מה אתה אומר?

ש: מקרה, אדם מסוים יש לו חיים בוא נקרא להם מושלמים, עבודה טובה, אישה מקסימה.

אליעד: שנחשבים למושלמים.

ש: נחשבים, כל זה אישה כוסית, הוא טוב, מרוויח טוב, יש לו רק בעיה אחת זה כאילו הנישואין ראשונים שלו שפעם אחת התפוצץ והוא התחתן עוד הפעם. הבעיה שלו שיש לו בעיה של סמים.

אליעד: אם היה לו כל כך טוב למה הוא צריך סמים.

ש: יפה, גם אני שואל את זה. עכשיו אפשר להגיד שרע לו באיזשהו מקום, אפשר להגיד שבצבא היה לו פוסט טראומה, בילדות הרביצו לו, לא משנה מה כל אחד והסיפורים שלו. העניין הוא שהוא נמצא עכשיו במצב של לחץ, מה הכוונה הוא עובד בעבודה מסוימת שנותנת לו הכנסה מאוד מאוד גבוהה יחסית אבל כל ההכנסה שלו כמעט הולכת על מזונות ועל כלכלה והכל.

אליעד: אה, פתאום מתברר שלא הכי טוב לו, שאתה התחלת לספר הכל טוב לו.

ש: כללית. עכשיו הוא לא רוצה כאילו לקחת סמים אבל בגלל הלחץ שכאילו נוצר לו אז הוא כאילו נדחף לזה, כאילו זה לא בשליטה שלו והוא יודע שהוא יכול לאבד את כל מה שיש לו, והוא כולו מפחד מזה, הוא לא רוצה באמת.

אליעד: מפחד מזה שמה? בגלל?

ש: שכאילו שהוא לדוגמא אם אישתו תתפוס אותו עוד הפעם היא תתגרש ממנו, תעזוב אותו.

אליעד: אז מה השאלה?

ש: השאלה היא פה שהבן אדם לא רוצה, הוא טוען שהוא לא רוצה אבל לפעמים כשהוא מגיע לזה, כאילו אתה יודע. זה כמו שבן אדם לפעמים כועס ואז הוא צועק נכון, זה כאילו זה לא בשליטה שלו.

אליעד: מה השאלה?

ש: השאלה איך שבן אדם שלא רוצה משהו אבל זה יותר חזק ממנו, כאילו שהוא מרגיש שאין לו שליטה, שמגיע לנקודה קריטית ואין לו שליטה, הוא יכול לשרוף את כל החיים שלו.

אליעד: יש בן אדם שיודע שיכול להיות, אתה שואל, אני אסביר את השאלה. הוא שואל שאלה כזאת יש בן אדם שמבין בשכל שלו בהיגיון שאם הוא ימשיך לקחת סמים יכול להיות שהלך לו כל מה שהוא בנה.

ש: והוא מפחד מזה מאוד.

אליעד: והוא מפחד מזה פחד מוות אבל הוא עדיין לוקח את הסמים. איך זה יכול להיות? ותוך כדי שהוא לוקח את הסמים, הוא אומר לך אני לא רוצה לקחת את זה, איך זה יכול להיות? תשובה. מה התשובה? נו מה התשובה, אתה אמור כבר לדעת את התשובות לשאלות האלה, מה נסגר איתך.

ש: זה יותר מחוייב לו בכל זאת? אני יודע שזה יותר מחויב לו.

אליעד: למה, מה ההיגיון? כי הוא מכחיש כל, כי כרגע בהווה הוא מרגיש כל כך רע בהווה, הוא מרגיש כל כך רע ברגע הזה של ההווה עד כדי כך שהוא אומר "בשביל לא להרגיש את הרגע, נכון שאני מאוד מפחד ממה שיקרה לי בעוד רגע אולי אבל יותר רע לי במה שקורה לי עכשיו".

ש: זה אני כן מבין שרע לו.

אליעד: לא, אני מסביר לך את ההיגיון.

ש: זה אני הבנתי שרע לו וככל שהוא כאילו מעין שומר על עצמו ושומר על עצמו, נכנס ללחץ ואז פתאום יש את ההשתחררות. במה הוא יודע להשתחרר? הוא יודע בדרך הזאת.

