כפי שכבר ביארתי, עצה היא חלק מהשכל של זה שנותן אותה. כאשר האדם שומע עצה של מישהו, גם אם הוא לא מקבל אותה, הרי שהוא נחשף לצורת המחשבה של נותן העצה. אז ממי בעצם כדאי לקבל עצות, וממי כדאי שלא לקבל עצות?

תשובה: על האדם להשתדל לקבל עצות, רק מאנשים שהוא היה רוצה להיות כמותם. בכל עצה ועצה שיש בעולם, נמצאים בתוכה השכל וצורת המחשבה של זה שנותן אותה. וכאשר זה שנותן את העצה הוא אדם שמח, המשמעות היא, שהעצה שהוא נותן, נובעת משכל שגורם לאדם להרגיש שמחה. וכאשר זה שנותן את העצה הוא אדם דכאוני, המשמעות היא שהשכל שממנו נובעת העצה, הוביל את האדם לעצבות ולדיכאון.

וכאשר האדם מקבל עצה, מאדם אחר שטוב לו, המשמעות היא שהוא בעצם שומע ומתבונן על חלק מצורת מחשבה, שמובילה את האדם להרגיש טוב. וכאשר האדם מקבל עצה מאדם שמח, העצה הזאת מחברת אותו לצורת המחשבה של האדם השמח, והיא אמורה לגרום גם לזה שמקבל את העצה להיות שמח.

וגם אם העצה היא בתחום כלשהו שלא קשור לשמחה או עצבות, הרי שתמיד יש בעצה חלק כלשהו מצורת המחשבה של זה שנותן את העצה. וכאשר האדם מקבל עצה בתחום כלשהו מאדם שהוא שמח, גם אם העצה הזאת לא קשורה לעניין של שמחה, הרי שהדבר הזה מטמיע אצל זה שמקבל את העצה, את צורת המחשבה הכללית של נותן העצה השמח, שחלק ממנה הוא העצה שהאדם מקבל. ועל ידי זה, האדם עצמו שמקבל את העצה, גם הוא יהיה שמח.

והדבר נכון לגבי כל התחומים. אם אדם מצליח נותן לך עצה לגבי כל נושא, הרי שבעצם בתוך העצה הזאת, יש חלק של שכל שגורם לאדם להצליח. ואם אדם עצלן נותן לך עצה בתחום כלשהו בחיים, הרי שתמיד, בתוך העצה יהיה חלק מצורת המחשבה של האדם שנותן אותה. ולכן, כל עצה שהאדם מקבל מכל אחד בעולם, תמיד יש בה חלק כלשהו מצורת המחשבה של זה שנותן אותה. וממילא היא משפיעה על האדם, לחשוב להיות ולהרגיש כמו זה שנותן אותה.

ונבהיר: כי יש לעשות הפרדה בין מידע לבין עצה. אם אתה שואל אדם שמח מה השעה, והוא אומר לך מה השעה. הרי שהוא בסך הכל העביר לך מידע. ואם אדם שמח נותן לך מידע כלשהו, הרי שהמידע הוא אותו מידע, ולא משנה מי נתן לך אותו. אבל אם אדם שמח נותן לך עצה שנובעת מצורת המחשבה הכללית שלו על החיים, הרי ששם בתוך העצה הזאת, יש חלק משכל כלשהו שגורם לאדם להיות שמח.

וכאשר האדם זקוק למידע מסוים, הרי ששם צריך לנסות לקבל את המידע, מהאדם המקצועי ביותר, שיש לו את המידע המדויק ביותר. אך כאשר האדם מעוניין לקבל עצה, לגבי איך להתנהג באיזה עניין, הרי ששם לא מדובר על מידע שאפשר לאמת אותו, אלא מדובר על הגישה הכללית לחיים של זה שנותן את העצה, שעל פיה הוא נותן את העצה. והחלק הזה הוא זה שמשפיע על האדם.

ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי אפילו כאשר האדם מקבל מידע טכני כלשהו מאדם שמח, הרי שבדרך כלשהי הוא כן מקבל קצת ממצב הרוח של האדם השמח. כי אפילו כאשר אדם שמח אומר לך מה השעה, הרי שבאינטונציה, קצב הדיבור, וטון הדיבור שלו, הרי שיש בהם משהו ממצב הרוח שלו, שעובר אל האדם השומע. אך עיקר הדגש הוא, על עצות שנובעות מצורת המחשבה הכללית של האדם על החיים.

וזה בעצם אומר, כי על האדם להשתדל לקבל עצות, מאנשים שהוא היה רוצה להיות כמותם. והדגש העיקרי החשוב הוא, אנשים שהיית רוצה להרגיש כמותם. כי בסופו של דבר, האדם יכול להיחשב לאדם מצליח מבחינה כלשהי, אך מצב הרוח שלו לא חיובי כ"כ. והדבר החשוב ביותר בסופו של דבר, הוא מה האדם מרגיש בסופו של דבר ברמה הרגשית שלו. ולכן עיקר הדגש שחשוב לשים אליו לב הוא, להשתדל לקבל עצות מאנשים שהיית רוצה להרגיש טוב כמותם.

וכאשר האדם מקבל עצות מאנשים מוצלחים, על ידי זה הוא מטמיע בתוכו את האישיות של האנשים האלו, והוא הופך להיות כמותם באופן אוטומטי. כי כאשר האדם מיישם עצה כלשהי, הרי שהוא בעצם מתחבר דרך העשייה שלו, לצורת המחשבה של זה שנתן לו את העצה. וכאשר האדם עצמו, מתחיל לחשוב כמו זה שנתן לו את העצה, על ידי זה הוא מתחיל להסתכל על החיים כמוהו, ומתחיל להצליח כמוהו ולהרגיש טוב כמוהו וכולי.

והאידיאל הוא, שעל האדם להשתדל לקבל עצות מאנשים מאושרים. משום, שבסופו של דבר, מה שהאדם באמת מחפש, זה את האושר. ומי שבאמת מצא את האושר, הרי שכל העצות שהוא נותן לך, גם אם הן לא קשורות לאושר, הרי שיש בהן חלק מצורת המחשבה של אותו האדם המאושר. וזה כמובן יכול לעזור גם לך להגיע אל האושר...