ועכשיו ע"פ הנ"ל ניתן נקודות למחשבה לגבי מספר נושאים:
*
יש / אין אלוהים.
שני המשפטים נכונים באותה המידה.
יש אלוהים = יש מציאות שמהווה את הכל.
אין אלוהים = אין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל זו מהות אחת.
*
יש / אין נשמה.
יש נשמה = המהות של המציאות מהווה את כל מה שנדמה כחומר.
אין נשמה = הנשמה לא נפרדת מהחומר, היא מהווה את החומר עצמו.
*
בחירה חופשית. הכל צפוי והרשות נתונה. ידיעה ובחירה.
כפי שכבר ביארתי כאן, המציאות היא הגורם היחיד שבאמת בוחר מה לעשות. האדם שבתוך המציאות רק נדמה לו שהוא בוחר מה לעשות. אך כאשר האדם מבטל את הישות שלו לחלוטין למציאות, דהיינו, רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, הוא מקבל בחירה חופשית כמו של המציאות.
*
חיים / מוות.
חיים אמתיים וחיים נצחיים יש רק למהות של המציאות. כל השאר הן רק תופעות חולפות.
האדם עצמו מפחד למות, רק משום שהוא חושב שהוא זה הגוף / התודעה העצמית שלו ואינו מבין כי אין לו ישות עצמית נפרדת מהמציאות.
מצד האמת, גם אם התודעה של האדם תעלם לגמרי, הרי שהוא יחזור להיות מה שהוא היה קודם לכן, דהיינו, אלוהים. בדיוק כמו אדם שמתעורר מחלום, שהוא עדיין נשאר חי...
*
אדם שיש לו שכל קטן ואינו מבין כי מרחב המקום כולו, הוא רק נקודה קטנה בתוך המציאות כולה, אדם כזה דומה לתינוק שנמצא בבטן אימו שחושב שכל המציאות כולה היא בטן אימו... הוא מעולם לא ראה את העולם שבחוץ... כך שנדמה לו שמי שמספר לו שיש עולם בחוץ שהוא בכלל משוגע. אך כמובן שלא כן הוא הדבר, אלא שלתינוק יש שכל מצומצם...
אדם שחושב שהמציאות מסתיימת בחוקי הלוגיקה המצומצמים של האדם, דומה גם הוא לנ"ל שאינו רואה את התמונה כולה.
*
כאשר האדם מתבונן בנ"ל ומבין את העניין לעומק, הוא מבין שבעצם כל מה שקורה לו, זה בכלל רצון עצמי שלו. לדוגמא: גם כאשר קורה לאדם משהו נגד רצונו, זה בכלל הוא עצמו שרוצה שזה יקרה לו נגד רצונו.
הסבר: מצד האמת אין הבדל בין אלוהים לבין האדם, זאת הכל ישות אחת. כאשר קורה לאדם משהו, כאשר בכלל קורה משהו בעולם, כאשר האדם עצמו קיים, זה בכלל רצון עצמי של האדם. כל דבר שקורה בעולם, זה רצון עצמי של כל מה שקיים בעולם.
הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום של עצמו, שכל מה שקורה בחלום, הוא רצון עצמי שלו. גם כאשר קורה לו בחלום נגד רצונו, זה בכלל רצון עצמי שלו... עצם זה שהחלום קיים, זה רצון עצמי של האדם עצמו. כמובן שזה רצון עצמי גם של כל מה שקיים בחלום, כי המהות של כל מה שקיים, היא מהותו של החולם ממש.
כאשר האדם רואה משהו, חושב על משהו, הוא בעצם חושב על עצמו ממש. כי מצד האמת, כל מה שקיים זאת ישות אחת. בדיוק כמו אדם שחלום, שכל מה שהוא רואה, הוא בעצם רואה את המהות של עצמו ממש.
כך שכאשר האדם מבין את זה, הוא מבין שבעצם אין שום רע בעולם, רק כולו טוב וכולו אחד. כי כל מה שקורה בעולם זה בכלל רצון עצמי של האדם שזה יקרה...
*
הדבר דומה גם לאדם שנמצא באמצע חלום, שלא ממש מוכן לקבל את זה שיש עולם שלם וגדול פי אין סוף מחוץ לחלום שבו הוא נמצא שתופס רק נקודה קטנה בתוך העולם שבחוץ...
איך אדם יכול לדעת שהוא באמצע חלום?
תשובה: על ידי זה שהוא רואה דברים שאינם הגיוניים בחלום. כאשר האדם רואה שמשהו לא הגיוני ולא מסתדר לו, על ידי זה האדם מבין שהוא באמצע חלום.
מי שיתבונן בעניין יגלה, כי גם בעולם הזה יש המון דברים לא הגיוניים. כל חוקי הלוגיקה לא הגיוניים. זה שיש הפכים בעולם זה לא הגיוני. זה לא הגיוני שממהות אחת יהיו דברים שונים. זה לא הגיוני שמציאות אחת תהווה מקומות שנראים שונים, צורות שנראות שונות.
זה שנדמה לאדם שיש רע בעולם, גם זה לא הגיוני. שום דבר ממה שמתרחש כאן בתוך הזמן והמקום הוא אינו הגיוני. משום שאכן הזמן והמקום הם מעין חלום של המציאות / של מי שהאדם עצמו באמת.
הסיבה שיש דברים שנראים לא הגיוניים בתוך העולם, הם רק משום שהעולם הוא צמצום של ישות אחת לחלקים שונים שנראים שונים זה מזה. זו הסיבה שיש בעולם דברים שנראים שונים זה מזה.
ז"א גם זה שיש בעולם דברים שנראים שונים זה מזה, גם זה לא ממש הגיוני למי שמנסה להבין כיצד יתכן שמהות אחת תהווה דברים שונים מאותה המהות. זה שיש דעות הפוכות בעולם, גם זה לא הגיוני וכולי כנ"ל.
וכמובן שכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, אז הוא מבין שבעצם הכל דווקא כן הגיוני, כי כל דעה בכלל לא שוללת את הצד השני, אלא היא מבטאת רק חלק ממנו. כל מקום אינו שונה ממקום אחר, אלא רק מבטא גוון מסוים של המהות האחת שיש מחוץ למקום.
*
כמו כן, על האדם לשים לב לכך שכל השאלות כולן שיש לאדם, כולן שורשן בכך שהוא אינו מבין שהכל זו מהות אחת ושאין שום 2 דברים ששונים זה מזה במהותם.
כל השאלות כולן באשר הן, כולן נעלמות כאשר האדם מבין שהכל זאת בכלל מהות אחת וישות אחת. האדם עצמו הוא ישות אחת עם...
050-3331-331