... הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן? פילוסופיה. ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים / קטנים הם? במאמר זה ננסה להסביר עד כמה כל המקום כולו וכל הזמן כולו, הם יותר קטנים ממה שנדמה. הם כ"כ קטנים ביחס למציאות, עד כדי כך שאפשר לומר שהם כלום. שאלה להתבוננות: מרחב המקום: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום? כמה מקום תופס כל מרחב המקום? והיכן בדיוק ובאיזה מקום נמצא כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כ"כ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום האין סופי שנראה כ"כ גדול? תשובה: מחשבה אחת קטנה מסוגלת להכיל בתוכה את כל מרחב המקום כולו. לדוגמא: כאשר האדם חולם חלום, היכן בדיוק נמצא כל המקום כולו שבתוכו האדם נמצא בתוך החלום? תשובה: בתוך המחשבה שלו. כדי להחזיק את כל המקום כולו, לשם כך צריך בסך הכל ... סוף של מקום. האדם מסוגל באמצעות הדמיון והמחשבה שלו לדמיין מקום אין סופי, כאשר כל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה של האדם. ז"א כדי שיהיה מרחב המקום, לשם כך בסך הכל צריך שתהיה מחשבה אחת קטנה, שתהיה מסוגלת להכיל בתוכה את כל המקום כולו. ונעבור לציר הזמן. כמה זמן צריך כדי להחזיק בתוכו את כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע ... מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ומקום שנראים ונדמים בגודל אין סופי, לשם כך צריכה להיות קיימת בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ניתן להכניס לתוכו את כל הזמן כולו ואת כל המקום כולו. היכן באמת נמצאים המקום והזמן וממה בדיוק הם עשויים? תשובה: גם המקום וגם הזמן, שניהם נמצאים בתוך המציאות. ז"א קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של האדם שנמצא בתוכם. כאשר האדם לדוגמא חולם חלום, כל המקום כולו קיים רק בתוך המחשבה שלו והוא בסך הכל תחושה אישית שלו. גם ... האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמא: מה שנדמה לנמלה קטנה כמקום מאוד גדול שכדי לעבור אותו צריך שנים רבות, נראה לאדם שנוסע כמקום מאוד קטן שצריך דקות ספורות כדי לעבור אותו. ... וממילא גם הזמן שלוקח לעבור את אותו המקום נראה לו יותר קטן. לדוגמא: עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם לחלוטין, משום שהוא בכל רגע יהיה בכל מקום. עבור אדם שנע במהירות אין סופית, עבורו גם אין משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ילדים קטנים, ציר הזמן תופס פחות זמן ומרחב המקום תופס פחות מקום. הסבר: ילדים קטנים אינם יודעים להבדיל בין מה שקרה לפני שבוע לבין מה שקרה לפני חודש / שנה. מבחינתם של ילדים קטנים, כל מה שכבר קרה שייך ליחידת זמן שנקראת ... ברגע הזה של ההווה. רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל לראות את הזמן כדבר גדול, למרות שבאמת כל הזמן כולו קיים בפחות מרגע אחד. גם לגבי מרחב המקום. מבחינתו של ילד קטן, אין הבדל גדול וממשי בין מה שרחוק ממנו 100 מטרים לבין מה שרחוק ממנו 1000 מטרים. שניהם חוויה זהה של דבר אחד רחוק. מצידו של הילד המקום הוא רק תחושה של משהו שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת שניהם ביחד נכנסים בלא יותר מאשר מחשבה אחת קטנה של המציאות בפחות מרגע אחד. ולצורך ההמחשה: מספיק שהמציאות ... יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לכ"כ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו בתוך המציאות (בבריאת העולם / המפץ הגדול. ראה כאן). כל המקום כולו וכל הזמן כולו, מתהווים בכל רגע מחדש על ידי המציאות. ז"א המקום והזמן הם מעין מחשבה של המציאות, שבתוכה נמצאים הזמן והמקום ביחד, ושבתוכם האדם / העולם נמצא... נקודה נוספת: לגבי מרחב המקום וציר הזמן ברמה המדעית / פיזיקה (תורת היחסות). חשוב לשים לב לכך, כי ברגע שאנחנו אומרים לדוגמא כי מרחב המקום מתרחב / מתכווץ / מתעקם וכיו"ב, המשמעות הפשוטה היא, כי קיים מרחב מקום אין סופי שאינו משתנה, ובתוכו קיים מרחב מקום נוסף שמשפיע על החומר של העולם. ומרחב המקום החומרי, הוא זה שמתעקם וכולי. מרחב המקום החומרי, רק הוא יכול להיות סופי, בצורת עיגול / כדור / גליל וכיו"ב. אך בכל מקרה חייב להיות מרחב מקום אחר גדול יותר שיקיף את

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את ... בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות ... מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חווית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חווית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של "אין מקום", ממילא לא ... מקום". טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים "אין מקום". מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: ומרחב המקום של אלוהים עצמו, בתוך איזה מרחב מקום הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה ...

