אושר שקרי מול אושר אמיתי, שיטות איך לא להרגיש רע לבד, למה השקר מזיק לאדם? המרדף אחרי האושר החיצוני, אושר רגעי, אושר זמני, הרצון לזוגיות, התאהבות זוגיות, איך להרגיש טוב לבד? איך להיות מאושר באמת? - פרומו הרצאה על אושר שקרי מול אושר אמיתי, שיטות איך לא להרגיש רע לבד, למה השקר מזיק לאדם? המרדף אחרי האושר החיצוני, אושר רגעי, אושר זמני, הרצון לזוגיות, התאהבות זוגיות, איך להרגיש טוב לבד? איך להיות מאושר באמת - פרומו ועוד מנגנוני הדחקה? ליקוטי ... מזיק לאדם בגשמיות וברוחניות, תנגודת אינסולין, רגישות לאינסולין, מחלת הסכרת, תזונה קטוגנית, ... מי ים, למה לא לשקר? הממון של הצדיק, ביל גייטס, המרדף אחרי הכסף, אין לי מספיק כסף, הכסף של הצדיק, למה אני הולך לעבוד? חיזוק הרצון לאושר חיצוני, מושלם להיות לבד, הכל מושלם תמיד, מהו אושר אמיתי? מהו אושר פנימי? מהו אושר בלתי תלוי? המלחמה בחמאס, המלחמה בטרור, ... איך נוצרים פחדים לא הגיוניים? למה אני לא מצליח להרגיש את מה שאני מבין? התאמה בין חוויה להבנה, התאמת השכל והרגש, השבת השכל ללב, איך להרגיש את מה שאני מבין? פחד להזדקן, פחד להיות ...

... האדם בחיים / המרדף אחרי ההצלחה / המרדף אחרי האושר - מה הסוף? ובו יתבאר העניין של האושר ושל ההצלחה של האדם בחיים ועוד. ומי שיתבונן על עניין ההצלחה של האדם בחיים ועל עניין האושר, יראה משהו מעניין. והוא, כי האדם כל חייו, רץ אחרי הזנב של עצמו, בלי להבין מה בדיוק הוא מחפש. כי כל בני האדם בעולם, רודפים כל חייהם, אחרי הצלחה כלשהי שתביא להם אושר כלשהו. ואף אחד לא באמת מבין, מה באמת הוא מחפש, ולהיכן באמת הוא רוצה להגיע. וכל בני האדם בעולם, מעבירים את כל חייהם בעבודה קשה ובמרוץ אחרי ההצלחה ואחרי האושר המיוחל. וזה למרות שאין להם באמת מושג, מה מחכה להם בסוף הדרך. ולו רק, משום שהם עצמם, ... (כפי מה שהיא נתפשת אצל האדם) אין סוף, ממילא, ביחס לאין סוף, כל הנקודות נמצאות באותו המרחק. כי כאשר לדוגמא יש לאדם יותר כסף, הרבה פעמים, אדרבה, הוא מרגיש שחסר לו יותר כסף. וא"כ ישנם מצבים, שבהם האדם רוצה להתעשר ושיהיה לו כסף, אבל כאשר יש לו יותר כסף, אז הוא עוד יותר מרגיש, שחסר לו סכום כסף, עוד יותר גדול. וא"כ הוא הפך להיות עני, עוד יותר גדול. כי העני, הוא זה שחסר לו הכסף. וגם אם יש לאדם הרבה כסף בפועל, יכול להיות מצב שהוא מרגיש את החיסרון של הכסף, יותר ממי שיש לו בפועל פחות כסף. וא"כ, זה שיש לו יותר כסף בפועל, ... לרדוף אחרי ההצלחה, אבל ככל שהוא משיג יותר הצלחה, כך הוא פתאום רוצה הצלחה עוד יותר גדולה, ללא סוף וללא נקודת עצירה. וממילא לפעמים הוא עוד יותר מתרחק מתחושת ההצלחה, רק משום שהוא כאילו התקרב אליה. והמירוץ הזה, הוא מירוץ של משוגעים. שרצים ... אין סוף, א"כ מה הטעם בכלל לרוץ בו כמו משוגעים? ומי שיתבונן על הדבר הזה ביישוב הדעת, הוא מייד יקלוט את השקר ואת השיגעון של בני