... של מורה רוחני, סבלנות בחיים, להתחדש, להנות ללמד, ליהנות להסביר, הסבלנות של אליעד כהן - פרומו הרצאה על סבלנות של מורה רוחני, סבלנות בחיים, להתחדש, ליהנות ללמד, ליהנות להסביר, הסבלנות של אליעד כהן - פרומו ועוד ...

הנאה - למה קשה ליהנות? איך ליהנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך ליהנות מהחיים יותר? מי שיתבונן בעניין יראה, שכל אדם רודף כל הזמן אחרי הנאות. וגם מי שנדמה לו שהוא מתנזר מהעולם והוא מסגף את עצמו, ושאין לו עניין בהנאות, הרי שהוא בסך הכל רודף אחרי הנאות מסוג אחר. אבל כל בני האדם בעולם, הם נהנתנים, וכולם מנסים כל הזמן ליהנות. אא"כ האדם הוא מגיע לשלמות ההנאה, שאז ההנאה רודפת אחריו, והוא כבר לא צריך לרדוף אחריה. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמאוד קשה לאדם למצוא הנאה. כי אם זה היה כ"כ קל, הרי שכולם היו נהנים כל הזמן. וליהנות בחיים צריך לדעת. ולא כל אחד יודע ליהנות. ומי שיודע איך ליהנות מכל דבר, הוא מאושר אמיתי. משום שהוא מפסיק לחפש את האושר. כי האושר הוא ההנאה המתמדת והאין סופית. ומי שיודע ליהנות מכל דבר, הוא מאושר באמת, כי הוא כבר לא רודף אחרי האושר. והשאלה הנשאלת היא, מהו שורש הקושי ליהנות? מדוע קשה כ"כ ליהנות? ולמה לא משנה מה יהיה לאדם, עדיין הוא לא ירגיש שלמות של הנאה? כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר כלשהו. והשאלה היא, מהו שורש עניין החסר והקושי ליהנות? איך להגיע להנאה שלמה? וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרון כלשהו. משום שכל דבר שיש בעולם, הוא לא כל שאר הדברים שהוא לא. דהיינו, כל דבר בעולם הוא רק מה שהוא, והוא תמיד יהיה חסר את כל שאר הדברים שהוא לא. כי הבודהיסט לדוגמא, שהוא מתנתק רגשית מכל דבר, הוא ירגיש את החסר של האהבה. כי הוא קשה לו לאהוב דברים ברמה עוצמתית, משום שאסור לו להקשר רגשית. ומי שהוא הדוניסט ונהנתן, גם הוא ירגיש את החסר של הפרישות. כי הוא י

התחדשות אלוהית, או מוות אנושי - איך להתחדש בכל פעם מחדש? והעניין הוא, כי חווית הזמן, היא המוות האמיתי, המוות של התודעה. כי החוקיות של העולם קיימת כל הזמן, והחוקים לא משתנים לעולם, אלא עולם כמנהגו נוהג. וכאשר האדם חווה את הזמן, דהיינו, שהוא חווה שהרגע הזה, הוא המשך של הרגע הקודם, הוא בעצם סוג של מת. כי הוא לא חווה את ההתחדשות שיש בעולם, בכל רגע מחדש. וכל השיטות ה"רוחניות" בעולם, וגם כל השיטות ה"גשמיות" וה"חומריות", אף אחת מהן לא יכולה לספק לאדם חוויה של התחדשות מתמדת כל הזמן. כי הן יכולות לגרום לאדם לחוות התחדשות, רק עד נקודה מסוימת, אך לא מעבר לכך. כי האדם מוגבל, מצד מהותו. כי יכולת התפישה של האדם מוגבלת. ולמרות שכמות הידע אינה מוגבלת, הרי שמהות הידע היא מוגבלת. והאדם יכול בכל יום לאכול אוכל אחר, אבל מהות חווית האכילה, בסופו של דבר היא אותה חוויה. והאדם לא יכול לחוות התחדשות אין סופית בכל פעם מחדש, כל זמן שיש לו שכל סופי. והשכל של האדם הוא סופי. וכל השיטות בעולם, כולן נכללות במסגרת השכל הסופי, שאינו מכיל את ההפכים של האין סוף. ולכן אין בהן שום התחדשות אמיתית כלל, אלא הן כולן חיסרון אחד גדול. ומי שרוצה לעלות מדרגה לדרגה ולהתחדש כל הזמן מחדש ולחוות בכל רגע ורגע את כל המציאות כולה בצורה חדשה לגמרי, בלי שום מאמץ להתאמץ לחוות את החוויה הזאת, מי שרוצה לזכות לזה, עליו להגיע לשכל של האחדות. שבו כל האדם כולו רואה בעיניו בשלמות, שהכל אחד ממש, ושה"אני" שלו עצמו מתחדש בכל רגע מחדש, ואז ורק אז האדם חווה את כל המציאות כולה, בצורה חדשה לגמרי בכל רגע מחדש. כי בכל רגע ורגע, הכל מתחדש מחדש לגמרי, יש מאין מוחלט. ובנוסף, ההתחדשות היא חדשה, בכל פעם בצורה חדשה. ובכל צורה של התחדשות, יש שכל חדש לגמרי. שבמהותו, הוא תמיד אותו השכל של השלמות, אבל בצורתו, הוא בכל פעם חדש ומחודש. ולזכות לזה, הוא על ידי ... לחשוב, שהרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם, כי הוא שקר וכזב. ועל ידי זה שהאדם שונא את ההרגלים, ומנסה להתחדש בכל רגע ורגע מחדש, אז בסופו של דבר הוא רואה את האמת שהכל אחד באמת, ושהכל מתחדש מחדש. ואז הוא זוכה לראות כיצד נוצר הרצון הראשון והתודעה הראשונה של אלוהים עצמו, וכיצד נוצרה הסיבה הראשונה עצמה. ואז ורק אז הוא יודע ומבין, כיצד הנפרדות מתהווה מתוך האחדות, ואיך נברא העולם של הנפרדות. ואז ורק אז, הוא חווה שהוא עצמו יוצר את עצמו ואת הרצון שלו וכולי. ...

