לא לדעת שום דבר וכן לדעת שום דבר - ידיעת הכלום / לדעת כלום / לדעת שום דבר / לא לדעת שום דברלא לדעת שום דבר וכן לדעת שום דבר - ידיעת הכלום / לדעת כלום / לדעת שום דבר / לא לדעת שום דבר ובו יתבאר עניין ידיעת ... כי הידיעה של הדבר, היא ההתאחדות איתו. כי הדבר הידוע, נכנס בתוך המחשבה של האדם שיודע אותו ומתאחד איתו. והאדם יודע, רק ידיעות סופיות שיש להן גדר וגבול. כי כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר ולהגביל אותו. ולכן האדם לא יכול לדעת את האין סוף, כי אין לו גדר וגבול ... אתה רואה את אלוהים, ואתה יודע שהוא אלוהים, הרי שהוא שקרי וכולי). ולכן האדם לא יכול לחשוב על כלום / שום דבר. דהיינו, האדם לא מסוגל לרוקן את המחשבה שלו. והטועים שלא מודעים לעצמם, נדמה להם שהם יכולים לרוקן את המחשבה שלהם לגמרי. וזה רק משום שהם חסרי כל מודעות עצמית. כי האדם לא יכול לרוקן את ... קיים. והמחשבה של האדם חושבת תמיד. ולפעמים האדם לא זוכר על מה הוא חשב, ונדמה לו כאילו הוא לא חשב על שום דבר. וזה רק משום שהוא איבד את הזיכרון שלו, ומשום שהוא לא מודע למחשבות שחלפו בראשו, ברגעים שבהם ... מי שמחפש בתוכו את מחוייב המציאות, ומרחיק את מחשבתו מאפשרי המציאות, על ידי שלילת האפשרי, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע לידיעת המחוייב. כי את המחוייב, אי אפשר לדעת באופן ישיר מוגדר ורצוני שנובע מהאדם ... כאשר האדם חושב באופן ישיר על הדבר שאינו מוגדר, הרי שגם זו מחשבה על דבר מוגדר. כי גם לומר על דבר שהוא חסר כל הגדרה, גם זו הגדרה. ולכן הדברים הם תמיד מוגדרים. והדרך לדעת את הלא מוגדר, היא על ידי זה ... של האדם, מתאחדת עם הלא ידוע, שהוא האחדות של המציאות. כי האחדות של המציאות, הלא היא מהות המציאות, היא הדבר שאינו ידוע. משום שהיא חסרת כל צורה. והתודעה, לא יכולה לדעת דבר שאין לו צורה. כי המחשבה אוחזת את הדבר, על ידי הצורה וההגדרה שלה. ולכן האדם לא יכול לדעת את מהות המציאות, כי אין לו איך לאחוז ... ולאחר מכן מה שבעצם נשאר, זו ידיעת השום דבר. ז"א שאי ידיעת השום דבר, הופכת לידיעה חיובית של השום דבר. וזוהי תכלית הידיעה שלא נדע, שהאדם יודע את הכלום שאי אפשר לדעת אותו. ונחדד: כי יש הבדל גדול בין לא לדעת שום דבר, לבין לדעת שום דבר. ואחרי שהאדם זוכה לא לדעת שום דבר, אח"כ הוא יודע את השום ... האדם חווה את תחושת הדבקות והאחדות עם המציאות. אלא, שמי שעוד לא זכה לחזור מביטול לאין סוף, הוא רק יכול לשער בדעתו את ההנאה הזאת. והאדם כוסף להנאה הזאת תמיד. משום שבתת המודע של האדם, צרובה ההנאה הזאת של הביטול ...