בריאת העולם / המפץ הגדול / העולם קדמון - מהי האמת? איך והאם
נברא העולם? בריאת העולם. בריאתנות. העולם קדמון. קדמות העולם. נצחיות העולם. חידוש העולם. יש מאין. קוסמולוגיה. אסטרופיזיקה. גיל העולם. היווצרות היקום. גיל היקום. המפץ הגדול. ... ה"שלם" והדבר הגדול ביותר שקיים. וכל היקום כולו הוא רק פחות מנקודה אחת ביחס לכלום שהוא ה"שלם" שממנו נוצר העולם. גם לפי סיפור
בריאת העולם וגם לפי תאוריית המפץ הגדול, לדעת כולם היקום דהיינו, מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. ז"א לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין
הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא אחת, והאמת היא שהזמן עצמו נוצר בכל רגע מחדש. דהיינו,
בריאת העולם / המפץ הגדול מתרחש בכל רגע מחדש, כפי שכבר ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו/או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא
נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא
נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 -
בריאת העולם / המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן
נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות ... המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן
נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה וקדימה. חשוב לזכור, כי אם לא היה לאדם דמיון, הרי שגם העבר וגם העתיד לא היו קיימים עבורו! העבר ... המהות הכל נמצא באחדות גמורה, כך שמצד המהות אין הבדל בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי
בריאת העולם / הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני
בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן
נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם המקום וגם הזמן הם מתהווים על ידי משהו חיצוני להם. המקום הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה וגם הזמן הוא ... השני שאומר שהזמן והמקום נצחיים. נקודת האמת היא כי באמת מצד המהות האמיתית של הזמן והמקום, הרי שהם בכלל נמצאים באחדות גמורה עם
הבורא דהיינו, המהות הנצחית של המציאות, כך שמצד האמת שניהם באמת נצחיים, מצד המהות הנצחית שלהם. כאשר האדם אומר שהזמן
נברא, הרי שהוא אומר שיש לפני
בריאת הזמן ואחרי
בריאת הזמן. כאשר האדם אומר שהזמן נצחי, לכאורה זה שולל את
הבורא, אך באמת זה נובע מהאמת של
הבורא עצמו, שמנקודת המבט שלו שהזמן בכלל לא קיים, מנקודת המבט שלו אכן הזמן הוא נצחי בדיוק כמהותה של המציאות עצמה... תוספת: אלוהים הוא המהות של המציאות, מהות שהיא למעלה מהזמן ולמעלה מהמקום, דהיינו, הם בתוכה, אך היא מהווה אותם ונמצאת "מחוצה" להם. אלוהים / המציאות
בוראת את העולם בכל רגע. זהו לא אירוע שהתרחש בעבר, אלא משהו שקורה בכל רגע. השאלה היא לא מי
ברא את העולם בעבר, אלא מי
בורא את העולם בהווה? מי גורם לתחושת ציר הזמן עצמה להיות קיימת כרגע? ומי גורם לתחושת מרחב המקום עצמה להיות קיימת כרגע? התשובה כמובן ברורה מאליה (אינה ...