טוב ואמת, להרגיש טוב באמת, להרגיש טוב בלי רע, האם יש אמת רעה? איך להיות מאושר באמת? רוצה טוב, רוצה אמת, רצון לטוב, רצון לאמת, מניעות רוחניות, התמודדות עם מניעות, איך לשכנע מישהו במשהו? האם זה טוב? האם זאת האמת? - פרומו הרצאה על טוב ואמת, להרגיש טוב באמת, להרגיש טוב בלי רע, האם יש אמת רעה? איך להיות מאושר באמת? רוצה טוב, רוצה אמת, רצון לטוב, רצון לאמת, מניעות רוחניות, התמודדות עם מניעות, איך לשכנע מישהו במשהו? האם זה טוב? האם זאת האמת? - פרומו ועוד ויעמד העם מרחק, משה ניגש את הערפל, אין מזמנים לו לאדם מניעות, אלא כפי כוחו, ליקוטי מוהרן ח"ב מו, ליקוטי מוהרן ח"א קטו, 2 סיבות למה מישהו חושב משהו, שכל או רגש, אמת רעה או טוב שקרי, איך לדעת מה האמת? האם יש טוב שקרי? האם האמת היא טובה? הגורם הרגשי, הגורם השכלי, להרגיש רק טוב בלי רע, אולי הרצון שלי לא שלי? הנסיעה לאומן בראש השנה, אולי אין לי בחירה חופשית? אמונה בחושים, למה אני מאמין לחושים? שב שכלו שכל הנקנה, עשה כפי יכולתך, למה אני חושב שמשהו הוא טוב? למה אני חושב שמשהו הוא אמת? איך אני יודע מה טוב? איך אני יודע מה האמת?

אמת מוחלטת - האם יש אמת מוחלטת? אמת מוחלטת - האם יש אמת מוחלטת? הפעם אני אשיב על השאלה, האם יש כזה דבר, אמת מוחלטת. יותר מפעם אחת אמרתי שאדם שרוצה לחיות טוב, צריך להגיע למשהו יציב אחד בחיים שלו וזה אומר להגיע לאמת מוחלטת. בן אדם צריך להטיל ספק בכל דבר ודבר, ולא לסמוך על כך שיש אמת מוחלטת ולא לסמוך על הדברים שאני אומר, ולא לסמוך על כלום עד שהוא לא בודק בעצמו. האדם צריך לבדוק בעצמו האם יש אמת מוחלטת. וכדי לקבל את התשובה, האדם צריך להטיל ספק בהכל, אפילו בקיום שלו עצמו, ולבדוק. לדוגמא: אני אומר שיש פה יד! עכשיו נשאל, אם נאמר שבמציאות שלנו יתכן שאין אמת מוחלטת האם יתכן ושייך לומר גם שאין פה יד? כי אם אין שום דבר מוחלט, אז הכל אפשרי בו זמנית ואז לא שייך להגיד שזה אמת וזה שקר, אפילו אי אשר להגיד שיש יד או שאין יד זה לא אותו הדבר. האדם מניח בתוכו שיש אמת מוחלטת, וזה עדיין לא אומר שיש אמת מוחלטת. ועל האדם לחקור זאת, ואיך עושים זאת? האדם צריך לקחת משהו מסוים ולחקור אותו עד הסוף הוא אמיתי. ניקח יד: על מה זה מבוסס שיש יד, על החושים. והאם החושים עצמם הם אמת מוחלטת? והאם השכל הוא אמת מוחלטת? ואני אומר שהשאלה האם יש אמת מוחלטת היא שאלה מושלמת. ואם האדם ישאל מספיק פעמים ויחקור לעומק את הדברים יגלה אם יש או אין אמת מוחלטת. ועדיף להגיע למסקנה שאין אמת מוחלטת, במידה ואין, מאשר לשקר את עצמך שיש אמת מוחלטת. אפשר לחיות בשקר, אבל אם האמת חשובה לך, תבדוק אותה עד הסוף. וכל דבר, לדעת שהוא מבוסס על הנחות יסוד, כמו היד לדוגמא, זה מבוסס על חוש הראיה הוא רואה שיש יד, ואז לבדוק כל דבר עד הסוף האם הדבר הזה מוחלט? וככל שאדם ישאל מספיק שאלות, ויחקור, כי

... שכל אין דאגות - לדעת או לא לדעת מה טוב יותר? שכל או חוסר שכל? מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום הבדל מהותי בין לדעת הכל לבין לא לדעת שום דבר. ההבדל היחיד המהותי הוא, האם הידיעה / חוסר הידיעה היא בשלמות או שלא. הסבר: כל הצרות של האדם נובעות לא משום שהוא יודע ולא משום שהוא לא יודע. הצרות נובעות ... את הסיבה של כל דבר = מבין את הטוב שבכל דבר = מאושר בשלמות. וגם מי שאינו יודע שום דבר = אין לו בעיה / ספק בשום דבר = מאושר בשלמות. הבעיות נוצרות אך ורק בגלל ידיעה שאינה שלמה. כאשר הידיעה של האדם היא חלקית בלבד, הדבר הזה יוצר אצלו קונפליקטים / שאלות / ספקות / חוסר הבנה של המציאות = סבל. הרע נוצר כאשר הולך לאדם נגד רצונו. כאשר רצונו של האדם שונה מ: רצון המציאות = רע. אם האדם אינו יודע כלום, ממילא הוא ... = טוב בשלמות. מסקנה: לא משנה להיכן תלך, תגיע אל השלמות. העיקר שתלך בקיצוניות עד סוף הדרך. אם החלטת לדעת הכל, ולחקור הכל, אז תחקור הכל ותדע את הכל. בסוף תגיע אל הבנה מלאה של המציאות = אושר. אך אם החלטת לא לדעת שום דבר, להיות ראש קטן וכולי, גם אז תעשה זאת באדיקות ובשלמות. אם תקטין ראש בצורה מלאה ולא תשאל שום שאלה על שום דבר ובאמת תקבל את הדברים כפי שהם ללא שום שאלה אלא מתוך שתיקה מוחלטת, גם אז תגיע אל האושר. העיקר הוא שתלך בדרך בה בחרת עד הסוף ועד הקצה שלה במסירות. אם תדע הכל או לא תדע שום דבר, בני המקרים תהיה מאושר באותה המידה. ...

... שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת כל מיני דברים? ויתבאר, כיצד קשור האושר של האדם, למה שהוא יודע? ויתבאר, האם באמת, כאשר אין שכל אין דאגות? ועוד. ויש כאלו שחושבים, שכאשר אין שכל אין ... חולה. וכאשר אין לאדם שכל, הוא לא יודע שהוא סובל, ואז ממילא הוא לא סובל. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי לדעת או לא לדעת, זה טוב ורע באותה המידה ממש. והשאלה היא, לא האם אתה יודע או לא יודע. אלא השאלה היא, האם יש מריבה וקונפליקט, בין מה שאתה יודע. והאם הידיעה או אי הידיעה, האם הן מוחלטות, או יחסיות. כגון לדוגמא, אדם שיודע שהוא חולה, אבל במקביל הוא גם יודע ... הזה קיים, אז האדם לא רוצה את המציאות, והוא מרגיש רע. וזה לא ממש משנה, האם האדם יודע או לא יודע. השאלה היא, האם יש שלום פנימי, בין הדברים שאותם האדם יודע, או שמא יש אצל האדם מלחמה ... כלשהו. מה שכן משנה, זה שלא תהיה מריבה בין כל הדברים שאותם האדם יודע. שלא יהיה מצב, שהאדם יודע שרע לו, בלי לדעת מה הפתרון לכך. ולאו דווקא שהאדם יודע שרע לו, אלא אפילו שהאדם חושב שאולי ... גם זה נקרא שהאדם יודע שרע לו. ומי לא סובל בכלל? מי שיודע את הכל או מי שלא יודע שום דבר. כי מי שיודע את הכל באמת, אז כל דבר שהוא יודע על איזו בעיה, הוא מיד יודע על הפתרון שלה. וכל פעם ... פתרון, או שהוא ידע בוודאות מה הפתרון, בכל אחד מהמקרים, הוא לא ירגיש רע. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת את הכל? או כיצד יכול האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא אין סופי, ואותו האדם לא יכול לדעת. כי יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, והאדם לא יכול לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה האדם לא יכול לדעת את כולה בבת אחת. ובו זמנית, האדם כן יכול לדעת אותה באופן חלקי, כפי שקורה בפועל, שהאדם כן יודע באופן חלקי, מה קרה ... יכול לרצות, ולהרגיש בגללם טוב או רע. אבל בסופו של דבר, הבנת המנגנון של האושר של האדם, היא דבר סופי, שאפשר לדעת את כולו. והכוונה היא, כי האושר של האדם, תלוי בהמון דברים. כי יש לכל אדם ... שיהיו לאדם אין סוף רצונות שונים. ואם האדם מגלה מהו הדבר האחד הזה, הוא יכול לנטרל אותו, ולקבל את כל מה שהוא באמת רוצה. דהיינו, למרות שאי אפשר לקבל את כל מה שרוצים, אבל כן אפשר לקבל את כל מה שבאמת רוצים. דהיינו, למלא את החור הראשון ואת תחושת החיסרון הראשונה, שממנה ... זה נוצרת תחושת חיסרון אין סופית וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שאומנם אי אפשר לדעת את כל המידע האפשרי, ואומנם אי אפשר לא לדעת שום מידע מתוך כל המידע שקיים, אבל כל זה נכון, רק לגבי ידיעה חיצונית ... האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא ירגיש טוב או רע. כי בסופו של דבר, כדי להיות מאושר, לשם כך לא צריך לדעת את כל הדברים. אבל כן צריך להבין בשלמות, את המנגנון של האושר. כי בסופו של דבר, האדם רוצה להיות מאושר. וכדי להיות מאושר, לשם כך צריך להבין את המנגנון האמיתי של האושר. כי האושר של האדם משתנה כל הזמן. והאדם כל הזמן נמצא במרדף אחרי האושר שלו, בלי להשיג אותו לעולם. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו, או לא לדעת בשום פנים ואופן שהוא רוצה להיות מאושר, ולא לדעת מה זה אושר, ולא לחשוב על האושר, ולא להבין מהו אושר. שזה בעצם מצב של חוסר ידיעה מוחלט. או להפך, לדעת באופן מלא, מהו בדיוק האושר, וכיצד בדיוק אפשר או אי אפשר להשיג אותו, שזה ... תמיד. כי מי שלא יודע שהוא רוצה להרגיש טוב, הוא ממילא מרגיש טוב. ומי שכן יודע שהוא רוצה להרגיש טוב, ויודע גם איך להרגיש טוב, גם הוא מרגיש טוב תמיד. כי הוא יודע איך להרגיש טוב. אבל הסבל קיים, רק כאשר הוא יודע מה הוא רוצה, ורק כאשר ...