שמחה - מהי מהותה של שמחה? מהו שורש השמחה? איך לשמוח בצורה עוצמתית יותר? שמחה. מהי מהותה? מהו שורש השמחה? איך ליצור רגש של שמחה חזק יותר? שמחה = תחושה טובה אישית וסובייקטיבית שיש לאדם כלפי אירוע כלשהו במציאות. תחושת השמחה, היא תחושה של אהבה ביחס למציאות. שמחה = תחושת אחדות עם המציאות. כאשר הרצון של האדם מתאחד עם המצב של המציאות = אחדות = שמחה. כדי ליצור שמחה חזקה, על האדם לחקור ולמצוא את שורש השמחה. פירוש: על האדם לחקור תמיד, מה בדיוק גרם לו לרגש של השמחה. על האדם להסתכל פנימה על המהות של הדבר שיצרה את השמחה. על האדם להתבונן על מה שמתרחש בתוך המחשבות שלו כאשר הוא שמח. על האדם להסתכל פנימה על המצב של הרצון שלו כאשר הוא שמח. על האדם לאתר את השורש של השמחה. על האדם למצוא את המכנה המשותף האמיתי שגורם לכך שהוא שמח. כאשר האדם מבין את השורש של השמחה, הדבר הזה מאפשר לו להתמקד בשורש של השמחה וליצור יותר שמחה. לדוגמא: אדם נמצא באירוע כלשהו ומרגיש שמחה. אדם שאינו מתבונן לעומק, יכול בטעות לחשוב כי האירוע עצמו יצר אצלו את השמחה. מה יקרה לאדם כזה? הוא ינסה לשחזר את האירוע שוב פעם ושוב פעם כדי להרגיש שוב פעם את אותה השמחה. מה הבעיה בזה? החיסרון של הנ"ל, היא מאמץ גדול לשחזר את האירוע + תלות רגשית באירוע כלשהו. בנוסף, בפועל זה לא באמת יעבוד לו. אחרי זמן כלשהו, האירוע שיצר את תחושת ההנאה בפעם ... אובססיה וכיו"ב. מה כן צריך לעשות כדי לשמר + להגדיל את רמת ההנאה? תשובה: צריך להתבונן לעומק הפנימי של האדם בעת האירוע המשמח. על האדם לחקור מהיכן בדיוק הגיעה השמחה? מה באירוע קרה שיצר את השמחה? מדוע השמחה הייתה דווקא ברמה הספציפית? אנשים שונים שנמצאים באותו אירוע, חווים אותו מבחינה רגשית בצורה שונה. מדוע? בנוסף, מדוע בפעמים הבאות של אותו האירוע, רמת ההנאה יורדת? על האדם להתבונן בכל הנ"ל, ולגלות בסופו של דבר, כי ההנאה והשמחה נוצרות מתחושת האחדות של האדם עם המציאות. כאשר האדם מבין את זה, ממילא החל מאותו הרגע הוא מקבל פטור מלרדוף אחרי המעטפת החיצונית של החיים. החל מאותו הרגע, האדם מתחיל לחפש את ...

שמחה, להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון, עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחה ובו יתבאר עניין השמחה של האדם בחיים. ויתבאר, במה תלויה השמחה של האדם בחיים? ומה גורם לאדם להיות שמח? ואיך האדם יכול לגרום לעצמו להיות שמח? והאם אפשר להיות רק בשמחה? ולמה לפעמים האדם נכנס לדיכאון? וממה נובעת תחושת עצבות ותחושת ייאוש מהחיים? ולמה יש לאדם חרדות וחוסר שמחה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כולם מנסים להיות שמחים כמה שיותר. ולאו דווקא שמחים ומחייכים, אלא כולם מנסים להרגיש כמה שיותר טוב, ולהתקרב כמה שיותר אל תחושה של שמחה, ולהתרחק כמה שיותר מתחושה של עצב ודיכאון. כי כאשר האדם מרגיש שמח, אז הוא מרגיש טוב משמחת החיים שלו. וכאשר האדם עצוב ובדיכאון, אז הוא מרגיש רע. והאדם מנסה כמובן להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה כל הזמן לעשות כמה שיותר דברים שמשמחים אותו, כדי להיות שמח וכולי. ומי שעוד יתבונן יראה, כי השמחה של האדם, כל הזמן חומקת ממנו. וגם אחרי שהאדם עושה המון מאמצים כדי להיות מאושר ושמח, וגם אחרי שהאדם כבר מצליח להיות שמח ומאושר, עדיין תמיד בדרך כלשהי, השמחה חומקת מהאדם, והאדם תמיד מסיבה כלשהי, מפסיק להרגיש שמחה ואושר. ובמקום אושר ושמחה, תמיד מופיעות פתאום מחשבות כלשהן של חוסר שביעות רצון מהמציאות כפי מה שהיא. שאם הן מתגברות, אז נוצרת גם תחושה של דיכאון ושל יאוש / מועקה / חרדות וכולי. והשאלה הנשאלת היא, במה באמת תלויה שמחת החיים של האדם? ומה באמת האדם צריך לעשות, כדי להיות שמח, וכמה שיותר שמח? וגם אם לא להיות שמח, אז לכל הפחות, כמה שיותר להיות שבע רצון מהמציאות, וכמה שפחות לחוות עצבות ותסכול מהמציאות? ומהי החוקיות של השמחה והעצב של האדם? והתשובה לשאלה הזאת היא, שמי שרוצה להיות שמח, עליו להתמקד קודם כל, בלהבין את המנגנון הרגשי הפנימי שלו. דהיינו, במקום לרדוף כל הזמן אחרי דברים שאולי יעשו אותך שמח באופן רגעי, במקום זה תנסה בכלל להבין, את המנגנון, שאחראי על ה