התחדשות פנימית / חוויה - איך לשנות את החוויה של המציאות? איך להתחדש כל הזמן? והדרך של האדם לשנות את חווית המציאות שלו, היא על ידי זה שהוא משנה את הבסיס ואת היסוד, של חווית המציאות שלו. וכל חווית המציאות של האדם, היא נשענת על ההפרדה שהאדם עושה בין היש לבין האין. שזאת החוויה הבסיסית ביותר של האדם, שהוא מפריד בין היש לבין האין. שעל ידי ההפרדה הזאת, האדם חווה את הקיום העצמי של ה"אני" שלו, שהוא נפרד מכל מה שהוא אינו ה"אני" שלו. ומי שרוצה לשנות את חווית המציאות שלו באמת, עליו לשנות את חווית ה"אני" שלו. וזה אפשרי, רק על ידי שינוי חווית היש והאין, שהיא שורש חווית ה"אני" של האדם. (וגם תפישת המציאות כאשליה, גם היא נובעת ... ידי זה שהאדם חוקר את הנושא הזה לעומקו, על ידי זה האדם מגלה שהיש והאין הם אחד ממש, ואז ממילא כל חווית המציאות של האדם משתנה לגמרי מקצה לקצה. ובכלל זה משתנה אצל האדם גם חווית ה"אני" שלו. ועל ידי זה האדם זוכה לחוויית התחדשות מתמדת, שבה הוא רואה (בנפרדות), את היש שמתהווה מהאין בכל ... מבין שהכל אחד ממש. ואח"כ כאשר האדם חוזר לתודעה של נפרדות, אז הוא זוכר שהכל אחד ממש, ואז הוא חווה את התחדשות החיבור של היש והאין, בכל פעם ופעם מחדש. ואז גם האדם חווה את השלמות של האחדות, בכל פעם מחדש. ולכן הנפרדות והרע, היא טובה מאוד, כי היא ריבוי של האחדות. כי באמצעות האין סוף נפרדות שיש, על ידי זה האדם יכול לחוות באין סוף צורות, אין סוף פעמים את חווית השלמות, של הנפרדות, שנכללת באחדות, בכל פעם מחדש. ואעפ"כ מצד אחד, אין שום התחדשות כלל, כי הכל אחד ממש תמיד, ללא שום נפרדות כלל. ואעפ"כ מצד שני, יש התחדשות מתמדת כל הזמן וכולי. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לשנות את החוויה שלו, עליו לאמת אותה. דהיינו, על האדם לנתח תמיד את החוויה שלו, ולהבין ממה בדיוק היא נובעת, ולאמת שאכן היא משקפת את המציאות באמת. כגון לדוגמא שהאדם חווה פחד מאיזה דבר, שעל האדם לאמת ולבדוק, האם באמת הדבר הזה יכול לעשות לי רע באמת? וכאשר האדם נהנה מאיזה דבר, על האדם לאמת את החוויה ולבדוק, האם באמת הדבר הזה עושה לי טוב באמת? ואולי זה דבר אחר שעושה לי טוב? וכיו"ב בכל דבר ועניין. עד שהאדם רואה את השורש של כל החוויות, שהוא ההנחה שאכן האירוע בכלל קורה. ועל האדם לשאול את עצמו, האם ...