אליעד: בא תנסה להבין את העניין. הבן אדם מרגיש רע, עכשיו תלוי כמה רע הוא מרגיש כרגע כי הוא מאוד מפחד שיהיה לו רע בעתיד מזה שהוא יאבד את כל מה שיש לו, אוקי?

ש: ואז הוא יתרסק.

אליעד: כן, אבל לפעמים הרע שברגע הזה הוא כל כך חזק שהוא יותר חזק מהרע שהוא מפחד שיהיה לו בעתיד, בפרט שגם הרע הזה הוא בהווה וזה בעתיד. והרע הזה של ההווה הוא וודאי והרע של העתיד הוא בספק. אז אם אני אומר לך "תקשיב, מה אתה מעדיף?", נגיד שאומרים לך "לחתוך לך אצבע או לחתוך יד?" אבל את היד חותכים מחר, את האצבע חותכים עכשיו. בסדר, אבל אתה לא בטוח, אתה לא יודע בדיוק מה, אתה אומר "רגע אבל זה שיקולים כאלו", אתה לא יודע מה, אתה מתחיל לעשות שיקולים כאלה "רגע אבל זה בוודאות זה לא בוודאות, זה עכשיו, זה אחר כך, זה זה, זה זה".

יכול להיות שאתה תגיד לו "אל תחתוך לי אצבע היום" מה שיהיה מחר יהיה מחר, אתה לא יודע מה יהיה מחר ואולי מחר הוא יתחרט, ואולי מחר הוא ישתנה, מה אתה יודע מה יהיה.

ש: איך אבל אתה יכול להפוך לו את המחויב הזה שהוא צריך. הוא כבר מפחד מהכל כאילו מה כבר יש לו, הוא יכול להפסיד הכל.

אליעד: אז מה האלטרנטיבה?

ש: אני שואל, אם נגיד היית אומר על עישון זה קל יחסית.

אליעד: אז אני אסביר מה האלטרנטיבות. האלטרנטיבות הן כאלה או שתוריד אצלו את המחויב שלו לעשן כרגע, תכף אני אסביר איך, או שתגדיל אצלו את המחויב שלו שאשתו לא תתפוס אותו מעשן. זאת קודם כל הנוסחא. עוד פעם, או שהוא יפחד יותר ממה שיקרה לו אם יתפסו אותו מעשן או שהוא יפחד פחות ממה שיקרה לו אם הוא לא יעשן. אתה הבנת את זה? מה הבנת?

ש: כן, הבנתי שזה יש לך שתי צדדים. אחד או שהוא יפחד פחות שאשתו תתפוס אותו, או שהוא לא יפחד שאשתו תתפוס אותו.

אליעד: מה? אתה רוצה שהוא יפסיק לעשן או שיעשן יותר, מה בא לך?

ש: שיפסיק.

אליעד: אוקי, אז מה אנחנו צריכים לעשות?

ש: שהוא יפחד יותר. אבל אם הוא מפחד בשיא שלו ועדיין זה...

אליעד: לא, יפחד יותר ממה? יש לו שני פחדים יש לו או שהוא הולך לחטוף, מה הפחד? הוא אומר כזה דבר "אני לא מעשן אני מרגיש מזה אם אני מעשן אני אולי מרגיש רע ממנה" נגיד "נהרסו לי החיים". אז מה צריך לעשות?

ש: להגדיל את הפחד הזה.

אליעד: איזה?

ש: שהוא מפחד שיתפסו אותו.

אליעד: או? או מה לעשות, או? או ההפך להקטין את הפחד של מה שיקרה לו אם הוא לא יעשן. שני אנשים מאיימים עליו אחד אומר לו "תקשיב, אם אתה לא מעשן אני נותן לך עונש", השני אומר לו "תקשיב, אם אתה מעשן אני נותן לך עונש". בסוף הוא יעשן או לא?

ש: מה שיהיה יותר חזק.

אליעד: יפה, מה שהוא יחשוב שיותר חזק. עכשיו, אם בסוף הוא מעשן מה זה אומר?

ש: אבל השאלה היא זה מה שהוא חושב שיותר חזק או שיש דברים שכמה שהוא יודע אין לו שליטה.

