ובו יתבאר העניין של התמכרות לעבודה (וורקוהוליזם). ומי שיתבונן יראה, כי וורקוהוליזם, הוא מצב שבו האדם מכור לעבודה שלו. מצב, שבו האדם כאילו "בורח" אל העבודה שלו כדי להרגיש טוב יותר. מצב, שבו האדם יותר מידי עסוק בענייני העבודה שלו, על חשבון דברים אחרים וכיו"ב. והשאלה הנשאלת היא, איך נגמלים מהתמכרות לעבודה, ואיך אפשר לצאת ממצב כזה?

ובטרם נשיב על השאלה, נבהיר, כי לא כל התמכרות לעבודה, היא רעה. וזכותו של האדם להיות מכור לעבודה, כל זמן כמובן שהוא לא פוגע בעצמו וכולי. ואם כיף לאדם לעבוד, יותר מאשר לעשות דברים אחרים, משום שהעבודה מאפשרת לו לבטא את עצמו ולהרגיש סיפוק וכיו"ב, הרי שזו זכותו של האדם לעבוד ולהרגיש טוב. ואנחנו כאן ניתן נקודה למחשבה, למי שכן מעוניין להיגמל מהתמכרות לעבודה.

אז איך נגמלים מההתמכרות לעבודה? תשובה: כדי להיגמל מההתמכרות לעבודה, לשם כך על האדם לנסות לגלות את השורש ואת הסיבה שבגללה הוא מכור לעבודה. אף אחד לא נולד מכור לעבודה. אדרבה, בד"כ האדם מטבעו, לא ממש אוהב לעבוד. אז כיצד זה יתכן, שאדם מכור לעבודה שלו?

והעניין הוא, כי כל אדם מכור ל - להרגיש טוב. וזוהי כמובן התמכרות טובה. כי אין כל רע, בלרצות להרגיש טוב. ולכן האדם תמיד עושה, את מה שלדעתו יגרום לו להרגיש, את הטוב ביותר שהוא חושב שהוא יכול להרגיש. וזה בעצם אומר, שהסיבה האמיתית שבגללה האדם מכור לעבודה שלו, היא לא בגלל שבאמת בא לו לעבוד. אלא, בגלל שהעבודה שלו, גורמת לו להרגיש טוב יותר.

ויש סיבות שונות, מדוע העבודה גורמת לאדם להרגיש טוב. יש מצבים שבהם יש לאדם בעיות כלשהן, ושההתעסקות של האדם עם העבודה, מסיחה את דעתו מהבעיות, ועל ידי זה הוא מרגיש טוב יותר בזמן העבודה. מצב כזה לדוגמא, יוצר התמכרות לעבודה. כי העבודה מספקת לאדם סוג של שקט נפשי מהבעיות.

וגם בחיי זוגיות ומשפחה, לפעמים האדם מרגיש טוב יותר לעבוד ולהתעסק בענייני העבודה, מאשר להשקיע בחיי הזוגיות והמשפחה שלו. וכך גם בכל דבר ועניין, שבו העבודה באה על חשבון משהו אחר. לפעמים, זה בגלל שהעבודה מאפשרת לאדם, להרגיש טוב יותר בזמן העבודה, מאשר להתמודד עם הדבר האחר.

ולפעמים האדם בורח אל העבודה, לא בגלל שהוא לא רוצה להתמודד עם בעיות אחרות, אלא בגלל שהעבודה שלו, מספקת לו סוג של אושר ומשמעות ויצירתיות ואפשרות לבטא את עצמו. כי יש אנשים שהם עובדים בדבר שאותו הם אוהבים, והעבודה שלהם מאפשרת להם להרגיש טוב יותר, ולמלא את עצמם רגשית, ולהרגיש סיפוק והנאה מעצם מה שהם עושים בעבודה. וגם זה יוצר אצל האדם, סוג של התמכרות לעבודה.

ומי שמסיבה כלשהי, רוצה להיגמל מההתמכרות שלו לעבודה, בשלב הראשון, עליו לנסות לגלות את השורש ואת הסיבה המרכזית, שבגללה הוא מכור לעבודה. ועל האדם לנסות להתבונן ולהבין, מדוע בעצם הוא מכור לעבודה? מה העבודה מספקת לו? איזה צרכים רגשיים העבודה ממלאת אצלו? איך בדיוק העבודה גורמת לו להרגיש טוב? ומה בדיוק העבודה נותנת לו, שאין לו מחוץ לעבודה?

וכאשר האדם מבין את הסיבה שבגללה הוא מכור לעבודה שלו, עכשיו יש לאדם מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה כמובן, היא להישאר מכור לעבודה. אפשרות נוספת היא, לוותר בצורה מודעת על הדברים שהעבודה נותנת לו, בעבור ערכים אחרים שאותם הוא מעדיף.

לדוגמא, נניח שהעבודה של האדם נותנת לו תחושה של ריגוש והתחדשות. אך מהצד השני יש לאדם גם מחויבויות אחרות לבריאותו / משפחתו וכיו"ב, שעליהן הוא לא יכול לוותר. במקרה כזה, באפשרותו של האדם לוותר בצורה מודעת על הדברים שאותם נותנת לו העבודה, בשביל לעמוד בהתחייבויות האחרות שלו. וכמו שאפשר להיות מכור לעבודה, כך אפשר גם לוותר על דברים שהעבודה נותנת, בשביל דברים אחרים שצריך לעשות.

וכמובן, קיימת גם האפשרות השלישית והאידיאלית, שהיא, לנסות למצוא תחליפים שונים לעבודה. דהיינו, לנסות לתת מענה לצרכים הרגשיים שהעבודה נותנת, בדרכים אחרות, שהן אינן העבודה. לדוגמא, נניח שהעבודה נותנת לאדם תחושה של סיפוק בחייו, באפשרותו של האדם לאזן את העבודה שלו, עם דבר או דברים אחרים, שגם הם יתנו לו סיפוק בחיים...