... לאושר, הנוסחא להיות מאושר, איך להפוך מחוייב לאפשרי? אפשרי או מחוייב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחוייב? מחוייב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2 - פרומו ש: איפה היינו? אליעד: אוקי מה התשובה, לאיפה רוצים להגיע ... אתה מבינה ואיך מקדמים את זה? ש: יש לי את המחויבים. אליעד: כאלה ואחרים ברמות שונות כי זה לא כולם יכולים באותה מידה יש מחויבים יותר מחויבים פחות. ש: שאני פועלת באופן די אוטומטי איתם והם תוקעים אותי אני צריכה בעצם בסופו של דבר. אליעד: לא תוקעים אותך הם מקדמים אותך, המחויבים מקדמים אותך אבל הם גם עוצרים אותך. ש: מקדמים אותי למה? אליעד: להשגת מטרות נכון אבל מצד שני הם גם כן גורמים לך לסבול במצב הנוכחי, זאת אומרת הם ... אותך במובן הרע. ש: נכון בעצם תגיד שיהיה מחויב אז תמיד יהיה איזה חיסרון במחויב הזה. אליעד: כן עכשיו מה אני אומר אני לא אומר לך שלא יהיה לך מחויבים, אני אומר שתצליחי לראות שהם אפשריים זאת מהות ההבדל, אוקי איך מקדמים את זה? ש: שאלה מצוינת. אליעד: נו אז בואי נחשוב עכשיו, יש את התשובות ... בואי ניקח דוגמא, לדוגמא תתחילי מלהפוך מחויבים של אחרים לאפשריים כל פעם שמישהו אומר לך "את חייבת" תנסי להוכיח לעצמך שאת לא חייבת לדוגמא. ש: להוכיח לו את זה, לעצמי? אליעד: לעצמך, אני אומר אם את לא מצליחה להתמודד עם המחויבים שלך תתמודדי עם המחויבים של אחרים. ש: אז זאת אומרת שאני צריכה לענות להם. אליעד: להפעיל את המוח, לא בהכרח תראי כל הפרוצדורה הזאת של המחויב והאפשרי מתרחשת במוח, בסדר במוח. ש: אבל בפרקטיקה יותר קל לעשות את זה חיצוני אחר כך זה. אליעד: אז תעשי את זה חיצוני אין בעיה, אני רק אומר שאת לא ... שמישהו אומר לך משהו תנסי להוכיח שזה לא מחויב שזה רק אפשרי אם מישהו בא אלייך בקטע של מחויב "הלו זה בכלל הפוך, זה גם הפוך", מישהו אומר לך נגיד "את לא בסדר" תנסי להוכיח לו שאת בכלל גם בסדר או שאם הוא היה קצת מתאמץ הוא היה רואה שאת בכלל ... למה אני מתכוון, אני מתכוון אם קשה לך עם המחויבים שלך תתחילי עם המחויבים החיצוניים לך. ש: כן שהם יותר ברורים כשאני יותר קולטת אותם. אליעד: לא את גם קולטת אותם וגם באופן יחסי זה כאילו לא קונפליקט מול עצמך, זאת אומרת זה לא מצב שאת מפחדת כאילו תבדקי איפה המחויבים שבא לך להיפטר מהם ותתחילי להילחם בהם. אוקי רוצה לתת דוגמא למחויב כלשהו נגיד? ש: לא אין לי. אליעד: רוצה שנמשיך את הקודם? ש: נמשיך. אליעד: אוקי בואי נחזור למחויב הבסיסי של "אם אני אחשוב שהכל אפשרי אז איך אני אבחר" נגיד בואי נחזור לשם, את חייבת לבחור עכשיו למה אני אומר בואי נחזור לשם כי מבחינתי זה מחויב מאוד מפלצתי זה אחד כאילו מהמחויבים הכי גדולים בעולם וגם הוא אפשר לחסל אותו, יש סרטים כאלה. ש: ש...? אליעד: שפתאום באה איזה מפלצת מאיזה עולם כזה והיא מנצחת את כולם אבל תמיד יש לה איזו נקודת תורפה, אז אני אומר גם המחויב הכי גדול שלך יש לו איזו נקודת תורפה יש לו איזה משהו שאם תתפסי את הנקודת תורפה שלו את שמה לו רגל הוא נופל לא משנה איזה כוח יש לו איזה חיסרון יש לו איזו נקודת תורפה כלשהי. אז בואי תביאי איזה מחויב בסיסי שלך לדוגמא, "אני חייבת" לדוגמא. ש: אני חייבת שיאהבו אותי. אליעד: למה? ש: כי אז אני ארגיש שווה, אני ארגיש בעלת ערך. אליעד: אוקי אז מה בעצם אמרת שמה מחויב לך? ש: להרגיש בעלת ערך. אליעד: יפה ואת רוצה להרגיש בעלת ערך, את חייבת להרגיש בעלת ערך את יודעת כמה חיים קלים יהיו לך אם תגידי "אני לא חייבת ... נסכם בסופו של דבר העולם הזה קיים בזכות המחויבים אבל גם הסבל בעולם קיים בזכות המחויבים, אוקי הרעיון. ש: איזה סיכום הבאת. אליעד: הרעיון זה לראות שהם לא מחויבים הם אפשריים, עכשיו איך עושים את זה על ידי שעושים "פוו" מה זה אומר כל פעם שאת מוצאת את נותנת לו "אתה תעמוד ישר בבקשה, אתה מחויב אתה בום, לא נכון אפשרי". עכשיו זה תהליך של אימון בירי כמו אימון בירי, אימון באומנויות לחימה כל דבר עשרות שנים התאמנת להפוך דברים אפשריים ל

... המציאות, שהופך למחוייב המציאות - להפוך את האפשרי למחוייב ואת המחוייב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחוייב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק אפשרי המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחוייב. כי אם קיומו של הדבר היה מחוייב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחוייב, אלא רק אפשרי בלבד. וא"כ מהו הדבר, שקיומו הוא מחוייב המציאות, ומה מחוייב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום / שום דבר, רק הוא מחוייב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחוייב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחוייב, כי יש גם את מה שאינו כלום. וא"כ שום דבר ממש לא מחוייב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחוייב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחוייב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחוייבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של ... באופן מוחלט, לא מזדהה עם שום דבר אפשרי, דהיינו, כאשר האדם נותן 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחוייב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא אפשרי, רק כאשר ... הנפרד שלו, גם היא נעלמת. וכאשר האדם מתחבר כל כולו אל המוחלט, דהיינו, כאשר האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחוייב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחוייב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחוייב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם "שום דבר", שרק הוא מחוייב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. כי האמונה אפשרית, ... לא נכון. אך כאשר האדם לא מזדהה עם שום רעיון אפשרי, על ידי זה לא שייכת שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחוייב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחוייב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחוייב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחוייב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמא איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחוייב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחוייב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, כאילו היא אכן מחוייבת להיות נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחוייב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחוייב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום ...