מה מטריד אותך?

ש: שיש קבוצות מסוימות "בפייס" או בכל מיני מקומות שהם בנושא מסוים.

אליעד: אני אומר תסגור את "הפייס" לא תדע שזה קיים פתרנו את הבעיה.

ש: לא יש קבוצות בכל מיני מקומות.

אליעד: צא מכל המקומות לא תהיה שום בעיה.

ש: אוקי בקיצור תחת איזה נושא מסוים ואז הם יש להם חוקים מסוימים של לא להעלות נושאים אחרים, לא להעלות יש מן קשיחות לגבי.

אליעד: אופי הקבוצה.

ש: וכל פעם שמישהו יביא איזה משהו שהוא קצת.

אליעד: אז מי שיחליט אם זה קשור או לא זה מי שמנהל את הקבוצה.

ש: בדיוק.

אליעד: נכון.

ש: אז המנהל פתאום נכנס "הלו עד פה לא לדבר על דברים לא זה, לא לשתף לינקים כאלה, לא לייעץ מהצורה הזאתי".

אליעד: אוקי.

ש: ואז פשוט אפילו אם זה יכול לתרום, אפילו אם זה אתה יודע אפילו אם זה.

אליעד: אפילו אם אתה חושב שזה יכול לתרום.

ש: כן אני רק מדבר על פתיחות לעומת סגירות והם בטוחים שהם.

אליעד: תראה מצד האמת כל דבר יכול לתרום יכול להיות שיש מישהו שיגיד לך "תקשיב למה להקשיב למה שאני מלמד בוא תלמד סינית אולי דרך זה תיחשף לעוד אינפורמציה מעניינת", מצד האמת כל דבר יכול לתרום מצד שני יש צמצום יש חוקים. אז מה מטריד אותך בסיפור, מה מהות הדבר של מה שמטריד אותך שאתה מרגיש את השקר של העולם?

ש: כן בדיוק.

אליעד: שאתה מרגיש שיש איזו בעיה ואתה אומר בא ננסה לפתור את הפתרון רק בדרך אחרת, אומרים לך "לא אבל זאת לא דרך שאנחנו מכירים אנחנו עובדים רק לפי שיטת X".

ש: הם אומרים "פה זה תמיכה" למשל כלומר, הם תומכים בזה שזה יישאר לא באם אפשר לפתור "לא זה מקום אחר".

אליעד: כן נכון מה לעשות זה כמו, נכון זאת האמת. עכשיו את מי אתה צריך להאשים את עצמך שאתה בוחר להשתתף בקבוצה הזאת אבל מה האמת היותר עמוקה שאיפה בתוכך יש את המקום שמנסה לפתור בעיות רק בדרך מסוימת אומרים לו "רגע תקשיב יש פה עוד פתרון", "לא עזוב אותי אני לא עובד בחשיבה הזאת אני חושב רק בחשיבה מסוימת" הרי בתוכך יש את הקבוצות האלה, אתה מבין מה אני אומר יש בתוכך את המקומות שבהם אתה כאילו רואה פתרון כאילו בתת מודע אומר לך "אולי תחשוב אחרת", "מה פתאום פה לא, זה ככה חושבים ולא רוצה לשמוע דעות אחרות ואל תנסה להכניס לי דעות מוזרות". אמת או לא אמת?

ש: כן אבל מה עם הקול הזה שלי שאומר לי שאני לא רוצה להקשיב לו כי זה כי אני התנסיתי כבר בסוג המידע הזה.

אליעד: עוד פעם.

ש: כלומר, אם הלכתי בדרך מסוימת ואני יודע שזה לא נמצא שם ואז הוא אומר לי "כן לך בדרך הזאתי" אבל כבר הייתי שם אני יודע שזה לא שם, "לא לך שם אולי זה שם" לא אבל כבר הייתי שם, משהו כזה אז בגלל זה אני.

אליעד: אז מה אתה רוצה, אז למה אתה שם בקבוצה הזאת?

ש: לא אני התייחסתי למה שאמרת עכשיו שיש לי קול.

