הרגש והשכל, לא תמיד הם מסכימים ביניהם. ישנם מצבים, שבהם, השכל של האדם אומר לו דבר אחד, והרגש שלו אומר לו דבר אחר. והשאלה היא, למה יש חוסר הסכמה בין הרגש לבין השכל? ואיך אפשר להגיע להסכמה ביניהם?

תשובה: הרגש הוא המצפן של השכל והשכל הוא המצפן של הרגש. כאשר השכל של האדם, לא רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, במקרה כזה הרגש של האדם מרגיש את זה, ורומז לאדם שידע שהשכל שלו לא מדויק. ואיך הוא רומז לו? על ידי זה שהוא לא מסכים עם השכל, ועל ידי זה הוא גורם לאדם להרגיש לא בנוח עם ההחלטה השכלית. מתוך מטרה, שהאדם ישתמש עוד יותר בשכל שלו, וימצא פתרון טוב יותר, שעליו גם הרגש יסכים.

וכל זמן שהשכל של האדם לא מדויק, הרגש שלו לא יסכים עם השכל. עד שהאדם ישתמש בשכל שלו בצורה נכונה, שאז גם הרגש של האדם יהיה שקט.

וכן להפך, כאשר הרגש של האדם טועה באיזה עניין, במקרה כזה, השכל של האדם מתריע בפני האדם, ולא מסכים עם הרגש. וזה כדי לגרום לאדם לנסות למצוא פתרון אחר טוב יותר, שבו גם השכל וגם הרגש ירגישו טוב יותר.

ואיך לעשות שלום בין השכל לבין הרגש? תשובה: על ידי זה שלא מתעלמים מהם. על האדם להקשיב, גם לרגש וגם לשכל שלו, ולנסות למצוא פתרון, שבו גם השכל וגם הרגש שלו יסכימו. כאשר הרגש לא מרוצה מצורת המחשבה של השכל ו/או השכל לא מרוצה מצורת המחשבה של הרגש, במקרה כזה על האדם לנסות ולמצוא פתרון אחר טוב יותר, שבו גם הרגש וגם השכל שלו יסכימו ויחיו בשלום...