... / רצון עצמי - מי מפחד מהאגו? מה טוב באגו? איך לחיות עם האגו בשלום? אגו / רצון עצמי - האגו של האדם הוא גם האויב וגם האוהב הכי גדול של האדם. הכל תלוי באדם עצמו. ובטרם נדבר על עניין האגו, נאמר, כי כאן במאמר האגו מייצג את הרצון עצמי של האדם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מצד אחד, אם לא היה לאדם שום אגו ורצון עצמי, הרי שלעולם לא היה לו רע. משום, שהאדם מרגיש רע, רק כאשר המצב שבו הוא נמצא שונה מהרצון העצמי / האגו שלו. כך שאם לא היה לאדם שום אגו כלל, הרי שלעולם לא היה לו רע. ומנקודת המבט הזו, האויב של האדם הוא האגו שלו. כי האגו של האדם, אחראי לכך שהאדם מרגיש רע. מצד שני, אם לא יהיה לאדם אגו ורצון עצמי, הרי שהוא גם לעולם לא יוכל להרגיש טוב. משום, שהאדם מרגיש טוב, כאשר הרצון העצמי שלו מתמלא ובא על סיפוקו. כאשר המציאות של האדם מתאימה לרצון העצמי של האדם, הרי שאז מרגיש האדם טוב. וככל שמידת ההתאמה בין הרצון העצמי של האדם לבין המציאות גדולה יותר, כך האדם שמח יותר. כך שאם לא יהיה לאדם אגו ורצון עצמי, הרי שהוא גם לא יוכל להרגיש תחושת סיפוק והנאה, של מילוי הרצון העצמי והאגו. אז מה עושים? תשובה: באפשרותו של האדם להישאר עם אגו, ועדיין להרגיש אך ורק טוב. כיצד? תשובה: על ידי הבנת המציאות. נסביר: הסיבה שרע לאדם היא לא בגלל שיש לו רצון עצמי, אלא בגלל שהרצון העצמי שלו נפרד ושונה מהמצב שבו הוא נמצא. עצם קיומו של הרצון העצמי הוא לא רע. הרע נוצר רק כאשר הרצון העצמי של האדם, לא מתאים למצב המציאות שבו הוא נמצא. ומדוע הרצון העצמי של האדם, לא תואם את המציאות? משום, שהאדם חושב ומבין בשכלו שהמציאות תהיה טובה יותר, אם היא תהיה אחרת ממה שהיא. וכאשר האדם חושב בשכלו, שהמציאות תהיה טובה יותר ... אצל האדם את תחושת הנפרדות מהמציאות, וממילא גם את תחושת הרע. נמצא אם כן, כי לא הרצון העצמי של האדם יצר את הרע, אלא חוסר ההתאמה בין המציאות לבין הרצון העצמי של האדם, היא זו שיצרה את הרע. נמצא אם כן, שאם יבין האדם את המציאות באמת, ויבין את הסיבה הטובה שבגללה הדברים קורים כפי מה שהם, הרי שעל ידי זה יגיע האדם למצב, שבו גם יש לו רצון עצמי מצד אחד, אך גם מהצד השני הרצון העצמי של האדם תואם את המציאות ולא שונה ממנה. דהיינו, מצב שבו האדם רוצה את המציאות כפי מה שהיא. וכאשר האדם מגיע למצב שבו הרצון העצמי שלו תואם את המציאות, ממילא אין לו שום בעיה עם הרצון העצמי שלו, מאחר שהרצון העצמי שלו תואם את המציאות. וכאשר האדם לא מבין את המציאות, על ידי זה הוא מרגיש רע. והמצב הזה גורם לכך, שלפעמים האדם רוצה ומנסה להיפטר מהאגו ומהרצון העצמי שלו, כדי לא להרגיש רע. אך זה כמובן מוביל אותו למצב, שבו גם אם הוא יצליח להיפטר מהרצון העצמי שלו, הרי שאז הוא גם לא יוכל להרגיש טוב. ובאמת, על האדם כן להיפטר מהאגו ומהרצון העצמי שלו, אך לא להיפטר מהם ממש, אלא להיפטר מתחושת הנפרדות שיש אצל האדם, בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות. וזה בעצם אומר ש: האגו הוא גם האויב וגם האוהב של האדם, הכל תלוי באדם עצמו. ברמה המעשית: על האדם לנסות להבין את המציאות. ככל שהאדם מבין טוב יותר את השכל של המציאות, כך הוא מרגיש טוב יותר, וממילא הרצון העצמי שלו הופך להיות האוהב שלו, מאחר שהוא מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. ...

רצון עצמי - איך לבטל את הרצון העצמי לגמרי? הרצאה על הרצון העצמי. מהו הפרדוקס? למה לבטל אותו? ואיך לבטל אותו - רצון עצמי: איך אפשר להעלים את הרצון העצמי? איך אפשר להפסיק לרצות? פירושו שהאדם ירצה משהו בדיוק כמו שהאבן רוצה. להביא את עצמו למצב שכל דבר טוב באותה מידה. למה שהאדם ירצה לבטל את הרצון העצמי של עצמו? אם נתבונן נגלה שכל הסבל שיש לאדם הוא בגלל הרצון העצמי. וגם האושר. אם נתמקד בסבל נגלה שהסבל אכן תלוי ברצון העצמי של האדם. ולעיתים האדם מרגיש כל כך רע שהוא ... אך כאן נאמר שהטוב שהוא יחווה הוא טוב מסוג אחר שאינו תלוי ברצייה. יש כאן פרדוקס. כל דבר שהאדם יעשה כדי להעלים את הרצון שלו, זה עצמו נובע מתוך רצון עצמי להעלים. הכוונה היא שעל האדם להעלים כל רצון, גם את הרצון להעלים את הרצון שלו. על האדם לבטל לגמרי הכל את כל הרצון העצמי שלו וזה הפרדוקס. מה יכול האדם לעשות כדי להעלים את הרצון העצמי. מכאן שהאדם נגזר דינו לסבל. כי אין סבל בלי רצון כלשהו. ואי אפשר לא לסבול כשיש לך רצון. האדם לעולם לא ירגיש שלמות כל זמן שיש לו רצון. והסיבה שהאדם לא מאושר, היא משום שהאדם יש לו רצון עצמי וזה מה שגורם לו לא להיות מאושר. ומה עושים ...

