... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא כ"כ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפ"כ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם ... כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר ... אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת. ...

... מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים ש"ישנם", יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה "דכגעגכ" שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה "שולחן" שיש לה משמעות. והמשמעות של המילה שולחן, נמצאת מחוץ לשולחן. כי המילה ...

... את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות שאלה: האם יש הבדל בין להכיל ... בלתי מוגדר. אי אפשר להגיד ובסוף תשמח, ומה עם העצב? האם הוא לא טוב? אתה צריך להיות מחוץ לכל ההגדרות. וגם זה, מה זה מחוץ לכל ההגדרות, האם זה להכיל או לא להכיל? אתה צריך בו זמנית להכיל וגם לא ...

... ופחדים מוגדרים - הגדרות מפחידות ומחרידות - הגדרה = פחד + חרדה ובו יתבאר, הקשר שיש, בין הגדרות באשר הן, לבין פחדים וחרדות. והעניין הוא, כי בכל מקום שיש הגדרה, יש פחד וחרדה. וככל שיש יותר הגדרות, כך יש יותר פחדים ויותר חרדות. והכוונה היא, שככל שהרצון של האדם יותר מוגדר, דהיינו, ככל שהאדם מגדיר טוב יותר מה הוא רוצה, וככל שהאדם יודע בצורה ... של המציאות, היא אין סופית. ובכל רגע ורגע, האדם חווה אפשרות אחרת של המציאות, מתוך אין סוף אפשרויות אפשריות של המציאות. והסיכוי שהאדם ירגיש רע, הוא כפי רמת ההגדרה של האדם, את מה שהוא בדיוק רוצה. כי יש אין סוף אפשרויות כיצד תהיה המציאות. ויש אין סוף אפשרויות, מה האדם יכול לרצות שיקרה. וככל שהאדם מגדיר טוב יותר, ... במשך היום. ואם האדם לא יגדיר לעצמו מה בדיוק הוא רוצה לעשות במשך היום, זה מקטין את הסיכוי לכך שהאדם יעשה בדיוק את מה שהוא רוצה במשך היום. ומי שיתבונן יראה, כי בלי הגדרות, אי אפשר להתנהל בעולם. וכדי להתנהל בעולם, לשם כך האדם צריך להגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ומה מותר ומה אסור לעשות, ומה טוב ומה רע עבורו. וכיו"ב הגדרות שונות. ואם האדם לא יגדיר לעצמו מה טוב ומה רע עבורו, הרי שיכולים לקרות לאדם המון דברים רעים, בלי שהוא ישים לכך לב. כי רק כאשר האדם מבין בדיוק, מה טוב ומה רע עבורו, רק אז האדם יכול להתרחק כמה שיותר מהרע, ולהתקרב כמה שיותר אל הטוב. וזה כמובן נכון באופן חלקי בלבד. כי זה נכון, שבלי הגדרת טוב ורע, יכולים לקרות לאדם דברים רעים ולא טובים. אבל, זה נכון רק באופן חלקי. כי אם האדם לא יגדיר בכלל ולגמרי, שום הגדרת טוב ורע, הרי שאז, לא יוכלו לקרות לאדם, לא דברים רעים, ולא דברים טובים. כי אם באמת התודעה של האדם, תהיה נקייה לגמרי, מההבדלה שבין טוב לבין רע, הרי שאז ... קצת מה הוא עושה במשך היום, אז אם האדם לא יגדיר לעצמו מה הוא רוצה לעשות במשך היום, אז זה מרחיק את האדם מלעשות משהו מוגדר במשך היום. ובכל מקרה, כאשר אין לאדם שום הגדרה בכלל, ממילא הוא מחוץ למשחק של הטוב והרע. וכאשר יש אצל האדם הגדרות כלשהן, אז הוא בתוך המשחק של הטוב והרע. ובכל מקרה, איך שלא נסתכל על זה, ככל שהרצון של האדם מוגדר יותר, כך גדל הסיכוי שהמציאות תהיה שונה ממה שהוא ... של האדם לא גדל. והפחד של האדם גדל, כאשר האדם פתאום מבין, שככל שהרצונות שלו יותר מוגדרים, כך גדל הסיכוי שהמציאות לא תהיה כרצונו. ואלו הם חוקי המשחק, שככל שיש יותר הגדרות של טוב ורע, וככל שהטוב של האדם יותר מוגדר, דהיינו, ככל שהאדם מגדיר טוב יותר מה טוב עבורו, כך גדל הסיכוי שיקרה לאדם דבר רע נגד רצונו. וממילא גם גדל ... את הפחד ואת החרדה שלו, מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו, ושהוא יתאכזב. וכאשר אין ציפייה, אין אכזבה וגם אין סיפוק. וכאשר אין טוב ורע, אין עצב ואין שמחה. וככל שיש יותר הגדרה של טוב ורע, כך יש יותר שמחה כאשר הרצון מתמלא, וגם יותר עצב כאשר הרצון לא מתמלא. ואין הכוונה לומר לאדם, שלא יגדיר מה הוא רוצה. אבל הכוונה היא כן לגרום לאדם, להבין את המשמעות של הגדרת הרצון שלו. שהאדם בהחלט כן יכול להיכנס למגרש המשחקים של הטוב והרע, ולשמוח ולהיות עצוב מכך שהרצון שלו מתמלא או שלא. אבל על האדם להבין את חוקי המשחק, ...