האדם. שרצים כל חייהם אחרי אושר והצלחה דמיונית, בלי להבין שהם לעולם לא ישיגו את מה שהם רוצים. מאחר שהמירוץ, הוא אין ... לא ברורה. ולכן ישנם גם כאלו, שדווקא כאשר הם הצליחו להשיג את מה שהם רצו, הם בחרו להתאבד. משום שלפי הבנתם הם ראו, שאין בסוף הדרך שום דבר. ועל האדם לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, והיא: האם כאשר אני אשיג את מה שאני רוצה להשיג, האם אז, הפער שיהיה, ... תלוי במה שאני רוצה להשיג, או שמא הוא תלוי בכלל במשהו אחר? וכאשר האדם מתבונן על העניין הזה היטב, הוא יבין, שאין שום קשר, בין מה שהוא רוצה להשיג, לבין האושר שלו (באופן יחסי יש, באופן מוחלט אין). כי האושר, הוא תוצאה, של הקטנת הפער, שבין הרצוי למצוי. כי כאשר המצוי, הוא הרצוי, ממילא יש אושר. ואם יש פער בין הרצוי, לבין המצוי, הרי שאין אושר. ולא בהכרח שיש קשר בין מה שמצוי, לבין הפער שיש, בין מה שהאדם רוצה, לבין מה שיש לו. ומי שמסתכל על הדבר הזה, הוא מיד מבין, שהמירוץ אחרי האושר ואחרי ההצלחה, הוא לא מירוץ חיצוני, אלא מירוץ פנימי. דהיינו, מירוץ שבו האדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא בעצם יהיה מרוצה ממה שיש לו בשלמות, בלי לרצות שום דבר אחר. ומי שיתבונן עוד על העניין, יבין, שכאשר האדם רודף אחרי ההצלחה, ... לידי ביטוי, בכך שהוא מפסיק לרצות להצליח. ושיא ההצלחה שהאדם יכול להשיג אותו, זה להפסיק לרצות להצליח באופן מוחלט. ואעפ"כ, גם הוא יכול לרדוף אחרי ההצלחה והאושר. אבל, זה יהיה באופן יחסי, כדבר שהוא אפשרי המציאות, אך לא כדבר שהוא מחוייב המציאות. וכאשר מסתכלים על אדם שנכשל ושלא רוצה להצליח בצורה מזלזלת ובבוז, הרי שעל האדם להבין, שמה שהוא באמת רוצה, זה להגיע למצב, שהוא עצמו יפסיק לרצות להצליח. כי מהות המרדף אחרי ההצלחה המוחלטת, היא המרדף אחרי הפסקת הרצון להצליח באופן מוחלט. וכאשר האדם, לא רוצה להצליח והוא סובל ... הרי שזה אך ורק בגלל שעדיין יש לו, טיפה של רצון להצליח. כי אם אין לאדם שום רצון להצליח, על ידי זה הוא נחשב למצליחן אמיתי. ומצליחן אמיתי, הוא זה שהצליח לקבל פטור, מהרצון שלו להצליח. שהוא חווה הצלחה מוחלטת, מכך שהוא חווה חוסר הצלחה ומכך שהוא רוצה להצליח. וכך גם המרדף אחרי האושר. שמהותו, היא מרדף אחרי הפסקת הרצון להיות מאושר. כי מה שהאדם באמת רוצה, זה להפסיק לרצות להיות מאושר. וכאשר האדם אומר שהוא רוצה להיות מ

המרדף אחרי האושר, שיגעון הגיוני, להשתגע כדי להישאר שפוי, לשמור על שפיות, לחיות את החיים בשלום ... ומי שיתבונן על העולם הזה, יראה, כי הוא לא ממש שפוי. ולא חסר דברים לא שפויים בעולם הזה. אבל נזכיר כאן את אחד הדברים הכי לא שפויים בעולם הזה, והוא, המרדף הנצחי של האדם אחרי האושר שחומק ממנו כל הזמן. כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב, וכמה שיותר טוב, טוב יותר. והאדם מטבעו, לא רוצה להרגיש רע. והאדם