... - חלק 5 - הסתברות סטטיסטית במרחב זמן ומקום אין סופיים! טיעון: העולם לא נוצר ... אפסית. יחד עם זאת יש לזכור, כי מרחב המקום עצמו וציר הזמן עצמם משך קיומם הוא אין ... וכי קיומו הוא אינו נצחי, הרי שמרחב המקום עצמו כמו גם ציר הזמן עצמו, משך קיומם ... היבט נוסף: כמו כן יש לזכור כי מרחב המקום גם הוא אין סופי. ובהחלט אפשרי הדבר ... נוסיף לציר הזמן האין סופי גם את מרחב המקום האין סופי, אז בוודאי ובוודאי שהכל ...

... זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. ז"א, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, ... זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת משהו = להגדיר משהו = להציב גבול וגדר סביב דבר מסוים ולהבדילו מדבר אחר. ידיעת ... התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי ... ואי אפשר לבצע הפרדה בין שתי הישויות השונות אלא באמצעות זמן ומקום נפרדים. נסביר: ניקח כל 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב ... אחר, הרי שהיא מתבצעת בתוך מרחב מקום כלשהו. דרך אגב, מרחב המקום עצמו כישות אחת, גם הוא עצמו מורכב מהמון נקודות קטנות שנפרדות אחת מהשניה. ז"א כל נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ... הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי = עבר / הווה / עתיד. כל אחד ... הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים השונים שבתוכו. כיו"ב לגבי המקום שגם הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד ... הגדרות ומקומות מחשבתיים שונים כנ"ל. אפשר בעצם לומר כי מרחב המקום הוא תיאור של הדברים השונים שקורים לאורך ציר הזמן. כל רגע של ציר הזמן הוא מקום אחר. ... המקום נבנה על ידי ציר הזמן. סיכום: נכון לעכשיו אחרי שהמקום והזמן קיימים, עכשיו קיומה של כל ישות תלוי בזמן ובמקום כנ"ל. תוספת: אם לא היה מרחב מקום, הרי שלא הייתה קיימת האפשרות לקיומה של יותר מישות אחת. מרחב המקום הוא זה שמאפשר לישות אחת להיות קיימת ברגע אחד בזמן אחד, תוך כדי שגם ישות אחרת תהיה קיימת באותו הזמן במקום אחר. אם לא היה מרחב מקום / אם כל מרחב המקום היה מוגבל להחזיק בתוכו אך ורק ישות אחת, הרי שברגע אחד הייתה יכולה להיות קיימת אך ...

זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחווית הזמן והמקום, היא בעצם חווית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. ... זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ... אין שום חווית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של ה"אני" שלו, הרי שממילא האדם בתוך חווית זמן ומקום. כי משמעות ה"אני" קיימת, רק כאשר יש קיום גם למה שאינו "אני". וא"כ כדי שתהיה משמעות ל"אני" של האדם, לשם כך צריך שיהיה גם ... שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש "אני", הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא ... האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו שום נפרדות כלל. ובשורשו, מקומו של האין ושל היש, הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל האין, ועל האדם להתבונן היטב ולשאול באמת, האם באמת היש ... ממש, ורק נדמה שיש כאן נפרדות של יש ואין? כי שורש חווית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם ...

... מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחוייב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן שאלה: איך שאני מבינה, אתה אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה? אליעד: למשל, זה ספר, הוא נמצא במקום מסוים ובזמן מסוים. אני טוען שהספר הזה, מבחינה אובייקטיבית, נמצא בכל המקומות ועד אין סוף, שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם רק צורת הספר קיימת, אז מה המשמעות של צורת הספר? אם רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה. מה נכון לגבי המהות? ... קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? זה סוג של יקומים מקבילים, זה לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. ... שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו', ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ממלאת את הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה שהכל אחד. אם אתה מבין את האחד, אז אתה יכול להבין את ... ישויות? זה לא יכול להיות, ולכן אנו אומרים שזה באין סוף יקומים. גם בשכל הגדול יותר להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד. דמייני את המקום הזה, ואחר דמייני מקום דומה ועוד אחד, וזה כפול אין סוף. מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ששמו צורה וצליל. וזה הכל, ואם זה כמה ... יש לך קריסה, זה לא סופר פוזיציה, אלא צורה שאתה רואה אותה. זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן אני אומר לך שזה באין סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ...