... אישי, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש נפשי, חופש רוחני, הצבת גבולות, לצאת לחופש, חופש ... וכדי לצאת לחופש פנימי, מכל הלחצים שיש לו בחיים? ויתבאר, כיצד האדם לוקח לעצמו את החופש, ומכניס את עצמו לבית כלא, מרצונו החופשי? ויתבאר גם העניין של הגדרת הגדרות ושל להציב גבולות. ויתבאר, כיצד הצבת גבולות, משפיעה על ... דבר כלשהו לבין דבר אחר, הרי שלא ניתן להגדיר את הדברים. וכאשר רוצים להגדיר משהו, צריך שהוא יהיה שונה ושיהיו בו הבדלים ושינויים, משאר הדברים שסביבו. וההגדרה, היא לוקחת את החופש של הדבר. כי כאשר הדבר אינו מוגדר, כגון לדוגמא, כאשר ... לעצמו מה בדיוק הוא רוצה לפרטי פרטים, אז ככל שהאדם יותר ממוקד ויותר יודע בדיוק מה הוא רוצה, כך בעצם הוא מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא לא יהיה מרוצה. כי ההגדרה של האדם, שהוא מגדיר שהוא רוצה שיהיה כך ולא אחרת, זה בעצם מגביל את האדם, ומכניס אותו לתוך בית כלא. כי ההגדרה של דבר, היא הגדר והגבול שיש, בין הדבר המוגדר, לבין כל שאר הדברים. וההגדרה של דבר, לוקחת את החופש שלו, ולא מאפשרת לו להתאחד עם כל שאר הדברים. וברגע שדבר מוגדר בצורה כלשהי, הרי שממילא יש לו גם יתרונות כלשהם וגם חסרונות כלשהם, ביחס לכל שאר הדברים. וההגדרה, היא הגדר והגבול ובית הכלא, של הדבר המוגדר. כי ההגדרה, היא ההיפוך של החופש וההרמוניה של האדם. וברגע שהאדם מגדיר איזה דבר, ... וככל שהאדם יותר מגדיר, שמציאות טובה, היא כאשר יש דבר יותר מוגדר בצורה יותר ספציפית, כך ממילא הוא מכניס את עצמו לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס מקום וזמן. והאדם שאינו מגדיר שום דבר, הוא לא "מפריע" למציאות, והיא לא "מפריעה" לו. אלא הם בהרמוניה ביחד. אבל ברגע שהאדם מתחיל להגדיר הגדרות, אז הוא מתחיל לסבך את עצמו, בכך שיפרצו לו את ההגדרות ואת החומות שהוא מציב סביבו. וככל שהאדם מגדיר יותר הגדרות, וככל שהאדם מתכנן יותר תכנונים, כך בעצם הוא גורם, לכך שהסיכוי גדל, שהוא יתאכזב וירגיש רע. כי ההגדרה, היא מגדירה ומגבילה את האדם שנאחז בה. ומי שרוצה לצאת לחופשי, עליו להפסיק להגדיר הגדרות / להגדיר פחות הגדרות. וככל שהאדם מגדיר לעצמו פחות הגדרות ופחות העדפות אישיות מוגדרות, כך בעצם הוא מאפשר לעצמו להרגיש טוב תמיד בכל מצב, בלי תנאים כלשהם. וככל שיש פחות הגדרות, כך יש יותר חופש רגשי וחופש נפשי, לאדם שאינו מוגבל בהגדרה כלשהי. ונחדד: כאשר האדם לא מגדיר בכלל שום הגדרה שהיא, אז גם, הוא כבר לא מרגיש טוב. ולא שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש ... חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, לשם כך הוא כן צריך להגדיר הגדרה כלשהי, והוא כן צריך שיהיה לו רצון מוגדר כלשהו. כי כאשר האדם עיוור, הוא ... כן מגדיר מה בדיוק הוא רוצה לאכול, הוא ייהנה יותר מכך שהוא יאכל את האוכל המוגדר שהוא רוצה לאכול, יותר מאשר מי שלא הגדיר מה הוא רוצה לאכול. כי כאשר יש הגדרת רצון, אז יש גם מילוי רצון, שממנו האדם מפיק הנאה מוגדרת, שהיא שונה מהנאה לא מוגדרת, של הרמוניה עם המציאות. ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי, הוא יאבד את הזהות העצמית שלו, והוא יהיה ממש כמו כלום וכמו אוויר, ... דבר בכלל, הוא לא אכפת לו כלל, מכך שהוא לא יודע מה שהוא רוצה. ועוד נחדד: שיש עוד חופש רוחני וחופש נפשי עמוק עוד יותר. והוא החופש של האדם, להגדיר לעצמו הגדרות ולהמשיך להרגיש חופש אישי. דהיינו, שלא כל אחד, מרגיש חופשי להגדיר לעצמו הגדרות. כי ההגדרות והמטרות והרצונות של האדם בחיים, הם מגבילים את הטוב של האדם בחיים כנ"ל. ... או אחר, ועדיין להישאר חופשי ברמה הרגשית, להמשיך להרגיש שהוא מלך. והרעיון הוא, שככל שיש לאדם יותר חופש פנימי, כך הוא יותר חופשי להציב גבולות ולהגדיר הגדרות של טוב ורע בחיים שלו. והצבת גבולות, היא לוקחת לאדם את החופש האישי שלו. אבל מי שמרגיש חופשי באמת, הוא גם מרגיש חופשי, כן להציב גבולות לעצמו, והוא עדיין ממשיך להרגיש חופשי, גם בתוך הצבת גבולות כאלו ואחרים. ומי שרוצה לפרק את הגדרות ואת ה

