החיים כמשחק, משחק החיים - לשחק את המשחק, לשחק את החיים, לשחק את
משחק החיים ובו יתבאר העניין של
משחק החיים. ויתבאר, כיצד לשחק את
משחק החיים? ויתבאר, האם באמת החיים הם משחק? ואיך לקחת את החיים? ברצינות או כמשחק? ואיך האדם יכול לנוח באמצע המשחק של החיים? ואיך אפשר לפרוש מהמשחק של החיים, בלי להתאבד? ואיך אפשר לשלוט, בעוצמה של
משחק החיים? ועוד. ומי שיתבונן על החיים, יראה שיש כאן סוג של משחק, שאפשר להסתכל עליו בכמה צורות. אפשר לומר, שהחיים משחקים באדם. דהיינו, ... ריגושים בעוצמה מלאה. כי מי שרוצה באמת להשיג איזה דבר, ולא רק כמשחק, אז ברגע שהוא משיג את הדבר, הוא באמת חווה אושר / שמחה / סיפוק רגשי / הנאה וכיו"ב. לעומת מי שלוקח את
החיים כמשחק, שהוא כאשר הוא משיג את הרצון שלו, אז הוא חווה רגשות חיוביים, אבל הם בעוצמה יותר נמוכה. כי כגודל הציפייה, כך גודל הסיפוק הרגשי שהאדם משיג, כאשר הוא מקבל את מה שהוא רוצה. וזה היתרון של מי שלא מתייחס אל
החיים כמשחק, אלא לוקח אותם ברצינות. אבל, מי שלוקח את החיים ברצינות, יש לו גם חסרונות. והם, שגם החרדות / הדיכאונות / האכזבות / הפחדים / כעסים / ... יותר מידי ברצינות, הוא מקבל מצד אחד המון רגשות טובים, כאשר הוא משיג את המטרות שלו. אבל הוא גם מקבל המון רגשות רעים, כאשר הוא לא משיג את המטרה שלו. אבל מי שכן לוקח את
החיים כמשחק, ומי שכן מתייחס אל
החיים כמשחק, אז גם ברגע שהמציאות היא לא כרצונו, או גם ברגע שהמציאות היא כן כרצונו, אז השינויים במצב הרוח, הם לא חזקים כ"כ. כי ברגע שהאדם הוא אילן חסון, אז הוא עומד על מקומו. והסופות והרוחות מכות בו חזק. אבל ברגע שהאדם לוקח את
החיים כמשחק, והוא כמו עלה נידף ברוח, שהוא זורם להיכן שהרוח מובילה אותו, על ידי זה, אומנם הוא לא יציב במקום כלשהו, אבל גם הרוחות לא מכות בו ... שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ממילא האדם נמצא יותר בתחושה של הרמוניה עם המציאות, בלי תנודות קיצוניות ובלי שינויים קיצוניים במצב הרוח שלו. ולפעמים, האדם מתעייף באמצע
משחק החיים, והאדם רוצה לנוח באמצע
משחק החיים. או שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות
במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק ... שרוצה להשתתף בצורה יותר פעילה במשחק של החיים. כי יש כאלו שלא בא להם להשתתף במשחק של החיים, והם לא מוצאים בו עניין. וקיימת דרך עבור האדם, שהוא יכול להרגיש יותר מחובר
למשחק החיים, ולקחת את החיים יותר ברצינות. והגורם שאחראי על האם ועד כמה האדם לוקח את החיים ברצינות או כמשחק, זאת רמת ההיצמדות לאמת, של האדם. ... אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ואז ממילא הוא פחות משתתף במשחק של החיים. ובסיכום, מי שרוצה לנוח
ממשחק החיים, צריך להרוג את צורת החשיבה שלו, שמעדיפה שהמציאות תהיה כך או אחרת. דהיינו, התאבדות של התודעה, שמפרידה בין טוב לבין רע. ואיך התודעה ... האמת בכל תחום שהוא, כך בעצם הוא מחליש אצל עצמו, את ההפרדה שבין טוב לרע שיש אצלו בחיים, וכך הוא יכול לנוח יותר במשחק של החיים. ואח"כ, אפשר לאגור כוחות, ולהמשיך להשתתף
במשחק החיים. המשחק, שאין לו התחלה ואין לו סוף. ...