ובו יתבאר, העניין של אמונה עצמית. ויתבאר, מהי אמונה עצמית? האם אמונה עצמית, היא טובה או רעה? ואיך לפתח אמונה עצמית אמיתית? ועוד.

ואמונה עצמית פירושה, שהאדם מאמין ביכולת שלו, להצליח להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, איך לפתח אמונה עצמית? וכפי שכבר ביארתי, יותר טוב לדעת, מאשר להאמין. במקום להאמין במשהו, תבדוק ותאמת אותו, ואז לא תצטרך להאמין בו, מאחר שאתה כבר יודע אותו. ולכן, מצד האמת, האדם לא צריך להאמין בעצמו, אך הוא כן צריך לדעת, מה הכוח האמיתי שלו ומה היכולות האמיתיות שיש לו, בהתאם למצב ולאפשרויות שלו.

זאת לא חוכמה, להאמין בעצמך שיש לך כוח כלשהו, כאשר באמת אין לך אותו, ואז לעשות טעות כלשהי, ולהתאכזב. אך זאת כן חוכמה, להכיר באמת את היכולות האישיות שלך, ואת האפשרויות שלך להשיג את המטרות שלך. ולפעול בדיוק, לפי היכולות שלך. לא פחות, ולא יותר מהן.

כפי שכבר ביארתי, בדברים החשובים באמת, רצוי לאדם להפוך את האמונות שלו, לידיעה ולאמת. רצוי לאדם לקחת את האמונות שלו שמשפיעות על חייו, ולבדוק, שהן אכן האמת. ומאחר שהידע של האדם על עצמו, הוא חשוב ביותר, לכן, רצוי מאוד, שהאדם יאמת את כל האמונות שלו על עצמו. ואז הוא לא יצטרך יותר להאמין בעצמו, מאחר שהוא כבר יודע במדויק, את היכולות שלו. וטוב יותר לאדם, שידע את כוחו האמיתי כפי מה שהוא באמת, ושיפעל בדיוק לפי כוחו ולא יותר או פחות ממנו, מאשר שיאמין בעצמו יותר מידי או פחות מידי, ושיעשה טעויות שונות.

ואיך יכול האדם לדעת את האמת, על היכולות האישיות של עצמו? תשובה: על ידי התבוננות. אין טריק אחר. כדי לדעת, צריך להתבונן. על האדם לבדוק טוב יותר עם עצמו, מה באמת חשוב לו להשיג. ולאחר מכן לבדוק, האם ואיך בדיוק הוא יכול להשיג את המטרות שלו.

על האדם לנסות להבין טוב יותר, את האמת על עצמו. מה באמת, הוא כן יכול לעשות, ומה באמת, הוא לא יכול לעשות. כאשר האדם יודע את האמת על עצמו, אז הוא לא צריך להאמין בעצמו ואולי לטעות. אלא הוא פשוט יודע את האמת על עצמו, וממילא הוא פועל תמיד לפי כוחו.

ואם האדם לא בטוח האם יש לו יכולת כלשהי או לא. האם במקרה כזה, עליו להאמין בעצמו שיש לו את היכולת הזו? תשובה: האדם צריך להיות מציאותי. ואם הוא לא יודע בוודאות, האם יש לו יכולת כלשהי, אז פשוט עליו להניח, שאולי יש לו את היכולת הזו ואולי לא. ולכן, לבדוק את העניין, בדיוק כפי שבודקים כל עניין אחר...