... של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות, למה האדם יוצר לעצמו סבל ולא רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך - פרומו שאלה: כשאני מתבוננת אני ... משנה? אליעד: את צריכה להגיע למצב שאת מרגישה טוב מבפנים, מה זה אומר,? שתמיד טוב לך ולא משנה מה קורה, קרה או יקרה. שאלה: אני מרגישה שתחושת המציאות שלי היא אחרת. אליעד: ברור שהיא אחרת, אבל זה לא פותר בעיות, אלא ... כל זמן שיש משהו אמיתי בעינייך, את חווה חווית צמצום כל שהיא. אם שום דבר לא יראה בעינייך כממשי, אז הסתדרת. אם כל הנפרדות לא תראה בעינייך כממשית, אם זה שאת קיימת לא יהיה ממשי בעינייך, אז הסתדרת. שאלה: איך היא תוכל ... מה היה לפני האני. האני זה משהו - תחושה, רגש, תודעה. ומה לא אני - השאר, שזה המקום, הזמן, המחשבות וכו'. למעשה בחבילה של הלא ... דבר שאין בו שום צורה. בהוויה לא היה הבדל בין אני ולא אני. אז ההוויה היא החיבור של כל הדברים בבת אחת. ההוויה היא הכלום. האדם הוא כל כך ... אם העולם נוצר מהכלום, אז איך נוצר הפוטנציאל? אליעד: זה שהעולם קיים זה לא אומר שהוא נוצר מפוטנציאל. בואי נבדוק. במהות של המציאות אין שום הפרדה. אפילו לא כפוטנציאל, אם את אומרת שיש פוטנציאל, זה אומר שיש צורה, אבל במהות אין אפילו צורה. אין אופציה שיהיה משהו. ההגדרה של מהות היא, שאין ... אז אנחנו אומרים כנראה שבמהות היה פוטנציאל, נגיד שאת לוקחת מיקרוסקופ ומסתכלת ואם תגדילי את זה פי מיליון, את תראי דברים קופצים, את לא תראי ... אין מקום וזמן, אין כלום, אז אין בכלל פוטנציאל. כדי שיהיה פוטנציאל צריך שיהיה שינוי במקום או בזמן, פוטנציאל תופס מקום. ולכן במהות הראשונה אין פוטנציאל. אבל יש בה הכל אך לא כדברים נפרדים. אם נערבב הרבה צבעים ביחד, נקבל צבע אחר, אבל נגיד יש כאן אדום למרות שלא רואים אותו. הצבעים ... השלם וגם כלום. האם לאהוב הכל זה טוב? זה רע, למה? נניח שאת אוהבת את הכל, אבל בכל זאת סובלת, למה? כי את קיימת. עצם זה שאת חווה זה אני וזה לא אני, את חווה חסר. חסר לו את השאר. כשאת חווה שאת אוהבת את הכל, למעשה את חווה, זה אני וזה לא אני. אז אם את חווה לא אני, אז את חווה חסר, זה לא השלמות עצמה. שאלה: אז האם המטרה היא להיעלם? אליעד: משהו כזה. אני אגיד לכם איך ... יושב ורואה תמונה שלך עם הוריך, ואתה חווה אי שלמות בגלל שכרגע יש לך זיכרון שקרה? למה זה גורם לך להרגיש רע? אנחנו בסך הכל רוצים להבין את הבעיה. אם תבין את הבעיה תבין שאין בעיה, אבל קודם ... כאלה שמציקים לך, והם למעשה הורסים את חווית המציאות של האדם. אז אם נצליח להיפטר מהם אז הכל בסדר, נכון? למשל מישהו שופך לך זפת על ...

... של גן עדן / עולם שכולו טוב - למה לא יכול להיות גן עדן? ומה האמת? חלק 1 במאמר הזה נדבר על הרעיון של גן עדן כרעיון כללי, כרעיון שבו גן עדן מייצג מציאות כלשהי שבה הכל טוב תמיד, מציאות שבה האדם רק מתענג ושבה האדם מרגיש אך ורק טוב. וכאן במאמר נסביר מדוע לא יכול להיות דבר כזה במציאות. דהיינו, מדוע קיומו של גן עדן ושל עולם שכולו טוב, מדוע הוא טעות מחשבתית. ונסביר גם מהי האמת. וכבר נקדים ונאמר, כי מטרת המאמר היא לגרום לאדם להתבונן על המשמעות של גן עדן, ולהבין אותה בצורה אמיתית יותר. וכפי מה שהאדם תופש, גן עדן הוא ביטוי למקום שבו הכל טוב. והשאלה הנשאלת היא, האם בכלל בכל המציאות שלנו יש דבר שהוא כולו טוב? האם בכלל יש מישהו שמרגיש אך ורק טוב תמיד? כי אם נתבונן על בני האדם, נראה כי שום בן אדם בעולם בשום מצב, לא יכול להרגיש אך ורק טוב תמיד. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, גם אז הוא לא ירגיש מספיק טוב. וגם אם המציאות תהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, גם אז האדם לא ירגיש טוב בשלמות. ושורש העניין הוא, כי לכל אדם יש רצון. והרצון של האדם, הוא שורש החיסרון ושורש הרע של האדם. והרצון של האדם, הוא תחושת החסר המתמדת שיש לאדם. כי אם האדם יתבונן היטב אל תוך עצמו, הוא יראה שיש בתוכו דבר שתמיד גורם לו לא להיות שבע רצון, והוא הרצון עצמו. כי ... האדם כ"כ מרוצה מהמציאות, עד שהרצון העצמי שלו נעלם לגמרי. אבל מצד טבעו של האדם, תמיד הרצון של האדם פעיל ופועל, ותמיד הוא יוצר תחושת חסר אצל האדם. ולכן האדם לעולם לא מאושר ולעולם לא יהיה מאושר בשלמות (הפתרון בהמשך). כי תמיד האדם ימשיך לרצות את מה שאין לו. ומי שיתבונן ... הרי שתמיד כל מה שקורה לו היה כרצונו (וגם בזה יש עמקות, שתתבאר במקום אחר). ואם האדם לא היה יכול לבחור שום דבר, גם אז היה האדם מרגיש טוב, כי אז האדם היה מפסיק להתנגד למציאות. וכאן נגלה סוד, והוא כי הרע והסבל קיים, רק כאשר האדם חושב שהוא יכול לשנות את המציאות. כי כאשר ברור לאדם שהוא לא יכול לשנות את המציאות, אז הוא פשוט שותק ומקבל את המציאות כפי מה שהיא. ואז ממילא גם הסבל והרע היה שותק גם הוא. אבל מאחר שיש לאדם בחירה חופשית, על ידי זה האדם מרגיש שיש לו את היכולת לשנות את המציאות. כי הבחירה החופשית פירושה שהאדם הוא זה שבוחר מה יהיה במציאות שלו. ואז הבחירה החופשית שיש לאדם, גורמת לאדם ... של האדם. כי כאשר קורה לאדם איזה דבר, והאדם חושב שאולי הוא יכול לשנות אותו, על ידי זה האדם רוצה לשנות את הדבר, ועל ידי זה האדם מרגיש רע וסובל. אבל אם לא הייתה לאדם בחירה חופשית כלל, אז ממילא האדם לא היה מעלה בדעתו לנסות לשנות את המציאות, כי הוא היה יודע שהדבר לא ... למצב שבו תהיה לו בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה, או שלחילופין לא תהיה לו בחירה חופשית כלל. כי בכל אחת מהאפשרויות האלו אין שום רע (ויש בזה עוד מקום להעמיק). ומי שיתבונן היטב יראה, כי כל הסבל של האדם נוצר בעקבות הספקות שיש לאדם. כי כאשר האדם לא יודע מה לעשות ובאיזו דרך ... זמן שיש לאדם רצון עצמי, הוא ימשיך לסבול ולעולם לא יהיה מאושר. כי הרצון העצמי משגע את האדם, וכל מה שהאדם יעשה, הוא תמיד ימשיך להרגיש תחושה של חסר, כל זמן שקיים אצלו רצון עצמי. וכל חכמי החכמים מנסים לחשוב ולמצוא איזה דבר שכאשר האדם ישיג אותו, אז האדם יפסיק לרצות ושאז תחושת החסר של האדם תיעלם. אבל אין דבר כזה במציאות. כי הרצון העצמי לא האדם בוחר אותו. וכל מה שהאדם יעשה וכל מה שיתנו לאדם וכיו"ב, תמיד האדם ימשיך להרגיש חסר. ונוסיף ונאמר, כי כל זמן שהאדם עוד לא משיג את כל מה שהוא רוצה, אז נדמה לאדם שאם הוא ישיג את כל מה שהוא רוצה, אז הוא יהיה מאושר. אבל כאן יש את ההפתעה הגדולה, והיא שאם יצליח האדם להשיג ולקבל את כל מה שהוא רוצה, אז האדם יתחיל להרגיש רע באמת. כי כרגע נדמה לאדם שאולי יום אחד הוא יצליח למלא את הרצון של עצמו, ואולי יום אחד הוא יקבל קצת שקט נפשי מהרצון העצמי שלו ... כאשר הוא ישיג את מה שהוא רוצה. כי האדם מבין שהאושר שלו הוא תלוי בקיומו של הרצון העצמי שלו, שהוא משגע את האדם וכל הזמן גורם לו להרגיש תחושת חסר. ואז האדם מקבל שכל להבין שהוא צריך לחפש איזה פתרון אחר וכולי. ובעצם הבנו, שלא משנה מה שיהיה לאדם, הרי שלעולם האדם ירגיש רע. כי הרצון של האדם תמיד ימשיך להציק לאדם. והאדם לעולם לא יכול להיות שבע רצון באמת מהמציאות, משום שהרצון העצמי של האדם תמיד גורם ... אדרבה זה נחשב לגיהנום. כי כאשר יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז האדם קולט את שורש הבעיה שלו, שהיא הרצון העצמי, ואז האדם מתחיל להרגיש רע באמת. וא"כ לכאורה אפשר לומר כי גן עדן, הוא מייצג מצב שבו אין לאדם רצון עצמי כלל. ז"א מאחר שהבנו כי הרצון העצמי הוא שורש הבעיות ...

