מיני שאלות כאלה או "איך יכול להיות שאלוהים שלא מחויב לשום דבר אף על פי כן יש לו רצונות?" כל הנושאים האלה זה נושאים שאסור לחקור אותם.
אבל איך מכסים אם הדת הייתה אומרת "תקשיבו פה יש איזה משהו תאמינו לו למרות שהוא לא הגיוני ואסור לכם לשאול על זה שאלות" מי יקנה כזה מוצר אז עוטפים בין אם במודע בין אם שלא במודע אומרים "תשאל מצווה לשאול, תשאל תקשה תלמד תעמיק" וכו' וכל היום מתפלפים אבל בכך בעצם מסתירים את זה שאת הבסיס של העניין עליו אסור לשאול שאלות. אוקי ולכן כאשר בן אדם רואה שמישהו מעודד אותו לשאול שאלות אפילו זה לא אומר שתמיד מי שמעודד אותך לשאול שאלות מרמה אותך אבל כשמישהו מעודד אותך לשאול שאלות צריך לשים לב איזה שאלות הוא אומר לך אסור לשאול או מה יכול להיות איזה שאלות הוא מסתיר ממך.
אוקי כל הסיפור הזה נכון גם בן אדם ביחס לעצמו, זאת אומרת גם בן אדם בתוך המוח של עצמו תמיד מתרחש תהליך של מכירה וקניה המוח של הבן אדם מוכר לו רעיונות מסוימים, עכשיו המוח שאומר המוח של הבן אדם מוכר לו זה כמו להגיד האדם מוכר לעצמו התת מודע מוכר למודע וכו' זה לא משנה עכשיו הטרמינולוגיה אבל הרעיון הוא שבתוך המוח של הבן אדם יש תהליך של מכירה של רעיונות האדם משכנע את עצמו בכל מיני רעיונות והרבה פעמים כאשר הבן אדם מתחיל להשתכנע באיזה משהו הרבה פעמים בן אדם שואל את עצמו "רגע מי אמר שזה נכון" ואז אוטומטית המוח אומר לו "כן אתה יודע יכול להיות שזה לא נכון כי ככה וככה" ואז הוא חושב על זה ואומר "לא למרות שככה וככה אף על פי כן נראה לי שזה נכון" או "אף על פי כן נראה לי שזה לא נכון" לצורך העניין.
ואז הבן אדם לפעמים חושב ואומר "כן אני בדקתי ואני ראיתי ואף על פי כן נראה לי שככה וככה" רק מה הבן אדם לא יודע שהרבה פעמים הבדיקה שהבן אדם בודק את עצמו או את מחשבותיו מה שזה לא יהיה הבדיקה שהבן אדם בודק היא בכלל מניפולציה שהמוח שלו עושה על עצמו כדי להסתיר מעצמו את הבדיקות שהוא לא בודק. הרבה פעמים בן אדם בודק את עצמו בכל מיני נושאים ואז אחרי שהוא בודק את עצמו הוא אומר "כן בדקתי ואני בסדר" מול עצמו "בדקתי ואני לא יכול יותר בדקתי וקשה לי, בדקתי ואין אפשרות בדקתי ואני כן יכול", לא משנה "בדקתי ו..." ואז כשהבן אדם שוכח כי אם הוא היה אומר "לא בדקתי" אז הוא לא היה מאמין לעצמו, אם בן אדם סתם היה חושב על עצמו איזו מחשבה והוא היה אומר לעצמו "רגע אבל לא בדקתי את זה איך אני יכול להאמין לעצמי? לא מאמין לעצמי", אז מה המוח לפעמים אומר לו? "בוא תבדוק הנה בא תבדוק תראה פה ופה" אבל את השאלות אותם הוא לא נותן לו לבדוק, השאלות הפנימיות יותר הבניין שעליו הכל מושתת.
ננסה סתם דוגמא נגיד שבן אדם יש לו איזו בעיה נגיד פיטרו אותו ועכשיו יש לו בעיה הוא בלחץ מה שזה לא יהיה ואז הוא מתחיל לשאול את עצמו "רגע מי אמר שאני צריך להיות מזה בלחץ ומי אמר שככה ומי אמר שככה?" בודק ובודק ובסוף הוא הגיע למסקנה נגיד שהוא חייב להיות בלחץ "אין בדקתי המצב באסה אני חייב להיות בלחץ", אבל מה נגיד אם הוא לא בדק? הוא נגיד לא בדק מי אמר בכלל שלחץ זה רע מי אמר בכלל שאתה אמור להרגיש רע מזה שאתה לחוץ, מי אמר בכלל שאתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע, מי אמר שיש בכלל הבדל בין טוב ורע. כל מיני שאלות בסיסיות שאומנם הזכרתי אותם עכשיו בשני משפטים, אני מדבר עליהם במקומות אחרים באורך אבל יש שאלות הכי בסיסיות שרוב...
050-3331-331