כן מה הנושא?

ש: אני לא יודעת איך להפוך את זה לשאלה.

אליעד: תגמגמי את זה.

ש: הנושא הוא.

אליעד: זה הנושא? אוקי מעניין.

ש: אני חווה שלא אכפת לי מאחרים.

אליעד: בכלל לא?

ש: בכלל שכאילו אכפת לי מאחרים ובגלל זה אני עושה דברים.

אליעד: אוקי אז מה השאלה?

ש: עכשיו ואני גם נוטה להגיד את זה לאנשים אולי זה לא חכם לעשות.

אליעד: למה לא, מה אכפת לך מהם?

ש: למה אין לי בעיה להגיד את זה?

אליעד: תגידי להם את זה, לא אכפת לך מהם נכון?

ש: נכון אבל אכפת לי שלהם יהיה אכפת ממני.

אליעד: אוקי אז אל תגידי להם את זה.

ש: אוקי.

אליעד: אז מה השאלה?

ש: אבל אז יש פה קונפליקט כי נוצר לך, כאילו אני חושבת שלאף אחד באמת לא אכפת מאף אחד.

אליעד: זה מה שאת חושבת?

ש: לכל אחד אכפת מעצמו ומצד שני אני כן רוצה שיהיה אכפת לאנשים ממני.

אליעד: אז את בעצם מצפה שיקרה משהו שלא יכול לקרות.

ש: כן.

אליעד: אז מה השאלה?

ש: האם מחויב שבאמת כאילו לאף אחד לא אכפת מאף אחד וכל אחד אכפת לו רק מעצמו?

אליעד: בואי נחשוב עלייך, מה את חושבת?

ש: אני חושבת שמחויב כי אני חושבת שאם אכפת לי ממישהו אחר זה רק בגלל שלא יודעת, לא אכפת לי מאחרים, פשוט כאילו.

אליעד: נכון אז מה השאלה?

ש: זהו אני לא יודעת איך לנסח את השאלה.

אליעד: אולי אין שאלה.

ש: כאילו אינטראקציה עם אנשים לגבי זה כאילו שלמשל מישהו אומר לי "וואו את כל כך טובה, את כל כך עוזרת ואת כל כך זה" ואני רוצה להגיד להם אני לא טובה, אני לא עוזרת, אני כאילו עושה דברים כי אכפת לי רק מעצמי.

אליעד: אוקי אז, אז מה השאלה?

ש: ואז זה לא מתקבל בצורה יפה.

אליעד: אז מה השאלה?

ש: אין שאלה.

אליעד: אוקי לפעמים אין שאלה.

ש: היא שואלת האם יש אנשים שפועלים לא רק לטובת עצמם.

אליעד: אתה כופה את השאלות שלך.

ש: הכל חוזר לבסיס של.

אליעד: מה את רוצה שיאהבו אותך? יפה אז אל תגידי להם את זה כי זה יגרום להם פחות לאהוב אותך וזה הכל, ראית איזה פשוט?

ש: כן מצד שני אני רוצה להיות כנה עם עצמי ולגבי איתם.

אליעד: אוקי אז את אומרת שיש לך קונפליקט, את גם רוצה להיות כנה איתם וגם הכנות שלך איתם תגרום לך לסבול, אז את אומרת ממה אני מעדיפה לסבול מזה שאני לא כנה איתם או מזה שהם לא יאהבו אותי.

ש: מזה שלא יאהבו אותי.

אליעד: אז אל תהיי כנה איתם זה הכל, יש לך בחירה או לסבול מזה שאת לא כנה איתם או לסבול מזה שאת כנה איתם ואז הם לא אוהבים את התשובות ואז הם לא יהיו נחמדים אלייך, יש לך בחירה או לסבול מזה או לסבול מזה, זה האופציות בהנחה שיש לך את הרצונות.

ש: ואז כאילו אני מגיעה למצב שזורקים לי כל מיני דברים ואז אני שואלת את עצמי האם אני באמת טובה.

אליעד: אוקי ומה את חושבת?

ש: אני לא יודעת

אליעד: אז מה אכפת לך אם את טובה או לא?

ש: כי מפריע לי לחשוב שאולי אני לא טובה, השאלה אם אני באמת יכולה לעשות דברים לא טובים כי באמת לא אכפת לי מאחרים.

אליעד: למה זה מפריע לך?