אליעד: אבל אותו קול אבל גם אתה ביומיום מנסה לפתור את אותן בעיות בדרכים שכבר גילית מראש שלא פתרו את הבעיות לא, יש בתוכך חלקים שממשיכים לפתור בעיות ידועות בפתרונות שאתה יודע מראש אתה אומר "לא אבל אולי הפעם זה יעבוד", מה יעבוד אבל אתה מבין שזה לא עובד "לא אולי זה יעבוד".

ש: אבל אתה מסכים אבל שדרכים שכבר ניסיתי אין טעם לחזור לשם אם מיציתי את הדרך.

אליעד: אני מסכים ברור שאני מסכים השאלה אם אתה מסכים.

ש: בוודאי.

אליעד: כן אבל אתה לא חוזר, אתה רוצה להגיד שאתה תמיד בודק דרכים חדשות אף פעם לא מנסה לפתור את אותה בעיה בדרך ישרה?

ש: אם אני מרגיש שמיציתי את הדרך אז אני לא חוזר יותר.

אליעד: אתה אף פעם לא מרגיש שמיצית למה כי זה לא משכחה אתה תמיד אומר.

ש: לא יש דברים שמיציתי ולשם אני לא חוזר.

אליעד: אז מה אתה בא לומר, נכון גם בקבוצה ההיא יש דברים שיגידו לך "טוב זה ברור שזה לא עובד".

ש: אתה רוצה לדעת מה מעניין אותי בקבוצות האלה שאני רואה שם, כלומר, אני הייתי שם פעם וגיליתי, כלומר, אני רוצה לקדם אותם.

אליעד: אז למה יצאת משם, השאלה מה שיקדם אותם זה שלא תיתן את הפתרון או אפילו תקצין אל תיתן את הפתרון רק תסביר למה זה לא פותר את הבעיה או שתשתף מהסיפור שלך ותגיד "כן ואני עשיתי את זה וזה וזה לא עבד לי מה לעשות" אולי זה מה שיקדם את הבן אדם לצאת החוצה כי אולי הוא חושב מקובע אתה לא יכול לעזור לו.

ש: כל הקטע שלהם אבל שאומרים שאין מה לעשות זה ככה ואין מה לעשות זה המחשבה כלומר.

אליעד: אוקי אז מה התשובה קודם כל אתה מטיל ספק אתה אומר "ואיך אתה יודע שאין מה לעשות אולי יש מה לעשות ואתה לא יודע".

ש: מישהו הצליח שמה?

אליעד: לא אבל אומרים לך "אין מה לעשות" אז אתה אומר "מי אמר שאין מה לעשות אולי יש מה לעשות ורק אנחנו לא יודעים את זה עדיין" או "למה שנגיד שאין מה לעשות האם יש הוכחה שאין מה לעשות" או ודבר נוסף "אוקי הבנתי שאין מה לעשות אז מה אתה מציע לי להתאבד" הוא אומרים לך "לא מה פתאום", "אבל אין מה לעשות ואני לא מסוגל לשאת את הכאב, מה לעשות להתאבד?", אתה מכניס אותו לפרדוקס עם עצמו כי להתאבד הוא יגיד לך בשום פנים ואופן לא "ומה לעשות" הוא אומר לך "אין פתרון" אז אתה אומר לו מחויב מול מחויב "מה אתה מוכן להטיל ספק בלהתאבד או בזה שאולי יש פתרון", תגיד לו "הבנתי שאתה אומר שאין מה לעשות אני מסכים איתך שאין מה לעשות, אני אבל לא יודע מה לעשות עם זה שאני לא יודע מה לעשות, לא יודע מה לעשות עם זה שאין פתרון".

ש: אני חושב שאולי העניין הוא לפתח מיומנות של לדבר איתו בשפה שלו במקום שהוא נמצא בו ולא לנסות לקדם אותו, אתה מבין מה אני אומר?