מבחירה חופשית שלו, לא יבחר להרגיש רע, אפילו לא קצת. כי האדם רוצה להגיע למצב שבו רק טוב לו בשלמות, עד כמה שאפשר. ומי שיתבונן יראה, כי האדם כל חייו מתאמץ לצמצם ולהפחית את כמות הרע שיש ... של דבר, לא משנה כמה האדם מתאמץ להפחית את כמות הרע שיש לו בחיים, ולא משנה כמה האדם מתאמץ להגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים, בסופו של דבר, תמיד האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי. ולא רק שתמיד האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי, אלא שלפעמים, גם כמות הרע של האדם בחיים, נשארת זהה לחלוטין, ואפילו ... דבר שיש בעולם, יש בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר רוצה אותה, כך טוב לו יותר, וככל שהוא פחות רוצה אותה, כך רע לו יותר. והטוב והרע, תלויים במידת הריחוק וההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שלו. וכאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון ממציאות כלשהי, מיד בראש שלו קופצת לו למחשבה איזו מציאות חלופית, שהוא חושב, שאם הוא ישיג אותה, אז יהיה לו יותר טוב מאשר עכשיו. והאדם מתאמץ להשיג את אותה מציאות, שהוא חושב שהוא יהיה שבע רצון ממנה וירצה אותה. ותמיד אחרי שהאדם משיג את מה שהוא רוצה, תמיד ולעולמי עולמים ולנצח נצחים, תמיד הוא מגלה, שהמציאות שהוא חשב שהוא יהיה שבע רצון ממנה, היא לא בדיוק כמו מה שהוא תכנן מההתחלה. ותמיד האדם ימצא חסרונות כלשהם, בכל מציאות שתהיה לו. כי אם האדם לא ימצא שום חסרונות בעולם, אז הוא לא יפעל כדי לשנות את העולם, ואז העולם לא יתפתח וכולי. ובכל מקרה, טבע האדם הוא, שהוא כל הזמן משנה את נקודת המבט שלו, וכל הזמן הרצונות של האדם משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של האדם משתנה כל הזמן. ובכל מקרה, האדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב. כי שום דבר אינו מושלם, אלא בכל דבר יש חיסרון כלשהו. ובנוסף, מי שיחליט כמה טוב או רע האדם ירגיש, זה אך ורק לפי מה שהוא ירצה או לא ירצה באותו הרגע. כי האדם יכול להשיג המון דברים, ואז ... החשק ממנו, ונמאס לו ממנו, למרות שהוא מאוד רצה אותו, קודם לכן. ולפעמים פתאום האדם סובל מאיזה עניין אחר וכולי. ונמצא אם כן, כי האדם מטבעו לא רוצה להרגיש רע, ולא מוכן מלכתחילה להרגיש גם רע. ז"א האדם מטבעו, לא בוחר בבחירה חופשית להרגיש רע. ומאחר שתמיד יהיה גם רע, הרי שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות. והאדם לא מוכן לקבל בלב שלם אלא רק בלב חלקי, את זה שהוא תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות, משום שזה בעצם אומר, שהאדם מוכן מלכתחילה להרגיש רע. והאדם מלכתחילה, לא בוחר ברע, אלא בוחר רק בטוב. (והאדם טרם קיומו, בוחר מלכתחילה להרגיש רע, בדיוק כמו שהוא בוחר להרגיש טוב. וכפי שביארתי את זה לעומק במקומות אחרים). ונמצא אם כן, כי