אליעד: לא, אם לא היה לו שליטה לא היינו מדברים על זה עכשיו. הוא חושב, יש לו בחירה והכל בסדר. אני מסביר עוד פעם, תקשיב, בסופו של דבר יש לו שני פחדים יש לו את הפחד "מה יקרה אם הוא יעשן" ואת הפחד "מה יקרה אם הוא לא יעשן". זה הגיוני? הוא כרגע מפחד יותר ממה יקרה אם הוא לא יעשן יותר ממה שיקרה אם הוא יעשן ולכן הוא מעשן. מה עושים? בידיעה להרים את הפחד של "המה יקרה אם תעשן" ולהוריד את הפחד של "מה יקרה אם לא תעשן".

ש: להרים את הפחד "מה יקרה אם אני אעשן" ולהקטין את הפחד "מה יקרה אם אני לא אעשן".

אליעד: יפה, הבנת את ההיגיון?

ש: כן.

אליעד: איך מרימים את הפחד ואיך מקטינים את הפחד? אז מדברים איתו, שוטפים לו את המוח, כמה גרוע זה יהיה אם הוא יעשן ולגבי להקטין לו את הפחד, להפחיד אותו. אתה יודע להפחיד? מה אתה רוצה, שאני אסביר לך איך להפחיד אותו או שאני אסביר לך איך להפחיד אותו "מה יקרה אם הוא יעשן", או איך לגרום לו פחות לפחד "ממה יקרה אם הוא לא יעשן".

תראה יש לבן אדם שתי סיטואציות, יש לו שתי תמונות בראש. עכשיו נגיד השעה "X" יש לו שתי תמונות, אחד "הוא רואה את עצמו מעשן" ואחד "הוא רואה את עצמו שלא" נגיד איזה תמונה יותר מפחיד "הזאת או זאת?" ומה שפחות מפחיד הוא הולך לשם. אוקי? עכשיו, מה אתה רוצה שאני אסביר לך? עכשיו אמרנו כדי שהוא ילך לתמונה של "הלא מעשן" הוא צריך בעצם לחשוב שהתמונה של "המעשן" היא מאוד מאוד מפחידה. שאתה אמור להצליח את הפחד פה לעלות ואת הפחד פה להוריד. מה אתה רוצה שאני אסביר לך איך לעלות את הפחד של "המה יקרה אם הוא יעשן" או איך להוריד את הפחד של "המה יקרה אם הוא לא יעשן"?

ש: בא נלך על זה שהוא לא מעשן. כאילו את הפחד של הלחץ, להקטין את הפחד של העישון.

אליעד: אז אתה שואל אותו "תגיד, למה אתה מעשן? ואז הוא יגיד לך, מה הוא יגיד לך? יגיד לך "כן כי אני רוצה לעשן".

ש: אז צריך לגלות, יגיד לך "זה לא בשליטה שלי, אני לא רוצה, אני לא רוצה ופתאום כמו חזיר, בווום ואז אני הולך לאיבוד".

אליעד: ואז קודם כל אתה אומר לו "תגיד לי, ואם זה היה בשליטה שלך היית רוצה לשנות את זה?", מה הוא יגיד לך?

ש: "כן, אבל זה לא בשליטה שלי". יגיד לי כן.

אליעד: אז אתה אומר לו "הבנתי שאתה חושב שזה לא בשליטה שלך", "אני לא שאלתי אם זה בשליטה שלך או לא רק שאלתי אם היית חושב שזה בשליטה שלך, אם היית רוצה לשנות את זה". מה הוא יגיד לך?

ש: כן.

אליעד: מה עשינו פה? מניפולציה, גרמנו לו לדמיין שזה בשליטה שלו, כדי לתת לך את התשובה הוא היה צריך לדמיין את זה. שים לב, הוא אומר לך "זה לא בשליטה שלי" ואתה אומר לו "אבל לא שאלתי אם זה בשליטה שלך או לא, אני רק שאלתי אם זה היה בשליטה שלך, אם היית רוצה לשנות את זה או לא". עכשיו כדי לתת תשובה לשאלה הזאת הוא צריך לדמיין שזה בשליטה שלו אז הוא צריך לתת תשובה, אז בעצם כשהוא נתן את התשובה "כן" הוא בעצם דמיין שזה בשליטה שלו ואמר שהוא רוצה להיפטר מזה.