אליעד: לא, תקדם אותו השאלה באיזה דרך קודם כל אתה צריך להטיל לו ספק, תראה למה שבן אדם יגיד שאין פתרון למה שבן אדם יגיע למצב שהוא יגיד, מה האינטרס של בן אדם להגיד "אין פתרון" מה האינטרס, מה האינטרס של בן אדם להגיד "אין פתרון לבעיה".

ש: הוא לא רוצה לפתור אותה.

אליעד: לא הוא רוצה לפתור את זה, למה שהוא יגיד "אין פתרון"?

ש: הוא מפחד ללכת, יש הרבה דברים קודם כל מאמץ, "אין פתרון" זה נוח לו יש רווח מסוים שאין פתרון.

אליעד: כי אם הוא יגיד "יש פתרון" הוא יצטרך להמשיך לחפש ואז הוא ירגיש רע אז הוא אומר "אני ארגיש", הוא בתת מודע שלו אומר "אני ארגיש יותר טוב כשאני אגיד שאין פתרון מאשר שאגיד שיש פתרון ואני לא מוצא אותו, בא נגיד שאין פתרון וזהו". כמו בסיפור מה מסופר, סיפרתי את הסיפור שהייתה מדינה שהיו פעם בשנה יוצאים והבן אדם הראשון שהם היו פוגשים מכתירים אותו למלך, אתה מכיר את הסיפור בכל מקרה פגשו מישהו שיכור אמרו לו "אתה המלך", עכשיו ראה שיכור הביאו אותו ואמרו לו "אתה מלך", עכשיו הוא קם בבוקר ורואה פתאום שהוא לבוש כמו מלך "רגע אבל אני זוכר שאני שיכור" לא הבין מה קורה אמר "רגע אני זוכר שרבתי עם מישהו מכות היה לי פצע ברגל", עכשיו הוא לא ידע אם הוא חולם שהוא מלך והוא בכלל שיכור או שהוא שיכור והוא חולם שהוא מלך הוא לא הבין בכל מקרה הוא בדק וראה שיש לו את הפצע ברגל אמר "רגע אז זה אומר בטוח שזה", אמר "כן אבל אני מלך פה משהו לא הגיוני.

בקיצור עשה את כל הבדיקות בסופו של דבר מה שהוא הגיע למסקנה הוא אמר כזה דבר "אני אלך לשמה לארון ספרים ונפתח אם אני אבין מה כתוב סימן שאני מלך, למה כי אז עוד כנראה שזה חלום רע או משהו אם לא אז נראה מה לעשות", בקיצור ניגש לארון וראה שהוא לא מבין את הספרים עכשיו היה לו פרדוקס, אמר "הנה אתה לא מלך" אמר "מה אני אוותר על החלום שאני מלך בא נגיד שאני מלך וזה שאני לא מבין מהספרים זה בכלל כי הספרים נועדו לקישוט, מי אמור בכלל להבין מה כתוב פה זה סתם ציורים זה רק קישוט", מה אני בא להגיד שהוא העדיף להגיד שאף אחד לא אומר "טוב אז אף אחד לא, בא נגיד שאף אחד לא מבין", הוא אומר "כי אם אני אגיד שאני מבין וכאילו שאני אצטרך להבין זה יהיה עוד יותר גרוע", אתה מבין.

ש: חיכה עם אינטרס.

אליעד: הוא העדיף שהתשובה מראש תצא שהוא מלך הוא לא באמת רצה לגלות שהוא לא מלך, זאת אומרת שההוא שאמר "אין פתרון" אתה יכול לנסות עוד אסטרטגיה לשאול אותו "תגיד לי ואם היה פתרון" או "תמיד חשבת שאין פתרון" או "מה חשבת לפני שיש פתרון ואם היה מתגלה לך אלוהים אומר לך שיש פתרון היית אומר לו לא נכון אתה עובד עלי או היית אומר לו מה הפתרון" או "האם יכול להיות שיש פתרון ואתה רק מתאמץ להשיג אותו, אתה רק מפחד להשיג אותו". יש כאן כל מיני זוויות, אנחנו הבנו שאלה?

ש: לא, קצת מעניין...