טיעון:

אין אפשרות שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ללא נקודת התחלה.

מדוע?

נניח שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. קיימות רק 2 אפשרויות:

1 - הסיבה / תוצאה הן בצורת קו ישר ואין סופי ללא התחלה וללא סוף.

2 - הסיבה / תוצאה הן בצורת עיגול שנעים בו בצורה אין סופית ובכל פעם אנחנו חוזרים על עצמנו.

ונשאל: מי יצר את הרצף הישר / עגול של הסיבה תוצאה? דהיינו, מי מכריח את הרצף של הסיבה תוצאה הזה להתקיים?

ונשיב: אלוהים, שהוא חיצוני לעיגול / קו ישר של הסיבה / תוצאה.

סוף טיעון.

הפרכה:

הפעם לא נפריך את ההוכחה, כי כבר עשינו זאת בצורות שונות במאמרים השונים שכאן, אך הפעם רק נראה כיצד הוספתו של אלוהים למשחק לא פתרה שום שאלה בשום צורה.

ונסביר:

נניח באמת שקיים רצף אין סופי בצורה כלשהי של סיבה / תוצאה, ונניח באמת שאלוהים אחראי לרצף הזה.

מה בעצם עשינו כאן?

לקחנו תהליך אין סופי של סיבה / תוצאה, הפכנו אותו לאירוע בודד / נקודה אחת, ונתנו סיבה חיצונית לתהליך כולו שהיא אלוהים.

אך בכך כמובן שלא עשינו שום דבר, כי בעצם יצרנו תהליך אחר של סיבה ותוצאה, דהיינו, אלוהים שהוא סיבתו של התהליך האין סופי!

ז"א גם עכשיו כאשר הוספנו את אלוהים, עדיין אנחנו בתוך תהליך של סיבה ותוצאה, וגם על אלוהים נוכל לשאול: מהי הסיבה של אלוהים.

וגם כאן נכנס לרצף אין סופי בצורת קו ישר או מעגל של הסיבות של אלוהים לבריאת העולם.

ואז אולי ניצור אלוהים חדש ועיגולים נוספים וקוים ישרים נוספים...

בקיצור, אלוהים לא פתר שום דבר.

אז איך נסביר את הסיבה שיוצרת את הרצף האין סופי של הסיבה / תוצאה?

נשיב: בדיוק באותה הצורה שנסביר (או שלא) את הסיבה שבגללה אלוהים רצה לברוא את העולם...

דרך אגב:

הדבר דומה לחלוטין לרעיון שכבר הוסבר בהרחבה, כי לומר שאלוהים ברא את מימד הזמן, פירושו להכניס את מימד הזמן לתוך מימד זמן אחר וזה כמובן חסר משמעות.

הדבר היחיד שאפשר לומר על אלוהים, הוא שהוא איננו, וגם זה יותר מידי (כי גם זו הגדרה שאינה אין סופית = גם "אין סוף" הוא מוגבל בכך שהוא אינו סופי. ראה כאן) !

מעבר לכך, כל דבר אחר שנאמר עליו, הרי שהוא הופך להיות ישות ממשית שגם עליה חלות כל השאלות שיש על העולם...