...
סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי
סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי
סיבה ותוצאה, יחסי
סיבה ותוצאה, יחסי
סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים את אמיתותה של טענה ... כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת
סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס
לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר
לסיבה. לדוגמא, הנייר עלה באש והוא נשרף.
סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות
הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם ... האם הנייר אכן שרוף / האם הכביסה אכן רטובה וכיו"ב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות
הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה
לסיבה. לדוגמא: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות.
סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את
הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס
לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס
לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר
לסיבה?! או לדוגמא, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, ... ירד גשם? כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל
הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמא: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע ... תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר
הסיבתי שבין
הסיבה לתוצאה. או לדוגמא: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות שתאבד את כל מה שיש לך. ואח"כ נשאל על ההקשר
הסיבתי, שבין נפילת הבורסה לבין זה שתאבד את כל מה שיש לך. האם נפילת הבורסה מחייבת את זה שתאבד את כל מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות
הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב
סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם
הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם
הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמא: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות
סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר
סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם
הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה
ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם
הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שה