שנאה. מהי מהותה של השנאה? ואיך אפשר להפוך אותה לאהבה?

שנאה = תחושת כעס מאוד חזקה של האדם על דבר כלשהו.

מהותה של השנאה היא חוסר ידיעה.

כעס נוצר מחוסר ידיעה.

כאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא אינו מבין מדוע זה קרה = כעס.

אינו מבין מדוע זה קרה = אינו מסכים עם מה שקרה = אינו מבין מדוע בכלל הסיבה עצמה שבגללה זה קרה, הייתה חייבת לקרות = כעס.

ז"א גם אם האדם מבין את הסיבה שבגללה אירע האירוע, אם הוא לא מבין מדוע הסיבה עצמה הייתה הכרחית באמת ומדוע אין אלטרנטיבה אחרת טובה יותר = כעס.

כעס = חוסר הבנה של האדם את הסיבה הטובה באמת שבגללה הדבר קרה.

כאשר הכעס מתחזק, נוצרת שנאה ואכזריות.

מסקנה:

שנאה = חוסר ידיעה / חוסר הבנה של האדם את הצד השני = המון כעס = שנאה.

שנאה = עצבות פנימית של האדם השונא.

שנאה = תחושה של חוסר שלמות שישנה אצל האדם שמרגיש את השנאה.

כאשר האדם מרגיש תחושה של שלמות = אינו מרגיש חסר של דבר = אין שנאה כי הכל טוב.

השנאה מענישה את האדם עצמו.

השנאה פוגעת באדם עצמו וגורמת לו לא להרגיש טוב ולא ליהנות מהמציאות הטובה שקיימת.

השנאה מסתירה לאדם את האפשרות לשמוח וליהנות מהטוב האמיתי שיש בכל רגע.

איך גורמים לשנאה להיעלם?

תשובה: על ידי התבוננות על התכלית.

על האדם לחפש ולהבין תמיד את התכלית שלשמה הוא עושה את מעשיו.

על האדם להתבונן על התכלית של השנאה. ולנסות להבין מה בעצם גורם לו לשנוא.

מהי תכלית השנאה?

תשובה: היא גורמת לאדם להרגיש טוב בצורה כלשהי.

איך?

כאשר לדוגמא פגעו באדם והאדם מרגיש שנעשה לו עוול. השנאה של האדם כלפי זה שעשה לו את העוול, היא האפשרות של האדם הפגוע כאילו לנקום בזה שפגע בו לפי הבנתו.

השנאה מייצגת אצל האדם את עשיית הצדק.

האדם מרגיש שאמיתי יותר ונכון יותר שלא לאהוב אלא לשנוא דבר כלשהו.

לשנאה יש את ההיגיון שלה.

אלא מה?

שזה רק חלק מהאמת ולא כל האמת.

האמת היא שבכל רגע של המציאות יש טוב אמיתי באמת.

האמת היא שכאשר האדם מחפש את האמת ומוצא את הטוב האמיתי הזה, באותו הרגע הוא מבין שאין בכלל צורך בשנאה.

השנאה היא תוצאה של כעס.

הכעס הוא תוצאה של חוסר הבנה של האדם את המציאות.

על האדם לשבת עם עצמו ולחקור עד הסוף מדוע בעצם קרה מה שקרה שגרם לו לשנאה.

על האדם לנסות להבין את הסיבות של הסיבות.

מדוע אותו אדם בחר דווקא להתנהג כך ולא אחרת?

מהי הסיבה של הסיבה...