רצון עצמי - איך לבטל את הרצון העצמי ואת האגו בשלמות? הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי איך אדם יכול לבטל את הרצון העצמי שלו? ויותר מפעם אחת הבנו שטוב ורע תלויים ברצון של האדם הרצון של האדם יחליט אם הוא ירגיש טוב או רע, ואם הוא לא ירצה בכלל האדם, הוא לא יוכל להרגיש רע. ולמי שלא יהיה רצון עצמי בכלל, תהיה לו הרגשה של שלמות, זה לא שיהיה טוב, או לא רע פשוט תהיה תחושת שלמות. ומי שרוצה לבטל את הרצון העצמי לגמרי, ושואל איך עושים זאת? צריך להגיע למקום שבו לא היה רצון עצמי, ומה זה אומר להגיע למקום שלא היה רצון עצמי? במציאות שלנו יש רבדים שונים, יש שנאה, ויש אהבה, יש טוב ויש רע, יש אני ולא אני יש הבדלים של מקומות, של זמנים, יש כל מיני נפרדויות. ויש הבדלים של אני ...

רצון עצמי - הזדהות רצונית - הזדהות, עם הרצון העצמי ובו יתבאר העניין של האדם, שמזדהה עם הרצונות של עצמו. ומי שיתבונן יראה, כי לא ממש ברור, כיצד יכול האדם, לא להזדהות עם הרצונות של עצמו? וברור שהאדם מזדהה עם הרצון של עצמו. וכל מהותו של הרצון העצמי, היא שהאדם מזדהה עם הרצון ומרגיש שהרצון הזה שייך לו. אז מהו העניין, של ההזדהות עם הרצון? והעניין הוא, כי האדם סובל, רק בגלל הרצון העצמי שלו עצמו. כי האדם, לא סובל מכך שרצונו של אדם אחר לא מתמלא. וגם כאשר האדם סובל, מכך שרצונו של האדם האחר לא מתמלא, הרי שזה רק ... של האחר יתמלא. וכאשר רצונו של האדם האחר לא מתמלא, אז האדם מרגיש, שרצונו העצמי לא מתמלא, ואז האדם סובל. אבל בכל מקרה, הסבל של האדם, תלוי אך ורק ברצון העצמי שלו. והאדם לא מפחד ולא חושש, מכך שהרצון של אדם אחר לא יתמלא. משום, שהרצון של האדם האחר, הוא לא הרצון העצמי של האדם עצמו. ומי שיתבונן יראה, כי גם לגבי הרצונות שהאדם חווה אותם, גם כאן יש שני מצבים שונים. כי יש מצב שבו האדם כן מזדהה עם הרצון העצמי שלו, ומשייך אותו לעצמו. שזה נקרא "אני רוצה". שאז כמובן האדם סובל, אם רצונו לא מתמלא. אבל קיימות גם נקודות מבט נוספות, שבהן האדם לא מזדהה עם הרצון שלו. כגון לדוגמא, שהאדם חווה, שישות אחרת רוצה את הרצון העצמי שלו, דרך התודעה העצמית שלו. כי קיימת נקודת מבט, שממנה תפישת המציאות היא, שיש ישות שמחייה את התודעה העצמית של האדם. והישות הזאת, מחייה גם את הרצון העצמי של האדם. והיא זו שמחברת בין הרצון של האדם, לבין התודעה העצמית שלו, והיא זו שגורמת לאדם, לחוות שהרצון הוא שלו. אבל מי שיודע את ... ממש, ולא שייך שום רצון כלל. ומנקודת המבט שבה האדם הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו לתודעה + גוף גשמי ולרצון מוגדר ומוגבל, הרי שכל הרצונות שבעולם, הם הרצון העצמי של האדם. וממילא לא שייך להזדהות יותר, דווקא עם רצון כזה או רצון אחר. ומנקודת המבט, שבה אלוהים מחייה את האדם ואת הרצון העצמי שלו, גם מנקודת המבט הזו, הרצון הוא לא באמת של האדם. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום רצון כלל. וכיוצא בזה, כאשר אלוהים מסתכל על ... שהאדם מתבונן בעניין הזה של מהות רצונו ושל סיבת רצונו, על ידי זה האדם חווה את רצונו, גם מנקודת מבט שאומרת, שאין שום רצון כלל, וגם שכל הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים, וגם שהרצון הנפרד הוא לא רצון עצמי, כי הוא רצון של מסובב כל הסיבות, וגם מנקודת המבט הנפרדת ביותר, והיא, שיש שייכות בין הרצון העצמי, לבין הישות העצמית הנפרדת של האדם. ...