... עצמית, הדחקה רגשית, מה אתה שונא? מה אתה אוהב? שנאה אין סופית, אהבה אין סופית, אהבה ושנאה, לאהוב את האמת, לאהוב את ההפכים, השיטה של אליעד, אחדות ההפכים עכשיו לגבי שנאה ואהבה אינסופית אז בוא אתה רוצה לחזור על השאלה? ש: כן. אליעד: אוקי. ש: בשנאה או אהבה אינסופית דובר שהאדם לא מרגיש את המושא שכלפיו מבטא שנאה אינסופית או אהבה אינסופית אז לפי זה יש כמה שאלות בזה, שאלה אחת האם או מה היחס או מה הקשר או האם זה אותו דבר למושג של הדחקה והכחשה שהפסיכולוגים מדברים עליו זאת אומרת שכאילו המציאות קיימת ותתייחס אליה כלא קיימת זאת נקודה אחת נקודה נוספת. אליעד: כן זה קשור שנאה אינסופית והדחקה אינסופית והכחשה זה הכל קשור אלא מה שאני מדבר על האינסופי זה הלא קשור, מה זה הדחקה או הכחשה לשנוא משהו אתה שונא אותו אתה לא רוצה לחשוב עליו זהו אבל אני מדבר על האינסופי כי אם אתה לא תרצה לחשוב עליו בשלמות אז הוא לא יהיה קיים לא יהיה יותר ... הייתה לי שאלה האם יש דבר שקיים ואני לא מודע אליו בגלל שאני שונא אותו שנאה אינסופית. אליעד: כן אבל מבחינתך אז הוא לא קיים אבל. ש: אז הוא יהיה קיים גם אף פעם? אליעד: בעולם שלך לא אלא אם כן לא תשנא אותו כל כך ואז הוא יתחיל להיות קיים ש: לא אבל איך הוא יהיה קיים? אליעד: אם לא תשנא אותו כל כך אם תשנא אותו פחות, יש משהו נגיד שלא קיים בעולם שלך מה לא קיים יש משהו שאתה שונא אותו כרגע בשנאה אינסופית שהוא קיים בעולם שלי בעולם שלך הוא לא קיים. ש: מה למשל? אליעד: הפיל שנמצא ולא נמצא פה בו זמנית בעולם שלי הוא קיים בעולם שלך הוא לא קיים, למה כי אתה שונא בשנאה אינסופית את השכל שאומר שדבר והיפוכו יכול להיות נכון בו זמנית בגלל שאתה שונא את השכל שאומר שיש ואין זה אחד בגלל שאתה שונא את השכל הזה לכן מבחינתך הוא לא קיים, לכן כל פעם כשמדברים איתך אז אתה אומר "זה כלום הוא לא אמר כלום" מה לא אמר כלום הוא דיבר "לא ... שנובע ממנו לא קיים מבחינתם. אבל מה אני עושה אני גורם להם לאהוב אותו "מה אתה אומר שדבר והיפוכו זה לא אחד בוא אני אסביר לך ככה וככה" ואז הוא אומר "מה באמת אולי זה אחד אולי

אהבה אין סופית = שנאה אין סופית = אין הבדל, בין אהבה לבין שנאה כי לאהוב את הכל בשלמות, ולשנוא את הכל בשלמות, זו בדיוק אותה חוויה ממש. כי בסופו של דבר, יש רגש אחד כלפי כל הדברים כולם, ואז אין שום משמעות לאהבה ולשנאה. ועוד נוסיף, כי באהבה אין סופית, הישות שאוהבת, לא מסוגלת לחוות שום הפרדה כלל, מהישות הנאהבת שאותה היא אוהבת. ובאהבה אין סופית, הישות האוהבת, מתאחדת עם הישות הנאהבת, לישות אחת ממש. עד שאין שום קיום נפרד, בין הישות האוהבת, לבין הישות הנאהבת. כך שאהבה אין סופית אמיתית, היא מבטלת את הישות הנפרדת של הישות הנאהבת, והיא גורמת לה להתבטל כנפרדת, ולהיכלל כישות אחת, עם הישות האוהבת. ונמצא אם כן, כי אהבה אין סופית, מביאה למצב שבו קיימת רק ישות אחת, שמאחדת את הישות האוהבת ואת הישות הנאהבת. וכך גם לגבי שנאה אין סופית. שיש שנאה אין סופית כ"כ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את זה, שהישות השנואה, קיימת גם היא באותה