ואז אתה אומר לו "תגיד לי יכול להיות שזה בשליטה שלך?" הוא אומר לך "לא, זה לא בשליטה שלי". אתה אומר "יכול להיות שזה קצת בשליטה שלך?", "לא זה לא בשליטה שלי", "תגיד לי, אולי זה בשליטה שלך קצת ואתה לא יודע?", "לא זה לא בשליטה שלי", "תגיד אתה יודע הכל?", "לא", "אז אם אתה לא יודע הכל למה אתה חושב שאתה בטוח שזה לא בשליטה שלך, אולי זה בשליטה שלך קצת ואתה לא יודע", "אה, וואלה יכול להיות", "אוקי, אז בא נבדוק איפה זה בשליטה שלך" אז הוא אומר לך "אבל זה לא בשליטה שלי, מה אתה רוצה?", "נראה, אתה רוצה שאני אראה לך שזה בשליטה שלך?", הוא אומר לך "כן תראה לי".

ואז אתה עושה עוד טריק, אתה אומר לו "תגיד לי, מה אתה מעדיף שזה יהיה בשליטה שלך או לא?", מה הוא יגיד לך? אני מעדיף שזה יהיה בשליטה שלי. אתה אומר לו "ואם אני יכול להראות לך שזה בשליטה שלך, אתה רוצה לראות את זה?", הוא יגיד "כן תראה לי את זה", "אני אראה לך שזה בשליטה שלך".

ואז אתה אומר לו "תגיד לי, אתה מעשן? זה גורם לך להרגיש יותר טוב או פחות טוב?", מה הוא יגיד? "זה גורם לי להרגיש יותר טוב". אתה אומר לו "אז בא נבדוק למה זה גורם לך להרגיש יותר טוב". עכשיו, וזה מראה לו שזה בשליטה שלו, למה? כי זה גורם לך להרגיש יותר טוב פירושו "אתה רוצה את זה" ואם אתה רוצה זה כבר בשליטה שלך.

ואז אתה אומר "למה כשאתה מעשן אתה מרגיש יותר טוב? כי מה? למה אתה מעשן?", הוא יגיד לך "אני מרגיש שאני חייב לעשן", "אתה מרגיש שאתה חייב לעשן?", "כן". אוקי הבנו, "אחרי שאתה מעשן אתה מרגיש יותר טוב או פחות טוב?", "שיותר טוב", "אוקי, תספר לי מה ההבדל לאחרי שאתה מעשן ל - לפני שאתה מעשן בתחושה שלך, מה ההבדל? מה אתה מרגיש?", ואז הוא יגיד לך "לפני שאני מעשן אני מרגיש..."

ש: לחוץ, זה, רע לי, מחשבות, לחצים.

אליעד: אז אתה אומר לו, אז מה אתה אומר לו? "אוקי, האם אתה מסכים איתי שהעישון בעצם גורם לך להרגיש לא לחוץ", "כן", "עכשיו אני אסביר לך שיש דרך לא לעשן, אתה רוצה לשמוע?", הוא יגיד לך "כן", "בוא נבדוק למה אתה לחוץ ואם נמצא דרך לפתור את זה בלי לעשן זה פוטר אותך מלעשן, אתה רוצה למצוא את הדרך?", מה הוא יגיד לך? יגיד לך לא רוצה? יגיד לך הוא רוצה.

ואז אתה מתחיל לשאול אותו "למה אתה לחוץ, מה מלחיץ אותך?", "שאני מפחד מזה שככה וככה" ואז אתה עושה את כל החקירה, ולמה, ומה זה משנה, למה מה זה משנה למה, ומה זה משנה מה משנה למה. לא לחוץ פחות לחוץ, פחות לחוץ פחות חייב לעשן. זה כל הסיפור, זהו.

ש: יש גם אפשרות שישאר לחוץ ולא יעשן, אין את האפשרות הזאת?

אליעד: ש?

ש: שישאר לחוץ.

אליעד: זאת אפשרות למתקדמים. יש גם את האפשרות שיעשן גם זאת אפשרות. אוקי אז תמשיך לעשן.

ש: לא, מה הפונקציה של לפטור אותו מעישון כאילו להגיד לו "זה אפשרי שתהיה לחוץ אתה לא חייב".

אליעד: כן אבל באותה מידה הוא יכול "זה אפשרי גם שאני מעשן". אני מסכים איתך, אני רק אומר שאז כבר לא, בסדר.

ש: לא במקרה הספציפי...