טיפשות / חוכמה - מדוע גם לטיפשות יש סוף? מהו הסוף של הטיפשות? אמר האומר (אלברט איינשטיין), כי לטיפשות אין סוף. וכאן במאמר נסביר, מדוע גם לטיפשות יש סוף. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לטיפשות יש שני גבולות. והגבול הראשון הוא שכל טיפשות שיש בעולם, יש בה גם סוג מסוים של חוכמה. וטיפשות לא יכולה להתקיים, בלי שתהיה בה לכל הפחות טיפה אחת של חוכמה. ונקודת החוכמה והשכל שיש בכל טיפשות ושחייבת להיות בכל טיפשות, היא ההסכמה על קיומה של המציאות. כי המציאות קיימת. ואי אפשר לומר שום דבר טיפשות, בלי להודות על כך שהמציאות קיימת. כך שבכל דבר טיפשות, יש בו לפחות נקודת חוכמה אחת, שמסכימה על קיומה של המציאות. ולכן גם אין שקר מוחלט. כי בכל שקר יש נקודת אמת כלשהי. כי כל שקר שיש בעולם, יש בו את נקודת האמת שמודה על קיומה של המציאות. וממילא בכל שקר, יש נקודת אמת כלשהי. וכך גם בכל טיפשות יש נקודת אמת ושכל כלשהם. ובנוסף, לטיפשות יד עוד סוף. והוא, שגם האדם הטיפש ביותר, גם הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר. או כאשר יהיה לו ממש טוב, או כאשר יהיה לו ממש רע. כי הטיפש, למרות שהוא טיפש, הרי שגם הוא חושב בצורה הגיונית כלשהי. ז"א, אומנם ההיגיון שלו מעוות ושונה מצורת המחשבה הרגילה, אבל גם לטיפש יש את ההיגיון שלו. ובאמצעות ההיגיון של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, גם ע"פ ההיגיון העקום שלו, עדיין גם זה יוביל אותו להיות חכם. כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך להיות נורמאלי. או כאשר יהיה לו ממש רע. כי גם לטיפשות יש סוף. וגם הטיפש הגדול ביותר בעולם, אם יהיה לו מספיק רע, ויהיה לו מספיק זמן לחשוב ולנסות להבין למה רע לו, במצב כזה הוא ישתמש בשכל העקום שלו טוב יותר. עד שבסופו של דבר הוא יהיה חכם באמת. כי כאשר רע לטיפש, גם הוא משתמש בשכל שלו. וגם מי שהוא טיפש חסר שכל, גם הוא מרגיש רע לפעמים. כי מי שאין לו שכלל בכלל, הרי שאין לו גם רצון עצמי, והוא לא יכול להרגיש שום רע. אבל מי שיש לו מעט שכל, גם אם זה שכל עקום, אז גם הוא מרגיש לפעמים רע. ואין שכל אין דאגות, זה רק אם אין בכלל שכל. אבל אם יש טיפת שכל, אז יש גם דאגות. וכאשר הטיפש מרגיש רע, אז הוא משתמש בשכל שלו, כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר. ולכן, אם הטיפש ירגיש מספיק רע, אז בסוף גם הוא יקבל שכל אמיתי. כי הוא יהיה חייב להשתמש בשכל העצמי שלו. והוא יהיה חייב לחזק את השכל שלו. עד שגם הוא יהפוך להיות נורמאלי עם שכל אמיתי. ולכן, גם לטיפשות יש סוף. גם מצד אחד אי אפשר להיות

טיפשות / חוכמה. מהי מהותה של החוכמה / טיפשות? איך להימנע מטיפשות ולהיות חכם? מהי מהותה של הטיפשות? איך להימנע ממנה? מהי מהותה של החוכמה? איך להגיע אליה? טיפשות = חוסר ידיעת האמת = שקר = דמיון. חוכמה = ידיעת האמת = אמת = שכל. שורשה של הטיפשות הוא השקר והדמיון שמטעה את האדם. אדם שרוצה להיות חכם יותר, עליו ...

טיפשות / חוכמה - כיצד לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? איך להפוך טיפשות לחוכמה? שיגעון. טיפשות. חוכמה. מהי הדרך הנכונה לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? תשובה: על ידי שמתייחסים אליה כמו שמתייחסים אל חוכמה. הסבר: טיפשות = חוסר חוכמה = אמת חלקית = היגיון משובש = הוצאת דבר מהקשרו = טעות. כדי לגרום לטיפשות להיעלם, יש להתייחס אליה כאילו הייתה דבר חכם. דהיינו, לנסות להבין את ההיגיון שלה, כאילו הייתה דבר חוכמה. כאשר מנסים להבין את ההיגיון של הטיפשות, זה מכניס את הטיפשות למסגרת של ההיגיון. כאשר הטיפשות נכנסת לתוך המשחק של השכל, ממילא זה שומט את הקרקע מתחת לרגליים שלה והיא נעלמת מעצמה. ברמה המעשית: אם מישהו אומר דבר שנדמה ... על החשיבה המוטעית. שאלות מובילות אל האמת האמיתית. תמשיך לשאול שאלות גם על התשובות עצמן. עד שתגיע אל האמת. הרעיון הוא כי אין צורך לפחד מהטיפשות ולחשוש ממנה. פשוט צריך להכניס אותה למסגרת של חשיבה שכלית. ברגע שהשכל בוחן באמת את דעה כלשהי, בסופו של דבר נשארת האמת = החוכמה. מה שהופך את הטעות לטעות / טיפשות / דמיון, זה רק הריחוק של השקר מהשכל. כאשר מאלצים את הטעות להתמודד עם השכל, על ידי זה השקר נופל מעצמו. אין צורך לנגח בשקר ...

... כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי מעשיות, מעשה מחכם ותם, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מעשה בחכם ותם ...