... גבולות, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש אישי, מסגרות בחיים, שחרור רגשי, חופש פנימי ובו יתבאר היבט נוסף של עניין הצבת גבולות והגדרת הגדרות. וכפי שכבר ביארתי, ההגדרות שהאדם מגדיר, הן בעצם חומות, גדרות וגבולות שמפרידות, בין האדם לבין החופש שלו. כי כאשר האדם לא מגדיר שום דבר, אז ממילא הכל מושלם בעיני האדם, באותה המידה ממש. אבל כאשר האדם כן מגדיר איזה דבר, אז ממילא, כבר דבר אחד יותר טוב מאשר דבר אחר, ואז האדם משועבד להגדרה שלו. כגון לדוגמא, אדם שמגדיר שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, שבכך בעצם הוא שולל לעצמו את החופש שלו, להרגיש טוב בכל מצב. כי כאשר האדם לא מגדיר איך הוא רוצה שהמציאות תהיה, אז כל מציאות מתאימה לו באותה המידה ממש. וברגע שיש הגדרה, הרי שהאדם לוקח בכך את החופש שלו, להרגיש הרמוניה עם המציאות בכל מצב. וכבר ביארתי גם, שאם לא תהיה לאדם שום הגדרה, אז אומנם הוא לא ירגיש שום רע, אבל הוא גם לא ירגיש שום טוב. כי בלי שום רע, גם אין שום טוב. וההגדרה, היא זו שמאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע, לפי העניין. ומי שמתבונן בעניין הזה לעומקו, לפעמים הדבר הזה גורם לו, לרצות לא להגדיר יותר שום דבר בחיים שלו. או לרצות להגדיר כמה שפחות דברים בחיים שלו. כי האדם מבין, שככל שהוא יותר מגדיר הגדרות בחיים שלו, כך בעצם החיים שלו פחות זורמים, וכך הוא נמצא במאבק יותר גדול עם המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת. וההבנה הזאת, לפעמים גורמת לאדם ליפול ... זה נראה מבורך, שהאדם לא יגדיר לעצמו יותר מידי דברים, וכך הוא יוכל להיות בזרימה עם המציאות. אבל מצד שני, החיסרון בכך הוא, שהאדם בעצם שוב פעם מגדיר הגדרה חדשה, שהיא שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות. וגם לרצות לא להגדיר הגדרות, גם זו בעצם הגדרה. כי לפעמים המציאות היא, שהאדם מגדיר הגדרות, ולפעמים המציאות היא שהאדם לא מגדיר הגדרות. ובדיוק כמו שהאדם יכול להגדיר הגדרות, בדיוק באותה המידה הוא יכול לא להגדיר הגדרות. וזה לא מחוייב המציאות שהאדם לא יגדיר או כן יגדיר הגדרות. אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהאדם יגדיר או לא יגדיר הגדרות. וברגע שהאדם מגדיר לעצמו, שהוא רוצה לא להגדיר הגדרות, ושהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, הרי שבעצם בכך, האדם הגדיר לעצמו שוב פעם, עוד הגדרה חדשה. ואז ממילא, האדם מכניס את עצמו לקונפליקט חדש. כי מי שמגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז הוא ירגיש רע, כאשר הוא יגדיר הגדרות. אבל מצד שני, מי שלא יגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז ממילא גם הוא יגדיר הגדרות, ואז ההגדרות יגרמו לו להרגיש רע. והשאלה היא, איך יוצאים מהפרדוקס הזה? והתשובה לכך היא, שהדבר הטוב ביותר הוא, שהאדם לא יגדיר לעצמו, האם הוא רוצה או לא רוצה להגדיר. אלא שהאדם יזרום עם המציאות בלי שום הגדרות, של: האם הוא מגדיר, או לא מגדיר הגדרות. ואז ממילא האדם ירגיש טוב, גם אם הוא יגדיר הגדרות, וגם אם הוא לא יגדיר הגדרות. אלא, שגם להיצמד לרעיון הזה, גם זו