מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד
מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה.
ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של
מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של
מימד המקום, וקיומו של
מימד המקום אינו תלוי בקיומו של
מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר
תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של
הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין
מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. ז"א, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך
זמן ומקום. ואכן
הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה
זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי
שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של
זמן ושל מקום. לדעת משהו = להגדיר משהו = להציב גבול וגדר סביב דבר מסוים ולהבדילו מדבר אחר. ידיעת דבר כלשהו = קיומן של לפחות 2 ישויות שונות, שהן: 1 - ... זו מזו יתקיימו זו לצד זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר
זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך
הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים על דבר 1 שהוא מורכב מ 2 דברים שונים, אך זו ... אפשר לבצע הפרדה בין שתי הישויות השונות אלא באמצעות
זמן ומקום נפרדים. נסביר: ניקח כל 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. פירוש: ההגדרה של הדבר, היא המקום שלו. וכל דבר ... בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור
לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים לשם כך צריך גם כן
זמן. פירוש: אם אין
זמן, הרי שאת כל המחשבות היה חושב האדם בבת אחת. ואם האדם חושב את הכל בבת אחת, הרי שאין אפשרות להגדיר שום דבר, כי כל המחשבות כולן הן בעצם מחשבה ... להיות מסוגל להפריד בין השולחן לבין הכסא, לשם כך צריך
זמן שיפריד בין מחשבה והגדרה אחת לבין הגדרה אחרת. נחדד: גם כדי להגדיר רק שולחן, גם לשם כך צריך
זמן. כי כאשר מגדירים שולחן, הרי שבעצם המשמעות היא שלא הכל הוא שולחן, כי אחרת הרי לא היה צריך להגדיר שולחן וגם לא הייתה משמעות להגדרה שולחן. ... שהן: השולחן + כל השאר שאינו השולחן. וגם לשם כך צריך
זמן, כדי להפריד בין המחשבה על השולחן לבין המחשבה על כל שאר הדברים שהם אינם השולחן. לסיכום: הגדרתו של דבר מתבצעת על ידי יצירת מקום עבור הדבר. ... כי כדי להפריד 2 דברים / כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך
זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם
ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס
זמן. הסבר:
ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי =