... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה ... מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול ... כל בעיה באמצעות הנוסחא שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמא: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני]. נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי]. הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי]. אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי]. אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה]. אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי]. אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך]. וכיו"ב ניתן ... כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. ... את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה ... מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי ...

... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים את אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר ... האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמא, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל אותה, בלי קשר לשאלה אם ... עצמו. לדוגמא: האם הנייר אכן שרוף / האם הכביסה אכן רטובה וכיו"ב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמא: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמא, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?! ... להאם ועד כמה ירד גשם? כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמא: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ... אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמא: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות שתאבד את כל מה שיש לך. ואח"כ נשאל על ההקשר הסיבתי, שבין נפילת הבורסה לבין זה שתאבד את כל מה שיש לך. האם נפילת הבורסה מחייבת את זה שתאבד את כל מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמא: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שה

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 4 - לכל דבר יש התחלה? לכל סיבה יש מסובב? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם / איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא ... אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. טיעון: לכל תהליך יש התחלה וגורם שמתחיל את התהליך. ומכאן ניתן להסיק כי גם לעולם עצמו יש התחלה דהיינו, אלוהים. או בצורה אחרת: לכל אירוע יש סיבה שקודמת לו ושגרמה לו להתרחש. ולכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. כך שגם לעולם עצמו יש סיבה דהיינו, אלוהים. סוף טיעון. הפרכה: יתכן שיש יוצא מהכלל. ז"א לא ניתן להוכיח שלכל דבר ללא יוצא מן הכלל יש סיבה. ויתכן כי לעולם עצמו אכן אין סיבה / בורא / מתכנן וכולי. תוספת: לפי טיעון בריאת העולם על ידי אלוהים, לאלוהים עצמו אין סיבה אחרת שקודמת לו, אין לו מתכנן וכולי. כך שאת כל זה ניתן לומר על העולם עצמו. ז"א אם תאמר שאלוהים עצמו הוא יוצא מן הכלל, ממילא הפרת את הכלל שלכל דבר יש סיבה אחרת וכולי, וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים. ...