... של גן עדן / עולם שכולו טוב - למה לא יכול להיות גן עדן? ומה האמת? חלק 2 ... שאין לו. וכדי שמישהו יוכל לגרום לאדם להיות חסר רצון עצמי, לשם כך אותה הישות עצמה צריכה להיות חסרת רצון עצמי. כי מאחר שהרצון העצמי הוא שורש הרע, הרי שאם הישות לא הצליחה להיפטר מהרצון העצמי של ... אפשר להיות חסר רצון עצמי. כי כל דבר שיש בעולם, היכולות שלו מוגבלות ליכולות של השורש שלו. כי עץ תפוזים מוגבל להביא אך ורק פירות שיש אותן בפוטנציאל של השורש שלו. ועיקר השאלה להתבוננות היא, ... להבין האם בכל המציאות שלנו כולה, האם יש ישות כלשהי שהיא חסרת רצון עצמי כלשהו, כדי להבין האם אפשרי הדבר שהאדם יהיה חסר כל רצון עצמי וירגיש טוב באמת. כאשר עיקר השאלה היא, על ... רצון עצמי ובחירה חופשית. כך שבכל מקרה בחירה חופשית ורצון עצמי, הם בסך הכל תיאור ופירוש של רצף אירועים. כי יש רצף אירועים. וברגע אחד האדם חווה רצון לאיזה דבר. וברגע שאח"כ האדם עושה את אותו ... בעצם אומר, שהאדם עצמו גם אם הוא יהפוך להיות התמונה המלאה עצמה, וגם אם האדם עצמו יהפוך להיות הכוח שמניע את העולם כולו, גם אז האדם ימשיך להרגיש חיסרון. ואדרבה, בנקודת ההתחלה שם יש רק רצון. כי ... הוא בסך הכל תיאור של רצף אירועים. וכאשר האדם רוצה ועושה איזה דבר, וכאשר המים מכבים את האש, אלו שני אירועים, שמצד נקודת מבט חיצונית, אין הבדל ביניהם. וגם אם יש ביניהם המון הבדלים, הרי שבכל מקרה אפשר לומר, שכל כוח בעולם שמתגבר ... שונה מכל שאר הישויות לפחות בדבר אחד. כי על שתי ישויות זהות לחלוטין, לא אומרים שהן שתי ישויות. וכל ישות שקיימת במציאות, (כולל ה"אין" שהוא היפוך ה"יש"), הכל תמיד יש בו חיסרון. כי כל דבר שקיים, הוא תמיד חסר את כל מה שנפרד ממנו. ולכן תמיד יש לאדם רצון עצמי, שהוא ביטוי לכך שהישות העצמית של האדם נפרדת מכל שאר הדברים. וכל רצון עצמי, הוא ביטוי לכך שהישות חסרה את שאר הדברים. כי אף אחד לא מרגיש חסר לגבי מה שיש לו, אלא רק לגבי מה שאין לו. ולכן לכל ישות יש תמיד רצון עצמי, והוא להיות באחדות עם כל שאר הדברים. אבל הישות העצמית של הדבר, מגבילה אותו להיות באחדות עם כל שאר הדברים. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם קיים כישות עצמית, הוא תמיד ירגיש חסר, כי הוא תמיד יהיה חסר את השלמות של כל שאר הדברים שנפרדים ממנו. וגן עדן הוא אולי מצב שבו האדם לא קיים כלל. אלא שאם הוא לא קיים כלל, אז ממילא אין מי שייהנה. וגן עדן צריך להיות מצב שבו האדם ימשיך להיות קיים, ושאף על פי כן הוא יחווה את השלמות של חוסר הקיום. כי אם תודעה קיימת, ובו זמנית היא חווה תחושה של חוסר קיום וחוסר נפרדות בשלמות, הרי שרק זה גן עדן. כי אז אין שום רצון עצמי ושום נפרדות כלל. אבל זה כמובן נגד השכל. כי איך ישות קיימת, יכולה בו זמנית לחוות חוסר קיום מוחלט? ואם היא חווה חוסר קיום מוחלט, אז מי חווה את השלמות של חוסר הקיום המוחלט? ובסיכומו של דבר, ... להגיע לגן עדן היא על ידי אמת. דהיינו, על ידי זה שהאדם מחפש את האמת. כי יש אמת, שהיא תפישת מציאות אחרת. כאשר האדם מגיע אליה, אז ורק אז הוא מרגיש את גן עדן ממש. ואת זה יכול לגלות האדם, רק על ידי ...