שמחה - איך להגיע לשמחה אמיתית? כי כל השמחות שיש בעולם, יש בהן חיסרון. והשמחה, היא לעולם לא שלמה. כי השמחה, היא תמיד מוגבלת לצורה כלשהי. שהאדם שמח, מכך שהוא נאחז בצורה כלשהי. והאדם לא יכול לשמוח בו זמנית, מכמה דברים שונים. אלא בכל רגע, הוא שמח מההיאחזות שלו בצורה אחרת. אבל אי אפשר בבת אחת באותו הרגע ממש, לשמוח מהרבה דברים שונים בבת אחת. וכל שמחה, יש עמה עצב. גם של הפחד של האדם, לאבד את הדבר, שגורם לו לשמוח. וגם העצב של האדם, שהשמחה היא לא גדולה יותר. וגם העצב של האדם, מכך שלא הכל מושלם, אלא רק חלק מהדברים הם כרצונו וכולי. כך שכל השמחות, אלו שמחות עצובות, של שקר וכולי. ויש שמחה של אמת, שהיא נובעת מהידיעה ומההבנה של האדם. כי מי שהוא איש אמת, ושהוא מבין את האמת בצורה כ"כ חזקה, עד שהוא חווה אותה ממש בשלמות, הוא יודע את האמת, שבאמת הכל מושלם, וכל מה שהיה הווה ויהיה, זאת התגלות רצונו העצמי. כי האדם הוא בשורשו, אלוהים האמיתי וכולי. והידיעה הזאת, היא יוצרת שמחה אין סופית של אמת. כי האדם שמח, מכך שהכל כרצונו, בלי שום גבול וגדר כלל. (ואפילו רצונו העצמי, הוא כרצונו. והכל אחד). וכאשר הכל כרצונך תמיד, אז נשלמים כל החסרונות, ואז השמחה היא אמיתית ואין סופית וכולי. ...

... / חשיבה אופטימית / חשיבה חיובית / שמחה / תקווה - מהי מהותן? השורש של החשיבה האופטימית ושל החשיבה החיובית הוא השכל. אופטימיות ... שיש בכל דבר ודבר. וממילא הוא אינו נזקק להשתמש בחשיבה חיובית ואופטימית, משום שהוא רואה ומרגיש את השלמות בכל דבר. כאשר האדם מבין את המציאות, הוא חווה שמחה תמידית ואינו נזקק לאופטימיות משום שהוא חי את המציאות שאליו היא רוצה להגיע. ...

... העצוב והשמחה האומללה - למה כולם רע להם תמיד? כי יש כאלו שנראה שהם שמחים, ובעצם הם גם מאוד עצובים. בפרט אלו שרוצים להשיג איזה דבר המון זמן, ואז כאשר הם משיגים אותו, הם נראים כשמחים והם בעצם חוגגים את הרע שלהם. והם עושים מצג שווא, גם כלפי חוץ ובעיקר כלפי עצמם, כאילו טוב להם, מכך שהם השיגו את המטרה שלהם, ובעצם הם מנסים להתכחש ... האדם מספר לכולם, כמה הוא שמח על כך שהמציאות השתנתה כרצונו, הוא בעצם מספר לכולם שרע לו ושהוא לא מספיק אוהב את קיומו העצמי ואת המציאות, שהוא צריך שהמציאות תשתנה, כדי שיהיה לו טוב. ... ורואה את האמת, שכל השמחה של העולם, היא בעצם גם עצבות, שאף אחד לא באמת טוב לו בשלמות עם המציאות כפי מה שהיא, בלי שום רצון לשנות אותה, ובלי להיות תלוי בצורה שלה, על ידי ... לראות בחוש. ורק מי שהוא שמח באמת מבפנים, ורק מי שהוא חכם אמיתי באמת, רק הוא יכול לרפא את כל המשוגעים ואת כל הסובלים בסבל אין סופי. ...