ש: כי זה הבסיס שכאילו להעריך את עצמי ולאהוב את עצמי.

אליעד: למה את חייבת את זה?

ש: כי אני חייבת שיהיה לי בסיס על מה לאהוב את עצמי.

אליעד: למה? תאהבי את עצמך נגיד אני אתן לך דוגמא, השם שלך הוא מחויב יחסית? תאהבי את עצמך בגלל איך שקוראים לך מה את צריכה למצוא עוד סיבות, מה זאת לא סיבה מספיק טובה?

ש: לא.

אליעד: למה לא?

ש: אני צריכה סיבה מספיק טובה.

אליעד: מי החליט מאיזה סיבה היא מספיק טובה?

ש: אני החלטתי, האנשים החליטו.

אליעד: אוקי אז את מתחשבת במה שאחרים חושבים? לא הבנתי אותך.

ש: כן.

אליעד: אוקי אז מה אחרים חושבים? שלאהוב את עצמך בגלל השם שלך זאת סיבה לא מספיק טובה ורק אם תהיי בן אדם טוב את יכולה לאהוב את עצמך, נכון?

ש: כן.

אליעד: ואת מאמינה לזה.

ש: כן.

אליעד: אוקי אז את מחויבת לזה זה הכל.

ש: השאלה מה זה אומר בכלל בן אדם טוב.

אליעד: לא יודע מי שאמר לך שאת צריכה להיות בן אדם טוב תשאלי אותו למה הוא התכוון, מישהו הרי אמר לך "צריך להיות בן אדם טוב" את מאמינה לו, נכון את אפילו רוצה להיות מה שהוא אמר שצריך להיות נכון? אז תשאלי אותו.

ש: אני לא מאמינה לו אבל מצד שני אני שואלת את עצמי אם אני טובה, אם יש סיכוי שבאמת אני לא טובה, אז כן אני מאמינה לו.

אליעד: אז מה השאלה בעצם?

ש: האם אני טובה, איך אני יודעת אם אני טובה או לא?

אליעד: איך תדעי אם את טובה או לא? קודם כל תחליטי מה זה "טובה" ואחר כך תבדקי אם את טובה או לא, מה זה טובה בכלל?

ש: כי אם המהות שלי טוב שכאילו אני טובה או שאני לא טובה.

אליעד: או שאולי את לא טובה ולא רעה.

ש: נכון.

אליעד: מה זה "טובה", מה זה אומר, מי מחליט על משהו שהוא טוב או רע, איך יודעים?

ש: לא, אני חושבת שאני לא טובה ולא רעה.

אליעד: אוקי אז מה השאלה?

ש: טוב אני עדיין בקונפליקט על מה שאני רוצה שיחשבו שאני טובה.

אליעד: למה, אבל למה לך שיאהבו אותך? לא הבנתי.

ש: מחויב.

אליעד: תן לה לדבר בשם עצמה.

ש: תמיד מגיעה לבסיס הזה.

אליעד: שמה?

ש: שאני רוצה שיאהבו אותי.

אליעד: למה את רוצה שיאהבו אותך, כי אם יאהבו אותך אז?

ש: כי אם לא יאהבו אותי אני ארגיש רע.

אליעד: ואם יאהבו אותך אז?

ש: ואז אני ארגיש טוב.

אליעד: ואת חושבת שאת חייבת שיאהבו אותך כדי להרגיש טוב?

ש: או שאני יאהב את עצמי את מה שאני.

אליעד: אוקי אז מה את מציעה, מה יותר פשוט?

ש: שיאהבו אותי.

אליעד: אז מה השאלה בעצם?

ש: לא לטווח הרחוק זה לא טוב לי זה לא יותר קל.

אליעד: אז מה את מציעה?

ש: לקבל את זה שלא יאהבו אותי.

אליעד: אוקי אז תקבלי את זה.

ש: אבל איך מתמודדים עם הכאב הזה שאני יודעת שלא מקבלים.

אליעד: את חושבת שאת יכולה להתמודד איתו?

ש: לא יודעת אני יכולה לסבול.

אליעד: נכון אז מה השאלה?

ש: אבל סובלת ומה יהיה הלאה?

אליעד: מי אמר שיש הלאה? אין הלאה. מה את יכולה לא לקבל, את יכולה שלא יהיה אכפת לך שאוהבים אותך...