... הרגש והשכל, חווית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה ... האמת - פרומו אליעד: מי שהיה מבין באמת את כל מה שהסברנו, צריכה להיות לו חווית מציאות אחרת, לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני זה צורה של מקום וזמן. האני זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. ההבנה הזאת עצמה אמורה לשנות לך את החוויה, של האני שלך. מה זה האני בסך הכל? זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את זה, שאני זה צורה של מקום וזמן, חווית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום יום כשאתה אוכל, האם אתה זוכר שאתה צורה בתוך המקום והזמן שזזה? מה זה אני? יש מקום אין סופי וזמן אין סופי, שיש בתוכו אין סוף צורות, ושאחת מהצורות זה אתה, ואתה צורה שנעה וזזה ולא מעבר לכך. שאלה: זה שאני בתוך תחושה של מקום וזמן מביא אותי לכלום. מה אני בכלל? מי אני בכלל? אליעד: זה באמת ככה, זה אפילו יותר גרוע, גם המקום והזמן זה כלום, אבל בסוף את מגלה שאת ... הבין? שהוא מסוגל להסביר את זה, ושכול דבר ודבר שהוא יגיד, נשאל אותו, אולי ההפך הוא הנכון, ושהוא יצליח להסביר את זה. כל אחד יכול להסביר שהוא זה צורה של מקום וזמן, אבל כאשר אתה מוכיח את ההוכחה שלך, נשאל אותך, מי אמר? אולי זה לא נכון? מי שרוצה לחוות שכשהוא אומר אני, שהוא זה צורה של מקום וזמן, ולא מעבר לכך, צריך להבין שהוא צורה של מקום וזמן, אבל השאלה היא כמה אתה מבין? כי יש ... אם היינו רוצים היינו יכולים להוכיח משהו אחר. כול זמן שלא ביטאת את כל הספקות שלך, כל זמן שלא שאלת את כל השאלות האפשריות, על המשפט שאתה זה צורה של מקום וזמן, וקבלת תשובות, זה אומר שעדיין לא הבנת שאתה זה צורה של מקום וזמן. הבנת גם שאתה זה צורה של מקום וזמן, אבל עדיין אתה מבין שאתה זה עוד ... עושים כאן, זה לחזק את ההבנה השכלית, כדי שתהיה התאמה בין החוויה הרגשית לחוויה השכלית. כי בסופו של דבר צריך להרגיש את זה. אם האדם מבין שהוא צורה של מקום וזמן והוא לא מרגיש את זה, אז איך הוא ... להבין שזה רצון. האם אתה מבין שהבעיה היא לא ברצונות ספציפיים אלא הבעיה היא בזה שאתה בכלל רוצה? האם אתה מבין שכשאתה אומר אני, זה רק משהו שקיים בתוך המקום והזמן? כי אם לא, תעצור כאן, אתה חייב ... את זה, למה? ואז תגלה שאתה לא באמת מבין את זה. ואם תבין את זה באמת, יהיה לך יותר קל להבין את מה שקורה אחר כך. שאלה: מה הבעיה שהאדם מרגיש שהוא חי בתוך מקום וזמן וטוב לו? למה צריך להתקדם מעבר ... שאני טוען שלכל אחד מכם יש בתוכו שאלות מודחקות, שהוא לא מבטא אותם, לא בא לו להתעמת איתם, ולכן הוא לא מבין בשלמות. למשל היטלר, אם היית חווה שאתה צורה בזמן ומקום, האם היית אומר שהיטלר פושע? כן, אבל הרי הוא צורה בדיוק כמו שאר הצורות. יש לך פילוסופית חיים שלמה ששוללת שאתה צורה בזמן ומקום. ולכן האדם חייב לברר את האמת, מה זה אומר? לעשות אימות ועימות. מה האמת? האם באמת היטלר הוא פושע או שהוא רק צורה של זמן ומקום? ואי אפשר להיות בחוויה של גם וגם. בסוף אתה יכול להיות בחוויה של גם וגם, אבל בתהליך של ההתבוננות, אתה צריך לברר מה האמת. אם אני זמן ומקום בלבד, אז כולם הם זמן ומקום, ובכלל איפה הבחירה שלי? האם יש לי בחירה? ואם אני רק צורה של זמן ומקום, אז האם יש משמעות לחיים שלי? מה הקיר הזה? צורה של זמן ומקום, וזהו. אליעד מדבר עכשיו כצורה של זמן ומקום בלבד. כשאתה אומר לאשתך, אני רוצה לאכול, האם אתה מתכוון, שצורה של זמן מקום רוצה לאכול? האם אתה חושב שיש מקום וזמן שהחליטו שמישהו צריך לאכול? שאלה: ... ואחד מהם זה אתה, ואתה לא ייחודי, ואתה זז. אבל ההתבוננות בזה מביאה לך את החוויה של זה. אתה צריך להיות מפוקס, שאם מישהו מרביץ לך, אתה צריך לזכור שזה המקום והזמן רב עם עצמו. אם מישהו מרביץ לך, אתה ... את העלה שנופל מפעיל את היד שמרביצה לך. אבל תגיד, הרי הוא לא עלה, הוא אדם, ושוב צריך לחשוב על השאלות האלו עד שמבינים. שאלה: אתה נותן תשובה שאנחנו מקום וזמן, אבל מקודם אמרת לברר את האמת, אז איך לעשות זאת? אליעד: לשאול האם זה נכון שאני רק מקום וזמן? רק לשאול את זה. את מבינה שאת חלק ...